מבקר המדינה: ליקויים בהליך מתן תגי חנייה לנכים ובפיקוח על הפעוטות במעונות היום

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם היום (שלישי) דו"ח העוסק בנושא תגי החנייה לאנשים עם מוגבלויות. מהנתונים עולה, כי מספרם עלה באופן עקבי בשנים האחרונות - מכ-115 אלף רכבים ששויכו לתגי חנייה ב-2014 ועד לכ-669 אלף רכבים כאלו.

>>> הצטרפו לערוץ הוואטסאפ החדש של i24NEWS עברית <<<

לאור הנתונים הללו, נוצרת מצוקה הולכת וגוברת בחניות המסומנות לאנשים עם מוגבלות בלבד. בנוסף, קיימת הסכמה שההכרה באנשים עם מוגבלות לעניין תג חניה חורגת אלו עם מוגבלות הזקוקים לסיוע זה בפועל.

אחת הסוגיות שעלו היא הגדרות המונח "נכה" הקבועות בחוק חניה לנכים, שכן כבר לפני כמעט שני עשורים, טענו במשרד התחבורה כי ההגדרות הללו עמומות, רחבות ונעדרות הגדרה רפואית חד-משמעית. בביקורת עלה כי למרות זאת - משרד התחבורה לא השלים עדכון ההגדרות בחוק, או מתן פרשנות ברורה לסעיפי החוק, למשל באמצעות תקנות או נוהל.

לצד זאת, עלה כי בנוהל חדש שפרסם משרד התחבורה ביוני 2025, בנוגע לתהליך אישור זכאות לתגי חניה לאדם עם מוגבלות, הוגדרו אומנם אילו מסמכים רפואיים יש להגיש במסגרת הבקשה לתג חניה - אך הקריטריונים ברורים לזכאות לא הוגדרו.

המבקר ציין כי עד 2025 הונפקו שני תגים - תג רגיל ותג כיסא גלגלים, אך בחוק חניה לנכים אין הבדל בין הקריטריונים לזכאות וההטבות הנלוות לכל אחד משני סוגי התגים. בפועל, ההבדל היחיד הוא שאלו המחזיקים בתג כיסא גלגלים - זכאים לנסוע בנתיבי תחבורה ציבורית. למרות שהצורך בהסדרה של הסוגייה עלה לא פעם בעשורים האחרונים, הסוגייה לא הוסדרה. בנוסף, טרם ניתנה התייחסות לסוגיית תוקף התו ומי זכאי לתו לצמיתות.

מהשוואה בין-לאומית שבוצעה מול 15 מדינות מתקדמות, עלה כי ישראל היא היחידה מביניהן שאינה מנפיקה תו חניה אישי שניתן להשתמש בו לכל רכב בו נוסע בעל התו. עוד עלה כי ישראל היא היחידה שמאפשרת לשייך שני רכבים לתג חניה, זאת למרות שבעבר המליצו צוותי עבודה של משרד התחבורה לשייך רק רכב אחד לכל תג - למעט עבור קטינים, אך הדבר טרם נכנס לתוקף.

היבט נוסף שעלה בדו"ח הוא הסדרת חניה לרכב עם מעלון או עם מתקן הרמה. כיום, קיים חוסר הבחנה חוקית בין חניות נכים המיועדות לבעלי רכב עם מעלון או מתקן הרמה לבין חניות נכים רגילות.

במצב החוקי הנוכחי, כל בעלי תג חניה זכאים להשתמש בכל חניות הנכים -אך בפועל לא כולם זקוקים לשטח שיועד להודה והעלאה של כיסא הגלגלים. הדבר יוצר קושי ממשי עבור אלו המתניידים באמצעותו, שלעיתים קרובות הם אינם מוצאים חניה נגישה שמתאימה לצורכיהם הפיזיים.

מנגד, עמותות העוסקות בזכויות אנשים עם מוגבלות מציגות מפעם לפעם טענה הגורסת כי באזורים שבהם יש גם חניות רגילות לאנשים עם מוגבלות וגם חניות שמיועדות לבעלי רכבים עם מעלון בלבד, החניות המיועדות לבעלי מעלון נותרות ריקות בדרך כלל, מפני שהאוכלוסייה הנעזרת במעלון היא קטנה יחסית. המצב מדגיש את הצורך בעדכון החקיקה.

למרות התחייבות המשרד בשנת 2012 - טרם קודמה חקיקה בנושא הבחנה ברורה בין סוגי הנכויות וכן בהפרדה בין חניות נכים רגילות לחניות נכים המיועדות לרכבים עם מעלון - שאולי לא צריכה להיות הפרדה כזו.

אנגלמן קבע בדו"ח כי על הצוות הבין-משרדי לסיים בהקדם את הבחינה המערכתית בנושא תגי הנכה, ולפעול בדחיפות למתן מענה על שורש הבעיות בנושא זה. בנוסף, על כלל הגורמים המעורבים בסוגיית תגי החניה, ובראשם משרד התחבורה, לרכז מאמצים ולשתף פעולה כדי לתקן את מכלול הליקויים, כדי להשיב לתגי החניה ולחניות נכים את ייעודם הערכי והחברתי.

בתוך כך, פורסם דו"ח נוסף העוסק בהיבטי פיקוח ושמירה על פעוטות במעונות היום. כיום, לפי חוק הפיקוח על המעונות, מותר להפעיל מעון רק אם ניתן למפעיל רישיון הפעלה והחל משנת 2022 יש צורך לפנות למשרד החינוך בבקשה לקבלתו. במסמך שפורסם באותה השנה, המליץ המבקר כי משרד החינוך יפעל כדי לאתר את המעונות שטרם נרשמו ולהביאם תחת חוק הפיקוח על המעונות - אך למרות הזמן שחלף, למשרד עדיין אין מידע מלא ומיפוי של כל המעונות שפעלו ללא רישיון, פרט לרשימה הראשונית שגיבש ביולי 2025 הכוללת 683 מעונות כאלו.

בביקורת עלה, כי מספר המעונות הפרטיים שפעלו ברישיון אומנם עלה בכ-40% בשלוש שנים, אולם באוקטובר 2025 עדיין לא היו למשרד החינוך נוהל או תוכנית כוללת לאיתור מעונות הפועלים ללא רישיון או לעידודם של מעונות כאמור לפעול ברישיון. עד מועד זה, בעלי תפקידים במחוזות ניסו לאתר באופן עצמאי את המעונות חסרי הרישיון - בין היתר באינטרנט.

לצד זאת, המבקר הזכיר כי למרות העלייה במספר המפקחות על המעונות הללו - כל אחת נותרה אחראית על מספר גבוה של מעונות, וביותר ממחציתם - בוצעה ביקורת אחת או לא בוצעה כלל. כמו כן עלה כי משרד החינוך לא קבע תקן מזערי ליחס בין מפקחת לבין היקף המעונות וכיתות המעון שבאחריותה, בהתחשב במאפיינים הייחודיים של כל מחוז ולתדירות ביקורי הפיקוח בהתאם לממצאים קודמים ולהיקף הליקויים שנמצאו.

סוגייה נוספת שעלתה היא התקנת מערכת מצלמות כתנאי לקבלת רישיון להפעלת מעון, זאת לפי חוק התקנת מצלמות לשם הגנה על פעוטות במעונות יום לפעוטות, התשע"ט-2018 (חוק המצלמות). בביקורת של המבקר עלה כי בכ-4 אחוזים מתוך 3,300 מעונות שמשרד החינוך - כלל לא הותקנו מצלמות, למרות שמדובר בתנאי לרישיון הפעלתם.

עוד נמצא כי על פי בדיקות שערך משרד החינוך בשנה"ל התשפ"ד, ב-23 מעונות שקיבלו רישיון בהסתמך על הצהרת בעל המעון כי מותקנות במעונות מצלמות בהתאם לחוק המצלמות היו תקלות במערכת המצלמות באופן שלא איפשר תיעוד של המתרחש במעון כנדרש, כך שבפועל לא התקיימו התנאים לרישיון לעניין זה.

למעשה, למרות שהתקנת מצלמות במעון הוא תנאי למתן רישיון הפעלה, עלה כי משרד החינוך לא מפעיל מנגנון מובנה ואפקטיבי כדי לוודא כי הותקנו מצלמות במעונות יום בהתאם להצהרה שהוצגה ולפני שניתן רישיון להפעלה. לפיכך - מלבד הצגת הצהרה חתומה של בעל המעון בדבר התקנה המצלמות במעון, אין למשרד מידע מהימן המלמד אם מעונות היום שקיבלו רישיון הפעלה התקינו מצלמות בפועל אם לאו.

עוד עולה מהמסמך, כי גם מערך הניטור שהקים משרד החינוך לצורך פיקוח על תקינות מערכות המצלמות במעונות לא יושם בהיקף מספק ולא תפקד באופן אפקטיבי. כמו כן, גם במעונות המחוברים למערכת הניטור מתקבלות התרעות רבות על תקלות, אך אופן הטיפול שקבע משרד החינוך אינו מבטיח את השלמת הטיפול ואינו כולל מעקב אחר תיקון הליקויים. לפיכך יש חשש כי במעונות רבים התקלות במצלמות מתקיימות במשך חודשים ואף במשך תקופות ארוכות מאוד, בניגוד להוראות החוק, והדבר עלול לפגוע בהגנה על שלומם של הפעוטות במעונות.

סוגייה נוספת בה נרשם פיקוח לא אפקטיבי דיו הוא סוגיית הבקרה על תיקון ליקויי בטיחות במעונות - דבר שמעמיד \ת הפעוטות במעונות האלה בסיכון מהותי בשל ליקויי בטיחות.

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן קבע כי על משרד החינוך לפעול לאיתור המעונות הפועלים ללא רישיון ולקידום פעילותם ברישיון, בין היתר בהתאם לנוהל שהוא קבע בנושא. כמו כן עליו לפעול באופן יזום, בשיתוף הרשויות המקומיות, לאיתור המעונות האלה; להחיל עליהם את חוק הפיקוח על המעונות; ולבחון באופן עיתי את מידת הצלחתו.