גיבורי השדה: חקלאי הצפון שלא עוצרים גם תחת אש

האנשים שתראו על המסך יכלו לבחור בחיים הרבה יותר נוחים: קריירה בהייטק, קריירה באקדמיה, משרד ממוזג, אולי אפילו בגוש דן - רחוק מגבול לבנון, גבול עזה או הגבול המזרחי. אבל הם בחרו להמשיך את המורשת המשפחתית בתחום החקלאות - דור חמישי, רביעי, שלישי ושני של חקלאים צעירים. מתעוררים באמצע הלילה, הולכים לרפת, הולכים לחלוב, נכנסים ללול, מעסיקים עובדים מתאילנד ומתעקשים להמשיך את המורשת של החקלאות. 

>>> הצטרפו לערוץ הוואטסאפ החדש של i24NEWS עברית <<<

ענבל, דור רביעי של נשים המנהלות את הרפת המשפחתית, מספרת שהמשק הוקם על ידי סבא וסבתא של אמה. היא קיבלה את ניהול המשק בגיל 23 לאחר פטירת הוריה. ענבל מספרת שמחירי המים והעסקת עובדים זרים הופכים את ההתפרנסות מרפת בלבד לבלתי אפשרית. לכן, היא פתחה במקביל קונדיטוריה בוטיקית.

ענבל מתעקשת להמשיך כי היא מאמינה בביטחון המזון של ישראל ובשמירה על הגבולות: "אם אנחנו לא נעשה את זה - לא יהיה פה".

חן, חקלאי דור שלישי, מסביר שהעובדים התאילנדים הם "הידיים והרגליים" של המשק. לדבריו, ללא העובדים הזרים לא תהיה חקלאות ולא יהיו ביצים במדינה. למרות המלחמה והאזעקות, חן מבהיר שעזיבה מעולם לא הייתה אופציה עבורו: "מהרגע שהשתחררתי מהצבא חזרתי ישר למשק".