צרפת בוערת: מרד התלמידים, משבר ההגירה והקרב על עתידה של אירופה | ד"ר איתן לסרי

בין אלפי מעצרים, עימותים אלימים ברחובות, פגיעה קשה במערכת החינוך ומאבק פוליטי יצרי, צרפת מתמודדת בשבועות האחרונים עם משבר לאומי עמוק החורג בבירור מתחום כותלי בתי הספר. מה שהחל כמחאת תלמידים התפתח לגל אלימות רחב היקף, המציב סימן שאלה נוקב על יכולתו של הנשיא עמנואל מקרון להחזיק במושכות השלטון.

המשבר הנוכחי חושף תמונה עגומה: ממשל מוחלש שנשען פוליטית על גורמי שמאל רדיקלי וציבורי מהגרים, תוך הפקרת הביטחון האישי, פגיעה בזהותה של הרפובליקה ומכירת אינטרסים אסטרטגיים - ובהם גם היחסים עם מדינת ישראל, לטובת שרידות פוליטית.

>>> הצטרפו לערוץ הווטסאפ החדש של i24NEWS <<<

פריז בוערת: כשהמחאה הופכת למשבר לאומי

רחובות פריז, ליון, מרסיי, נאנט ושטרסבורג הפכו לזירות קרב של ממש. מה שהחל באמצע ספטמבר 2026 כמחאת תיכוניסטים על תנאי הלימוד והצפיפות בכיתות, הידרדר במהירות לגל הפרות סדר הידוע כ"מרד התלמידים".

הנתונים הרשמיים מציירים תמונת מצב קשה: מעל 6,600 מעצרים, למעלה מ-760 שוטרים ואנשי משטרה-ז'נדרמריה שנפצעו, מאות מוסדות חינוך שנותקו או נסגרו, ונזק לרכוש שנאמד בעשרות מיליוני אירו. הצתות פחי אשפה, ניפוץ חלונות ראווה ותקיפת כוחות הביטחון הפכו לעניין שבשגרה. תחת המעטה של "מחאת נוער תמימה", פועלת בשטח אנרכיה של ממש הפוגעת אנושות במרקם החיים האזרחי ובביטחון הציבור.

המשבר הכלכלי והחברתי שמאחורי הלהבות

האלימות ברחובות אינה צומחת בחלל ריק. צרפת סובלת מחוב ציבורי כבד, גירעון נפוח ומערכות ציבוריות קורסות. מערכת החינוך, שנמצאת בלב הסערה, סובלת ממחסור כרוני במורים ומתשתיות רעועות.

עם זאת, המצוקה הכלכלית והחברתית אינה יכולה לשמש כסות או הצדקה להרס רכוש ולתקיפת שוטרים. הפיכת טענות אזרחיות לגיטימיות לכלי ניגוח אקטיבי ואלים נגד מוסדות המדינה מעידה על אובדן משמעותי של הרתעה ושל אמון הציבור ביכולת הממשל לשמור על הסדר הבסיסי.

תפקידו של השמאל הרדיקלי: ללבות את הכאוס

במרכז הזירה הפוליטית מנצל ז'אן-לוק מלנשון, מנהיג מפלגת השמאל הרדיקלי ("צרפת הבלתי-כנועה"), את הזעם ברחובות כדי לנגח את הממשלה. בעוד ראש הממשלה סבסטיאן לקורנו מאשים את השמאל הקיצוני בזריעת כאוס לצורך רווח פוליטי, מלנשון מעניק גב מלא למפגינים וקורא להרחיב את המחאה.

התנהלות זו מקדמת טקטיקה שקופה: השמאל הרדיקלי רותם את תסכול הצעירים ואת הציבור בפרברים כדי לערער את יציבות הממשל, במטרה לבסס את מעמדו ככוח המוביל לקראת הבחירות לנשיאות ב-2027.

משבר ההגירה וההקצנה הדתית

סוגיית ההגירה והשלכותיה הדמוגרפיות והתרבותיות ניצבת במרכז המשבר הצרפתי. בשנים האחרונות מתמודדת צרפת עם אתגרי קליטה עמוקים ועם עלייה במסרי הקצנה בקרב שוליים בקהילות המהגרים.

הימנעות הממשל מהפעלת יד קשה ואכיפה שוויונית בפרברים, מתוך חשש מחיכוך פוליטי, יצרה מוקדים שבהם סמכות החוק הצרפתי נשחקת. המדינה מתקשה להפגין ריבונות מול גורמים קיצוניים המבקשים לכפות נורמות המנוגדות ערכי הרפובליקה הצרפתית.

ברית ה"איסלאמו-שמאלנות": החיבור הפוליטי המסוכן

התרחבות התופעה המכונה בצרפת Islamogauchisme ("איסלאמו-שמאלנות"), מבטאת חיבור מחושב בין השמאל הרדיקלי לבין גורמים איסלאמיסטיים ורשתות בקרב המהגרים.

מלנשון ומחנהו אימצו רטוריקה חריפה, המשלבת עמדות אנטי-ישראליות מובהקות ותמיכה מופגנת בנרטיב הפלסטיני, כחלק מאסטרטגיה ממוקדת לגיוס קולות בפרברים. חיבור זה יוצר מצע רעיוני ופוליטי משותף, המנצל את המצוקות החברתיות כדי לנגח את מוסדות המדינה ולערער את מדיניות החוץ והפנים של צרפת.

הפקרת ישראל לטובת שיקולי פנים

מדיניות החוץ של הנשיא עמנואל מקרון במזרח התיכון מושפעת באופן ישיר מחולשתו מבית. צעדים חד-צדדיים, כדוגמת ההכרה במדינה פלסטינית בספטמבר 2025 והגברת הביקורת על מדינת ישראל, נתפסים כוויתור אסטרטגי המיועד לרצות את קהל הבוחרים האיסלאמיסטי, את המהגרים ממדינות ערב ואת מחנה השמאל הרדיקלי.

במקום להציב עמדה תקיפה נגד הטרור של חמאס ולהגן על בעלת ברית דמוקרטית, ממשל מקרון בחר לקדם מחוות מדיניות המעניקות פרס לגורמים איסלאמיסטים קיצוניים. מדיניות זו מקריבה את היחסים ההיסטוריים עם ישראל ופוגעת באינטרסים הביטחוניים של המערב, כולו למען רווח פוליטי טקטי וזמני.

זליגת המשבר לזירה האירופית

אירועי אוקטובר 2026 אינם נעצרים בגבולות צרפת. גל המחאות והעימותים זלג כבר השבוע לערים נוספות באירופה, ובהן ליאז' שבבלגיה, שם נרשמו מעצרים רבים ונזק סביב מחאות נוער מקבילות. היעדר מענה תקיף מציג את חולשתה של אירופה כולה מול הקצנה, הפרות סדר ומשברי זהות.

המחיר הכבד של הכאוס מגולגל ישירות לפתחם של אזרחי צרפת: שיבושים קשים בתחבורה ובבתי הספר, פגיעה בבעלי עסקים ותחושת חוסר ביטחון יומיומית. במקום לספק הגנה וסדר ציבורי, הממשל נראה כמי שעוסק בכיבוי שריפות נקודתי ובניהול המסר הדיפלומטי בלבד.

הבחירות ב-2027 והמבחן הלאומי

לקראת הבחירות לנשיאות ב-2027, הציבור הצרפתי ניצב בפני הכרעה נוקבת. התרסקות המרכז הפוליטי שבהובלת מקרון מעמיקה את הקיטוב בין הימין הלאומי בראשות מארין לה פן המתחזקת, לבין השמאל הרדיקלי בראשות מלנשון.

המשבר הנוכחי הוא קריאת אזהרה לצרפת ולבירות אירופה כולן. מנהיגות נמדדת ביכולת לשמור על החוק, להגן על האזרחים ולעמוד בנחישות מול גלי הקצנה - ולא בהתקפלות פוליטית מול גורמים קיצוניים. אם צרפת לא תשיב לעצמה את הריבונות והסדר הציבורי מבית ותתעשת במדיניות החוץ שלה, המחיר שתשלם הרפובליקה בפרט ואירופה כולה בכלל, יהיה כבד ובלתי הפיך.

ד"ר איתן לסרי, מומחה לממשל ומדיניות ציבורית גיאו-אסטרטגית, לשעבר יועץ לראשי ממשלה. פרשן בכיר למדיניות ואסטרטגיה בחדשות.