בריטניה במשבר: ההגירה, האנטישמיות והקרע עם ישראל שמטלטלים את הממלכה | דעה
הקיטוב הפוליטי, המחלוקת סביב מדיניות ההגירה והעלייה בתקריות האנטישמיות מציבים את בריטניה בפני אתגר עמוק של ביטחון וזהות לאומית • המשבר הפנימי וההשלכות על היחסים האסטרטגיים עם ישראל
בריטניה ניצבת בפני משבר רב ממדי, שבמרכזו שאלות של הגירה, ביטחון אישי, זהות לאומית והיחסים עם ישראל. המחלוקות הפוליטיות סביב מדיניות ההגירה, החשש מהקצנה אידיאולוגית והעלייה בתקריות האנטישמיות מעמיקים את הקיטוב במדינה ומציבים אתגר בפני מוסדותיה.
>>> הצטרפו לערוץ הוואטסאפ החדש של i24NEWS עברית <<<
סוגיית ההגירה הפכה לאחד ממוקדי העימות המרכזיים בפוליטיקה הבריטית. ממשלת הלייבור ביטלה את תוכנית הגירוש לרואנדה ומתמקדת במאבק ברשתות ההברחה, אך הביקורת הציבורית על יכולת המדינה לשלוט בגבולותיה נמשכת.
לקריאה נוספת
מנהיג מפלגת Reform UK, נייג'ל פרג', הציג תוכנית להשעיית מערכת המקלט לתקופה של עד חמש שנים, לרבות ביטול הטיפול בכ-90 אלף בקשות וערעורים תלויים והרחקת מבקשי מקלט למדינות מוצאם או למדינות שלישיות. תומכיו רואים בכך צעד להשבת השליטה בגבולות, ואילו מתנגדיו מזהירים מפגיעה בחובות ההומניטריות של בריטניה ובזכויות מבקשי המקלט.
ההתמודדות עם אידיאולוגיות איסלאמיסטיות קיצוניות, הסתה נגד יהודים והצדקת טרור עומדת לצד הצורך למנוע הכללה של כלל האוכלוסייה המוסלמית. במקביל, גם אלימות מצד הימין הקיצוני נגד מהגרים ומוסלמים מחייבת מענה ואכיפה.
המתח מורגש גם סביב ייצוג פוליטי ומחאות הקשורות למלחמה בעזה. התארגנות של מצביעים סביב עמדה פוליטית היא חלק מהמשחק הדמוקרטי, אך איומים, הפחדת מועמדים וביטויים אנטישמיים מחייבים טיפול בהתאם לחוק.
אחד הביטויים הבולטים למשבר הוא מצב הקהילה היהודית. לפי נתוני ארגון CST שהוצגו בנושא, נרשמו בבריטניה 4,298 תקריות אנטישמיות בשנת 2023, 3,528 בשנת 2024 ו-3,700 בשנת 2025. במחצית הראשונה של 2026 נרשמו 1,926 תקריות - עלייה של 21% לעומת התקופה המקבילה.
לצד הטרדות, איומים ופגיעה ברכוש, נרצחו שני מתפללים יהודים בפיגוע בבית הכנסת במנצ'סטר ביום כיפור 2025. ישראלים ויהודים החיים בבריטניה מביעים חשש מפגיעה בביטחונם, על רקע האווירה הציבורית והמתיחות סביב ישראל. ההגנה על בתי כנסת ובתי ספר יהודיים, אכיפת החוק וחקירת חשדות למעורבות של גורמים זרים הופכות לחלק מרכזי מההתמודדות עם התופעה.
הצבת פסל ברונזה של מרוואן ברגותי במתחם Palestine House בלונדון עוררה מחלוקת. ברגותי הורשע בבית משפט ישראלי בחמישה מקרי רצח הקשורים לטרור, והצבת הפסל נתפסת בעיני מבקריו כהאדרת דמות שהורשעה במעשי רצח, תוך התעלמות מהקורבנות ומהרשעותיו.
במקביל, מאז מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023, החריפה המתיחות בין ממשלת הלייבור לישראל. בריטניה השעתה חלק מרישיונות היצוא הביטחוני לישראל והרחיבה צעדים נגד גורמים בהתנחלויות. בספטמבר 2026 הודיע שר החוץ הבריטי אד מיליבנד על צעדים נגד הרחבת ההתנחלויות, תמך בהגבלות סחר על מוצרים מהן והורה לזמן את נציג ישראל בלונדון בעקבות קידום תוכנית הבנייה באזור E1.
ישראל הגיבה בצעדים נגד ממשלת הלייבור, ובהם הפסקת שיתופי פעולה בקריית גת וברשות הפלסטינית, איסור כניסה לחברי פרלמנט ושלילת מעמד הקונסוליה הבריטית בירושלים, שהפכה למשלחת מצומצמת.
הצעדים משקפים החרפה ביחסים בין המדינות ומעלים שאלות על גבולות הלחץ המדיני שמדינה ידידותית יכולה להפעיל על ישראל בזמן מלחמה. בעוד ממשלת הלייבור מדגישה את המשפט הבינלאומי ואת הצורך בלחץ מדיני, השמרנים ו-Reform UK מציגים עמדות תקיפות יותר בסוגיות ההגירה ותמיכה רחבה יותר בישראל.
בריטניה נדרשת להתמודד במקביל עם המחלוקת סביב ההגירה, הקיטוב הפוליטי, האנטישמיות והמתיחות מול ישראל. האתגר אינו מסתכם באכיפת גבולות או בהגנה על מוסדות יהודיים, אלא גם בשמירה על אמון הציבור, חופש הדת והביטחון האישי של כלל האזרחים.
ביחסי החוץ, השאלה המרכזית היא כיצד לשמר שותפות אסטרטגית עם ישראל לצד מחלוקות מדיניות. ביקורת על ממשלת ישראל אינה מחייבת טשטוש של האיום מצד חמאס ואיראן, והמאבק באנטישמיות מחייב הבחנה ברורה בין ביקורת פוליטית לגיטימית לבין הסתה ורדיפת יהודים.
ההתפתחויות בבריטניה מציבות אתגר לממשלה ולמערכת הפוליטית: לגבש מדיניות הגירה ברורה, להיאבק בטרור ובהסתה, להגן על הקהילה היהודית ולמנוע מהקיטוב החברתי לפגוע במוסדות הדמוקרטיים ובמעמדה הבינלאומי של הממלכה.
ד"ר איתן לסרי הוא מומחה לממשל ולמדיניות ציבורית ואסטרטגית ופרשן לענייני מדיניות ואסטרטגיה.