- i24NEWS
- מדע וטכנולוגיה
- בגיל 87: הלכה לעולמה כלת פרס נובל, פרופ' עדה יונת
בגיל 87: הלכה לעולמה כלת פרס נובל, פרופ' עדה יונת
יונת מהמחלקה לביולוגיה מבנית וכימית במכון ויצמן למדע הייתה חלוצה של חקר הריבוזום, וזכתה בפרס נובל לכימיה לשנת 2009 על מחקריה בתחום • נשיא מכון ויצמן: "הייתה מדענית יוצאת דופן"

פרופ' עדה יונת, כלת פרס נובל לכימיה לשנת 2009, כלת פרס ישראל הלכה היום (שני) לעולמה והיא בת 87. יונת מהמחלקה לביולוגיה מבנית וכימית במכון ויצמן למדע הייתה חלוצה של חקר הריבוזום, בית-החרושת לחלבונים של התא, וזכתה בפרס נובל לכימיה לשנת 2009 על מחקריה בתחום.
>>> הצטרפו לערוץ הווטסאפ החדש של i24NEWS <<<
מסעה המדעי, שנמשך עשרות שנים, החל במחקר בסיסי שנועד לפענח את פעולתה של אחת המכונות הביולוגיות המורכבות ביותר בטבע. בהמשך הוביל המחקר להבנת דרך פעולתן של אנטיביוטיקות שונות וסלל את הדרך לפיתוחן של תרופות אנטיביוטיות חדשות ולמאבק בחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה - מהאתגרים הרפואיים הדחופים של המאה ה־21.
דרכה המדעית של יונת דרשה אומץ ומסירות כבר מראשיתה. בסוף שנות ה־70, כשהייתה חוקרת צעירה במכון ויצמן למדע, החליטה להתמודד עם אחת משאלות המפתח הנוגעות לפעילותם של תאים חיים: פענוח המבנה ומנגנון הפעולה של הריבוזומים, מכונות זעירות ומורכבות המשמשות כמפעלי החלבונים של התא. פענוח מבנה הריבוזום נועד לאפשר למדענים להבין ברמת פירוט חסרת תקדים כיצד המידע המקודד בחומר הגנטי שלנו מתורגם לחלבונים - אותן מולקולות שאחראיות על פעולות החיים השונות.
כדי לחשוף את המבנה התלת-ממדי של מולקולות או מערכות ביולוגיות מסוג זה נדרש בדרך כלל להפוך אותן לגבישים ולחקור את התוצאה המתקבלת באמצעות קריסטלוגרפיה – שיטה לפיענוח המבנה המרחבי של מולקולות על סמך נתוני הפיזור של קרני רנטגן. אלא שכאשר יונת החלה במחקר, מרבית המדענים סברו כי לא ניתן ליצור גבישים ממבנה כה מורכב ובלתי יציב כמו הריבוזום. קבוצות מחקר מובילות ברחבי העולם ניסו לעשות זאת וכשלו, אך יונת המשיכה במחקר למרות הספקנות הרבה בקהילה המדעית. "אנשים קראו לי פנטזיונרית", סיפרה לימים.
נשיא מכון ויצמן למדע, פרופ' אלון חן, אמר לזכרה: "עדה הייתה מדענית יוצאת דופן, שלא חששה לבחור בדרך שאחרים חשבו לבלתי אפשרית ולצעוד בה בנחישות, בסקרנות ובאומץ במשך עשרות שנים. פריצת הדרך שלה בחקר הריבוזום שינתה את הבנתנו את אחד התהליכים הבסיסיים ביותר של החיים ופתחה אפשרויות חדשות למאבק בעמידות לאנטיביוטיקה. אבל מורשתה של עדה גדולה אף מהישגיה המדעיים. היא הראתה לדורות של מדעניות ומדענים מה אפשר להשיג כאשר מעזים לשאול שאלות גדולות ולא מוותרים על חיפוש עיקש אחר תשובות".
