סרינה ורונאלדיניו לא לבד: הספורטאים שעשו קאמבק מאוחר - וניצחו

הודעתה של הטניסאית האמריקנית סרינה וויליאמס על חזרה למגרשים בגיל 44, לצד הקאמבק המתוקשר של הכדורגלן הברזילאי רונאלדיניו בגיל 46, שנים אחרי שפרשו, אולי נראים חריגים בספורט המקצועני - אבל לאורך ההיסטוריה היו לא מעט ספורטאים שלא איבדו את התשוקה. חלקם חזרו אחרי שנים בחוץ, אחרים שבו בגיל שבו רוב בני דורם אפילו לא שקלו זאת - והצליחו לזכות בתארים, לשבור שיאים ולהוכיח שגיל הוא לא תמיד מכשול בדרך להצלחה.

>>> הצטרפו לערוץ הוואטסאפ החדש של i24NEWS עברית <<<

ג'ורג' פורמן: מאלוף העולם לכומר - ובחזרה לפסגה בגיל 45

המתאגרף האמריקני היה כבר אגדה עוד לפני הקאמבק שלו. הוא זכה במדליית זהב באולימפיאדת 1968 במקסיקו כשהיה בן 19 בלבד, הפך לאלוף העולם במשקל כבד ב-1973 כשהביס את האלוף המכהן ג'ו פרייז'ר - והיה כמעט בלתי מנוצח בזכות כוח הנוקאאוט האדיר שלו.

ב-1977, אחרי שהפסיד למתאגרף ג'ימי יאנג, החליט לפרוש כשהוא בן 28 בלבד. הוא התרחק לחלוטין מהזירה, הפך לכומר והקדיש את חייו לפעילות קהילתית ולמרכז נוער שהקים בטקסס. במשך עשור נראה היה שפרק האגרוף בחייו נסגר סופית.

אלא שב-1987, בגיל 38, הוא הפתיע את עולם הספורט כשהודיע על חזרה לזירה. רבים ראו זאת כמהלך בלתי אפשרי, אך פורמן התעקש. מה שנחשב בתחילה לקאמבק כמעט בלתי אפשרי, הפך לאחת הקשתות הדרמטיות בתולדות הספורט: פורמן, כבד ואיטי יותר מהגרסה הצעירה שלו, החל לצבור ניצחונות ולהתקדם מחדש בצמרת.

השיא הגיע ב-1994. בגיל 45 הדהים את העולם כשניצח את מייקל מורר והפך לאלוף העולם במשקל כבד בפעם השנייה בקריירה. בכך היה למבוגר ביותר שזכה בתואר - שיא שמחזיק מעמד עד היום. לימים הודה שהשיקול הכלכלי היה אחד המניעים המרכזיים לחזרתו, כיוון שהיה זקוק לכסף למימון מרכז הספורט שהקים, אך הקאמבק שלו הפך לאחד מסיפורי הספורט הגדולים בכל הזמנים.

פורמן פרש פעם נוספת בגיל 48 ובגיל 50 הכריז כי הוא מתאמן לקראת קאמבק נוסף, שלא יצא לפועל. הוא נפטר במרץ 2025, בגיל 76.

קים קלייסטרס: פרשה כדי להקים משפחה - וחזרה לזכות בגראנד סלאם

הטניסאית הבלגית קים קלייסטרס נחשבה לאחת הכוכבות הגדולות של טניס הנשים. היא הגיעה לצמרת העולמית בגיל צעיר, זכתה בתוארי גראנד סלאם והעפילה למקום הראשון בעולם.

ב-2007, כשהייתה בת 23 בלבד ומדורגת רביעית בעולם, הודיעה במפתיע על פרישה. היא הסבירה ש"עכשיו הגיע הזמן לשינוי בחיים, זמן להינשא (עם הכדורסלן בריאן לינץ'), ואולי לילדים. עכשיו יהיה לי זמן למשפחתי וחבריי, בלי להיות בנסיעות ואימונים, ובלי לקרוא כל מיני רכילויות ושקרים בתקשורת...".

אחרי שהתחתנה וילדה את בתה הראשונה - חזרה בה. ב-2009 הכריזה על קאמבק וטענה כי התשוקה למשחק חזרה. רבים העריכו שתתקשה לחזור לצמרת אחרי היעדרות ממושכת ולידה, אך קלייסטרס הוכיחה אחרת.

כבר באותה שנה זכתה באליפות ארצות הברית הפתוחה, הישג שנחשב לאחד המרשימים בתולדות הענף. בהמשך הגנה על התואר ב-2010 והוסיפה זכייה באליפות אוסטרליה הפתוחה. בכך הפכה לאחת האימהות הבודדות בעידן המודרני שזכו בתואר גראנד סלאם, והשיבה לעצמה את המקום הראשון בעולם.

ב-2012 פרשה פעם נוספת, הפעם בשל קשיים פיזיים ורצון להתמקד במשפחתה. שמונה שנים מאוחר יותר ניסתה קאמבק נוסף, אך פציעות ומגפת הקורונה מנעו ממנה לשחזר את הישגי העבר. ב-2022 הודיעה על פרישה סופית.

דארה טורס: חזרה פעמיים והפכה לאגדה אולימפית

השחיינית האמריקנית-יהודייה היא אחת הדוגמאות הבולטות לכך שספורטאים יכולים להצליח גם הרבה אחרי גיל השיא המקובל בענפם. אחרי אולימפיאדת ברצלונה 1992, שבה זכתה במדליית זהב ושברה שיא עולם, היא החליטה לפרוש בגיל 25 בלבד.

אחרי הפרישה, היא השלימה תואר אקדמי בתקשורת, עבדה ככתבת טלוויזיה וכדוגמנית, ונראתה כמי שהותירה את הבריכה מאחור. אלא שב-1999 הודיעה על חזרה לתחרויות, בטענה שלא מיצתה את יכולותיה ושהיא מתגעגעת לתחושת האדרנלין שבתחרות.

הקאמבק הראשון שלה הסתיים באולימפיאדת סידני 2000, שם זכתה בחמש מדליות - שתיים מזהב ושלוש מארד, והפכה לאחת מכוכבות המשחקים בגיל 33. לאחר מכן פרשה שוב, אך הסיפור עדיין לא הסתיים. לקראת אולימפיאדת בייג'ינג ב-2008, כשהיא בת 41 ואם לילדה, חזרה פעם נוספת, מתוך רצון להראות לבתה שאפשר לרדוף אחרי חלומות בכל גיל.

במשחקי האולימפיים באותה שנה, זכתה טורס בשלוש מדליות כסף - והפכה לשחיינית המבוגרת ביותר שזוכה במדליה אולימפית. כדי להפריך טענות על שימוש בחומרים אסורים היא התנדבה לעבור בדיקות נוספות כדי להוכיח את ניקיונה.

ב-2012 ניסתה להעפיל לאולימפיאדת לונדון ולהפוך לשחיינית האמריקנית הראשונה המשתתפת בשש אולימפיאדות, אך החמיצה את הכרטיס לנבחרת האמריקנית בפער זעיר של תשע מאיות השנייה. זמן קצר לאחר מכן פרשה סופית - כשמאחוריה 12 מדליות אולימפיות ומספר שיאי עולם.

מייקל ג'ורדן: קאמבק מיתולוגי

מעטים הקאמבקים שזכו להד ציבורי כמו זה של אגדת הכדורסל מייקל ג'ורדן. ב-1993, כשהוא בשיא תהילתו ואחרי שלוש אליפויות רצופות עם השיקגו בולס, הודיע על פרישה מכדורסל במפתיע. הוא הסביר כי הוא שחוק נפשית וכי הוא מתקשה להתמודד עם רצח אביו, שקרה באותה שנה. ג'ורדן פנה לבייסבול מקצועני, אך התקשה להגיע לרמות הגבוהות בענף.

במרץ 1995 הוא הודיע על חזרה לכדורסל באמצעות הודעה קצרה בת שתי מילים בלבד: "I'm back" (חזרתי). המשפט הפך לאחד המפורסמים בתולדות הספורט.

העונה שלאחר מכן הסתיימה עם מאזן שיא של 72 ניצחונות לבולס ושלוש אליפויות רצופות נוספות בין 1996 ל-1998. ג'ורדן הוכיח שהפסקה של כמעט שנתיים לא פגעה ביכולתו לשלוט בליגה, וחיזק את מעמדו כאחד הספורטאים הגדולים בהיסטוריה.

בשנת 2000 חזר לכדורסל כמאמן המקצועי של קבוצת וושינגטון וויזרדס, אך לא הצליח להוביל אותה להצלחות. מסיבה זו, החל לשקול לחזור להיות שחקן פעיל. ב-2001 חזר פעם נוספת, הפעם במדי קבוצת וושינגטון וויזרדז. אף שלא זכה בתארים נוספים, עצם העובדה שהתחרה ברמה גבוהה עד גיל 40 נחשבת להישג יוצא דופן. הוא פרש סופית ב-2003.

מג'יק ג'ונסון: פרישה בצל המחלה - חזרה והעפלה לפלייאוף

ג'ונסון, משחקני הכדורסל הטובים בעולם לצד מייקל ג'ורדן, הודיע בנובמבר 1991, כי הוא פורש באופן מיידי, בעיצומה של אחת הקריירות הגדולות בתולדות ה-NBA - לאחר שנמצא חיובי לנגיף ה־HIV איידס. ההחלטה התקבלה כרעידת אדמה בעולם הספורט והובילה לסיום מוקדם של קריירה שבאותו שלב כבר כללה חמש אליפויות NBA.

למרות הפרישה, ג'ונסון לא נעלם לחלוטין מהבמה. ב־1992 הוא חזר באופן חד-פעמי במסגרת נבחרת ארצות הברית המכונה "הדרים טים" באולימפיאדת ברצלונה 1992, שם זכה במדליית זהב והיה מהשחקנים הבולטים בנבחרת שהפכה לאגדה. הופעתו בטורניר סימנה עבור רבים לא רק הישג ספורטיבי נוסף, אלא גם מסר של חוסן וחזרה לחיים תחרותיים ברמה הגבוהה ביותר.

בהיעדרו, קבוצת לוס אנג'לס לייקרס חוותה דעיכה הדרגתית. היא כבר לא הייתה מועמדת לאליפות ולמרות שעלתה לפלייאוף, היא איבדה את הדומיננטיות שלה מול קבוצות כמו שיקגו של ג’ורדן, פורטלנד ויוטה. ג'ונסון ניסה לבצע קאמבק נוסף לליגה ואף מונה לתקופה קצרה למאמן הלייקרס, אך רק ב-1996, בגיל 36, חזר באופן מלא כשחקן פעיל.

למרות החששות סביב מצבו הבריאותי, הוא סיפק עונה אישית מרשימה שכללה ממוצעים של כ־14.6 נקודות למשחק, 10 אסיסטים ו־6.9 ריבאונדים, ואף רשם טריפל-דאבל נוסף בקריירה שלו. חזרתו סייעה ללייקרס להשיג מאזן חיובי ולהעפיל לפלייאוף, והציבה אותו שוב ברמת תחרות גבוהה.

אף שהקאמבק לא הסתיים באליפות נוספת, ג'ונסון הוכיח כי גם לאחר שנים מחוץ למשחק ניתן לחזור ולהשפיע ברמה גבוהה. הוא פרש סופית ב-1996 לאחר ששיחק חצי עונה, אך המשיך להופיע מדי פעם במסגרת קבוצת האולסטארים שהקים, שם אף רשם הופעות בולטות במשחקי ראווה בינלאומיים בשנים שלאחר מכן.

סרינה וויליאמס: הפרק השני רק מתחיל

הקאמבק של הטניסאית האמריקנית, מהגדולות בעולם, עדיין נמצא בתחילתו, אך כבר מעורר עניין עצום. וויליאמס פרשה למעשה לאחר אליפות ארצות הברית הפתוחה ב-2022, ומאז התמקדה בעסקיה ובמשפחתה, וב-2023 ילדה את בתה השנייה. לאחרונה הודיעה שהחליטה לחזור למגרשים בגיל 44.

החזרה נפתחה ברגל ימין - בניצחון בטורניר הזוגות בקווינס לצד השחקנית הקנדית הצעירה ויקטוריה אמבוקו. בקרוב היא צפויה להשתתף גם בווימבלדון בזוגות לצד אחותה ונוס וויליאמס - עוד שחקנית טניס ענקית, וגם בטורניר היחידות, לאחר שקיבלה כרטיס חופשי.

סרינה הסבירה כי אחת הסיבות המרכזיות לחזרתה הייתה בתה הבכורה, אולימפיה, שרצתה לראות אותה משחקת שוב לצד ונוס. כעת נותר לראות אם תצליח להוסיף עוד פרק יוצא דופן לקריירה שכבר כוללת 23 תוארי גראנד סלאם ביחידות וארבע מדליות זהב אולימפיות.

רואלדיניו: קאמבק מפתיע בליגה השלישית

רונאלדיניו, אחד השחקנים המלהיבים והאהובים בתולדות הענף, הודיע השבוע שהוא חוזר לשחק לאחר שחתם בראבנה, קבוצה מהליגה השלישית באיטליה. "אני כבר לא יכול לחכות לגעת בכדור", אמר.

הברזילאי, שזכה במונדיאל 2002 עם נבחרת ברזיל, נבחר לשחקן השנה בעולם וזכה בליגת האלופות עם ברצלונה, פרש רשמית מכדורגל מקצועני ב-2018 לאחר דעיכה הדרגתית בשלהי הקריירה. לאורך השנים שלאחר מכן, המשיך להופיע במשחקי ראווה ובאירועי צדקה, אך לא שב למסגרת תחרותית אמיתית ברמות הגבוהות.

החזרה של הכדורגלן תהיה ברמה נמוכה בהרבה מזו שבה שיחק בשיאו, אך עצם החזרה למגרש בגיל שבו רוב הכדורגלנים כבר מזמן סיימו את דרכם המקצוענית מוסיפה עוד נדבך למסלול הקריירה יוצא הדופן שלו. עבור מי שמזוהה יותר מכל עם יצירתיות וסגנון משחק חופשי, זו הזדמנות נדירה לשוב ולגעת בכדור במסגרת תחרותית - וזה לא משנה אם זה בצמרת הכדורגל העולמית. בשבוע הבא הוא יוצג רשמית כחלק מהקבוצה, והזמן יגיד אם גם לו מחכה ניצחון בקנה.

כל אחד מהספורטאים הללו חזר מסיבה אחרת: געגוע לתחרות, רצון להוכיח משהו לעצמו, צורך כלכלי, אהבת המשחק או השראה מהמשפחה. אבל המכנה המשותף לכולם הוא הסירוב לקבל את ההנחה שקריירה ספורטיבית חייבת להסתיים ברגע שמגיעים לגיל מסוים או פורשים בפעם הראשונה. חלקם זכו שוב בתארים, אחרים שברו שיאים, וכולם הוכיחו שבספורט - כמו בחיים, לפעמים דווקא הפרק השני הוא זה שהופך את הסיפור לבלתי נשכח.