"החרם השקט": כשתלות הדדית בין מדינות הופכת לסיכון אסטרטגי | מיוחד לסופ"ש

במשך כארבעה עשורים התרגלנו לעולם שבו השוק החופשי הוא המלך הבלתי מעורער. חברות בינלאומיות חיפשו את הייצור הזול ביותר מעבר לים, וגבולות לאומיים נתפסו בעיקר כמכשול בירוקרטי בדרך לרווחים מקסימליים. אבל העידן הזה הסתיים. כיום, תלות הדדית בין מדינות כבר לא בהכרח נתפסת כמקור לשלום ולשגשוג, אלא כסיכון אסטרטגי.

הפקה ובינה מלאכותית: דניאל זינגר/i24NEWS

>>> הצטרפו לערוץ הוואטסאפ החדש של i24NEWS עברית <<<

המושג המוביל כיום בעולם הוא "לאומיות כלכלית". מדינות מעבירות את מוקד הכובד מהתייעלות כלכלית טהורה להגנה על הביטחון הלאומי, עצמאות אנרגטית, ואבטחת שרשראות אספקה. במקום לחפש את המחיר הזול ביותר, המדינות מחזירות את הייצור של רכיבים קריטיים הביתה או מעבירות אותו בלעדית למדינות ידידותיות.

במקביל, המערכת הפיננסית העולמית הפכה לשדה קרב גלוי. ארצות הברית ובעלות בריתה הוכיחו בשנים האחרונות כי הכוח המשמעותי ביותר שלהן אינו רק עוצמה צבאית, אלא השליטה בעורקי הכסף העולמיים - בראשם הזיקה לדולר האמריקאי והגישה לרשת הסליקה הבינלאומית SWIFT.

ניתוק מדינות מהמערכת הבנקאית והקפאת יתרות מטבע חוץ הוכיחו לקהילה הבינלאומית שהחזקת נכסים במערכת המערבית כרוכה בסיכון פוליטי ישיר. בתגובה, גוש מדינות ה-BRICS בהובלת סין, רוסיה והודו מאוחד ברצון להפחית את התלות בדולר. הן עוברות לסחר במטבעות מקומיים ומפתחות מערכות סליקה אלטרנטיביות. התרחיש המסתמן אינו קריסה פתאומית של הדולר, אלא פיצול של הכלכלה העולמית לגושים פיננסיים מקבילים.

ומה קורה אצלנו בישראל? ככלכלה קטנה, פתוחה ומתקדמת שנסמכת על ייצוא וטכנולוגיה, השינויים הללו פוגשים אותנו בנקודות הרגישות ביותר. האתגר הראשי הוא לא סנקציות רשמיות, אלא תופעה מסוכנת בהרבה: "החרם השקט".

זה מתבטא בעיכובים בירוקרטיים בלתי מוסברים בשיווק מוצרים, ביטול השקעות שקט של קרנות פנסיה בינלאומיות, והסתייגות של ספקים מלעבוד מול השוק הישראלי. כדי להתמודד עם המציאות הזו, ישראל חייבת להבטיח עצמאות סחר ביטחונית וטכנולוגית ולדאוג לשמור על ערך מוסף טכנולוגי ייחודי שהעולם פשוט לא יכול לוותר עליו.

מעבר לביטחון ולטכנולוגיה, הזירה הפיננסית דורשת זהירות מירבית. שמירה על הנגישות של ישראל לשוקי ההון העולמיים היא תנאי הכרחי לצמיחה. שמירה על דירוג האשראי של המדינה ויציבות המערכת הבנקאית אינן רק עניין טכני לאנשי כספים, אלא קו ההגנה של המדינה.

מול הלחצים הבינלאומיים והתנודות בשווקים, ישראל נדרשת להציג מדיניות תקציבית אחראית, לשמור על יתרות מטבע חוץ גבוהות בבנק ישראל, ולעמוד בסטנדרטים הבינלאומיים המחמירים ביותר של המערכת הבנקאית.

הלאומיות הכלכלית והשימוש בנשק מוניטרי משנים את כללי המשחק העולמיים. הכלכלה שאיפיינה את עשרות השנים האחרונות לא תחזור, והשאלה היחידה שנותרה היא לא האם המערכת משתנה, אלא עד כמה מהר נדע להסתגל ולבטח את העתיד הכלכלי שלנו בתוך כללי המשחק החדשים.