ניטרלית, לפעמים: היחסים המפתיעים של ישראל ושוויץ | מיוחד לסופ"ש

השותפות הכלכלית והמדעית בין ישראל לשוויץ הגיעה לשיא של כל הזמנים בשנת 2024, למרות מתיחות מדינית חריפה סביב המלחמה בעזה. נתוני בסיס הנתונים UN COMTRADE חושפים כי שוויץ הפכה למקור היבוא השלישי בחשיבותו עבור ישראל (אחרי ארצות הברית וגרמניה), עם היקף סחר בסחורות שנאמד ב-5.15 מיליארד דולר. הפער בין הדרג המדיני, המבקר את ישראל בחריפות במוסדות הבינלאומיים בג'נבה, לבין הדרג הכלכלי, משרטט מציאות מורכבת של "נייטרליות שוויצרית" המאפשרת שיתוף פעולה תחת אש.

במישור הדיפלומטי, שוויץ פועלת בעקביות נגד האינטרסים הישראליים בפורומים בינלאומיים. כחברה לא-קבועה במועצת הביטחון של האומות המאוחדות (2023-2024), הצביעה שוויץ בעד כל החלטות הפסקת האש ברצועת עזה. השגרירה השוויצרית באו"ם, פסקל בארישוויל, אף הצהירה כי מבצע ישראלי ברפיח הוא "בלתי מקובל".

אירוע שיא נרשם במרץ 2025, כאשר שוויץ תכננה לכנס ועידה בינלאומית בנושא "השטחים הפלסטיניים הכבושים". הועידה בוטלה ברגע האחרון, ב-6 במרץ 2025, בעקבות לחץ דיפלומטי כבד של משרד החוץ הישראלי וממשל טראמפ. 

למרות הביטול, שוויץ הבהירה כי היא רואה בעמדתה "נייטרליות משפטית" המאפשרת לה לשוחח עם כל הצדדים, כולל איראן וחמאס.

החזית הכלכלית: פארמה, יהלומים והייטק

מתחת לרדאר המדיני, הקשר הכלכלי משגשג. ענקיות התרופות "רוש" (Roche) ו"נוברטיס" (Novartis) מהוות עמודי תווך במערכת הבריאות הישראלית. בשנת 2024 ייצאה שוויץ לישראל סחורות בשווי 4.57 מיליארד דולר, בעוד היצוא הישראלי לשוויץ עמד על 580 מיליון דולר, בעיקר בענף היהלומים והכימיקלים.

בנוסף, שיתוף הפעולה המדעי התהדק עם הצטרפותה הרשמית של שוויץ לתוכנית "הורייזון אירופה" בנובמבר 2025. ישראל, שנחשבת לשיאנית מענקי המחקר בתוכנית עם שיעור הצלחה של 23.6%, משתפת פעולה עם חוקרים שוויצרים בפרויקטים של מיליארדי אירו.

בתוך כך, בצעד היסטורי, אישר הפרלמנט השוויצרי חוק האוסר על פעילות חמאס, שנכנס לתוקף ב-15 במאי 2025. החוק קובע עונשים של עד 20 שנות מאסר לפעילים בארגון. עם זאת, במקביל לאיסור זה, שוויץ מקיימת "אמברגו שקט" על יצוא ביטחוני לישראל, כאשר הממשלה הצהירה כי לא ניתנו רישיונות לייצוא נשק התקפי מזה מספר שנים.

מנגד, חשיפה של כלי תקשורת שוויצריים (SWI ו-RTS) ממאי 2025 העלתה כי חברות שוויצריות סיפקו לישראל טכנולוגיות "דו-שימושיות" (כמו מכונות חיתוך לייזר) בשווי של מעל 30 מיליון דולר, ששימשו את התעשיות הביטחוניות, בהן "אלביט מערכות".

מהקונגרס עד החשבונות הרדומים

היחסים בין המדינות נשענים על היסטוריה ארוכה שהחלה בקונגרס הציוני הראשון בבזל (1897). עם זאת, ההיסטוריה מוכתמת גם בדחיית פליטים יהודים בשואה ופרשת ה"חשבונות הרדומים". בשנת 1998 שילמו בנקים שוויצריים 1.25 מיליארד דולר לניצולי שואה, וב-2025 נחשפו מסמכים נוספים המצביעים על מיליארדי דולרים נוספים הקשורים לנאצים בבנק "קרדיט סוויס".

כיום, הקהילה היהודית בשוויץ, המונה כ-18,600 נפש, מתמודדת עם זינוק חסר תקדים באנטישמיות. בשנת 2024 נרשמו 221 אירועים אנטישמיים, זינוק של 287% לעומת שנת 2022. הממשלה השוויצרית נאלצה להגדיל את המימון לאבטחת מוסדות יהודיים לכ-5 מיליון פרנק בשנה.

שוויץ היא שותפה כלכלית אסטרטגית שאין לה תחליף, אך במישור המדיני היא מהווה את אחד האתגרים המורכבים ביותר. הנייטרליות שלה מאפשרת לה לשמש כ"מתווכת" מול טהרן (שם היא מייצגת את אינטרסי ארצות הברית), אך גם בזירה משפטית עוינת המאיימת על בכירים ישראלים.