הקצין הסובייטי שסירב פקודה - ומנע מלחמה גרעינית | מיוחד לסופ"ש

בליל 26 בספטמבר 1983, בעיצומה של המלחמה הקרה, התקבלה בבונקר הפיקוד "סרפוחוב-15" הסמוך למוסקבה, התרעה על מתקפת טילים אמריקנית. באותה שעה ישב במשמרת סטניסלב פטרוב, קצין בדרגת סגן-אלוף בכוחות ההגנה האווירית של ברית המועצות - שבדיעבד הפך לאחד האנשים המזוהים ביותר עם מניעת הסלמה גרעינית.

לפי הנהלים, הקצין היה אמור להעביר את ההתרעה לדרג הבכיר, שם יקבלו הקצינים החלטה אם לצאת למתקפה נגד ארצות הברית או לא. אבל ההתרעה לא הגיעה לשם.

>>> הצטרפו לערוץ הווטסאפ החדש של i24NEWS <<<

מערכת הזיהוי "אוקו" הזהירה כי טיל בליסטי אחד שוגר לעבר רוסיה, ואחריו עוד ארבעה. על פי הנהלים, פטרוב היה אמור לדווח באופן מיידי לפיקוד העליון - צעד שעלול היה להוביל לפתיחת שרשרת קבלת החלטות לקראת מתקפת־נגד גרעינית.

אך פטרוב סבר שמדובר בהתרעת שווא,כיוון שהעריך שמתקפה אמריקנית הייתה צפויה לכלול מאות טילים, ולא חמישה בלבד, במטרה לשתק את יכולת התגובה של ברית המועצות. בנוסף, מערכות המכ"ם הקרקעיות עדיין לא אישרו את הדיווחים שהתקבלו מהלוויינים.

החלטתו הייתה דרמטית במיוחד, שכן באותה עת המכ"מים הקרקעיים הסובייטיים לא היו מסוגלים לזהות טילים שנמצאים מעבר לאופק. המשמעות הייתה שהמתנה לאימות מלא הייתה מותירה למקבלי ההחלטות דקות ספורות בלבד להגיב, אם אכן הייתה מתבצעת מתקפה. על פי הדו"ח שכתב פטרוב, הממונים עליו התכוננו בתגובה לשגר מתקפת נגד חפוזה כמו זו של ארה"ב, אך הוא התעקש כי מדובר בכשל טכני של מערכת ההתרעה.

בסופו של דבר התברר כי צדק. ההתרעות נגרמו מתקלה במערכת הזיהוי, והאירוע חשף ליקוי משמעותי במערכת ההתרעה הסובייטית.

לאחר התקרית נחקר פטרוב על החלטתו שלא לפעול בהתאם לנהלים. לדבריו, מפקד יחידת ההגנה מפני טילים דאז, יורי ווטינצ'ב, שיבח אותו על שיקול דעתו ואף הבטיח להעניק לו פרס. אולם ההבטחה לא מומשה. פטרוב טען כי הסיבה לכך הייתה שהענקת פרס הייתה עלולה להתפרש כעידוד לאי־ציות לפקודות, וכן בשל המבוכה שנגרמה למפקדיו ולמדענים שהיו אחראים על מערכת ההתרעה בעקבות התקלה שנחשפה.

האירוע התרחש בשיאה של המלחמה הקרה, חודשים בלבד לאחר הפלת מטוס הנוסעים של "קוריאן אייר" בידי ברית המועצות, בתקופה של מתיחות חריגה בין מוסקבה לוושינגטון. עם זאת, קיימת מחלוקת בנוגע למידת השפעתו של פטרוב על מניעת עימות גרעיני, שכן הוא עצמו לא היה הגורם שהיה מוסמך לקבל החלטה על פתיחת מתקפת נגד. למרות זאת, היסטוריונים ואנשי ביטחון רבים רואים בהחלטתו שלא להעביר את ההתרעה הלאה רגע משמעותי, שעשוי היה למנוע הסלמה מסוכנת במיוחד.

פטרוב לא זכה אז להכרה ציבורית, וסיפורו נחשף רק שנים לאחר התפרקות ברית המועצות. מאז הוענקו לו פרסים בינלאומיים שונים, והוא הפך לסמל של שיקול דעת אנושי מול הסתמכות עיוורת על מערכות טכנולוגיות. עד היום נותר הוויכוח בשאלה עד כמה העולם באמת היה קרוב לעימות גרעיני באותו לילה, אך רבים מסכימים כי החלטתו של פטרוב הייתה אחת ההכרעות האישיות המשמעותיות ביותר של המאה ה־20.