טרור השקרים: גל איומי הפצצות שמשתק את אירופה - בלי מטען אחד | מיוחד לסופ"ש

במשך דקות ספורות נשלחת הודעת דואר אלקטרוני אנונימית, ובה אזהרה מפני מטען חבלה שהוטמן במבנה ציבורי או במטוס נוסעים. בתוך זמן קצר מתחילים כוחות הביטחון לפעול: מטוסים משנים מסלול, מטוסי קרב מוזנקים לאוויר, בתי ספר מתפנים, תחנות טלוויזיה מפסיקות שידורים וצוותי חבלה סורקים מבנים וכלי טיס.

אלא שבסופו של כל אירוע מתברר שוב ושוב כי לא היה במקום מטען נפץ, ולא נשקפה סכנה ממשית לחיי אדם. גל איומי הפצצות שפוקד את אירופה בשבועות האחרונים הפך לתופעה מדאיגה, שמצליחה לשבש את שגרת החיים במדינות שלמות - גם בלי שהונחה בהן פצצה אחת.

>>> הצטרפו לערוץ הווטסאפ של i24NEWS <<<

האירוע הגדול ביותר התרחש ב-11 בנובמבר, כאשר הודעת איום שהתריעה מפני "מטען נפץ רב-עוצמה עם מנגנון הפעלה מרחוק" נשלחה לכ-6,300 בתי ספר באיטליה. כוחות המשטרה פשטו על מאות מוסדות חינוך, וב-312 מהם הוחלט על פינוי התלמידים והצוותים.

שוטרים וחבלנים הוזעקו למקום, ילדים מבוהלים נשלחו לבתיהם והורים נאלצו לשנות את תוכניותיהם בהתראה קצרה. ראש ממשלת איטליה, ג'ורג'ה מלוני, הבהירה כי אין אינדיקציה לסכנה קונקרטית, ובכירים במדינה הגדירו את ההודעות כחלק מאסטרטגיה שנועדה לזרוע בהלה. אלא שהנזק כבר נעשה.

מאחורי התופעה מסתתרת א-סימטריה מטרידה: שליחת הודעת איום אנונימית יכולה להימשך דקות ספורות, אך בדיקתה מחייבת הפעלה של מערכות ביטחון שלמות. המשטרה אינה יכולה להתייחס לכל הודעה כאל מתיחה, משום שטעות בהערכת הסיכון עלולה לעלות בחיי אדם.

לכן, גם כאשר הסיכוי שמדובר באיום אמיתי נמוך, הרשויות נאלצות להתייחס אליו ברצינות. התוצאה היא בזבוז משאבים עצום, פגיעה בשגרת החיים והעברת תחושת חוסר ביטחון לציבור - בדיוק כפי ששולחי ההודעות עשויים לקוות שיקרה.

מהשמיים ועד למסלולי ההמראה

הזירה שבה מורגשות ההשלכות באופן הדרמטי ביותר היא התעופה האזרחית. בין 2 ל-6 בנובמבר התקבלו יותר מ-50 איומי פצצה נגד טיסות נוסעים ברחבי אירופה. גורמים באיחוד האירופי דיווחו כי בתוך שבוע אחד התקבלו כ-40 עד 45 איומים, שכולם התבררו בסופו של דבר כהודעות שווא. למרות זאת, חלק מהמטוסים נאלצו לשנות מסלול, אחרים לוו על ידי מטוסי קרב, ובמקרים מסוימים פונו נוסעים ממטוסים שכבר נחתו.

ב-2 בנובמבר הופנתה טיסת וויז אייר מלונדון לסופיה לבודפשט בעקבות איום, ושם המתינו לה מטוסי קרב של חיל האוויר ההונגרי. למחרת התקבלו איומים נגד שתי טיסות של ריינאייר, שיצאו מליסבון ומדבלין בדרכן לרומא. לפחות אחת מהן לוותה על ידי מטוסי יורופייטר של חיל האוויר האיטלקי. ב-5 בנובמבר נאלצה טיסת אייר לינגוס האירית מדבלין לרומא לנחות בבסיס צבאי צרפתי. 151 נוסעים ושישה אנשי צוות הורדו מהמטוס, בעוד מומחי חבלה ערכו בו סריקות מקיפות.

גם פראג הפכה למטרה בגל האיומים. ב-6 בנובמבר דיווחה המשטרה המקומית על איומים נגד תשעה מטוסים הקשורים לנמל התעופה של העיר. טיסת וויז אייר שהייתה בדרכה מרומא הוסטה לוונציה, שם פונו הנוסעים. באותו יום ליוו מטוסי קרב הונגריים שלושה מטוסים נוספים, בעוד כוחות הביטחון בצרפת בדקו ארבעה מטוסים שנחתו בשלום בנמל התעופה אורלי בפריז. בכל המקרים הללו לא נמצא חומר נפץ.

גם הטיסות לישראל על הכוונת

גל האיומים לא פסח גם על טיסות הקשורות לישראל. ב-18 באוקטובר נאלצה טיסת אוסטריאן איירליינס OS82, שהמריאה מתל אביב לווינה, לשנות את מסלולה ולנחות בסופיה שבבולגריה, לאחר שהתקבל איום בזמן שהמטוס שהה מעל רומניה. מטוסי קרב מדגם מיג-29 של חיל האוויר הבולגרי ליוו אותו, וכוחות הביטחון ערכו חיפוש במטוס, בקרב הנוסעים ובקרב אנשי הצוות. לאחר שלא נמצא דבר, המשיכה הטיסה ליעדה המקורי.

גם חברת דלתא האמריקנית נאלצה להתמודד עם שני איומים נפרדים נגד קו הטיסות ניו יורק-תל אביב באמצע אוקטובר. במקרה אחד, לאחר שהמטוס נחת בנתב"ג, הרשויות הישראליות בודדו אותו ופינו את הנוסעים לצורך בדיקות ביטחוניות. באירוע נוסף עוכבה טיסה שהייתה אמורה להמריא מנמל התעופה קנדי לישראל, לאחר שנערכו בדיקות ביטחוניות במטוס. גם הפעם לא נמצאה אינדיקציה לסכנה ממשית. עבור הנוסעים, המשמעות הייתה שעות של חוסר ודאות, עיכובים ושיבושים בתוכניות הנסיעה.

בתי ספר ותחנות טלוויזיה נכנסים לכוננות

אלא שהמטוסים אינם המטרה היחידה. כבר ב-19 באוקטובר התקבלו איומים נגד בתי ספר בצפון אירלנד, בסקוטלנד, בהונגריה ובסרביה. בהונגריה לבדה דווח על יותר מ-70 מוסדות חינוך שקיבלו הודעות מאיימות. בתחילת נובמבר התחדשו האיומים נגד בתי ספר באיטליה, בסקוטלנד ובצפון אירלנד, עד שהגיע גל ההודעות ההמוני ב-11 בנובמבר, שהתפשט גם לאירלנד והוביל לפינוי מאות בתי ספר באיטליה.

גם אמצעי התקשורת מצאו את עצמם בלב האירועים. ב-6 בנובמבר פונו עובדי רשת השידור הציבורית האירית RTE ממטה החברה בדבלין, לאחר שהתקבלה הודעת איום. השידורים החיים הוחלפו בתוכניות מוקלטות, בעוד המשטרה וכלבי גישוש סרקו את המבנה. בבולגריה קיבלה רשת הטלוויזיה Nova TV הודעה מאדם שטען כי הוא אחראי לאיומים נגד הטיסות. הנהלת הרשת הפעילה את נוהלי הביטחון, אך לא נאלצה להפסיק את השידורים. גם רשת Sky News הבריטית הייתה מטרה לאיומים.

מי עומד מאחורי גל האיומים?

השאלה המרכזית שנותרה פתוחה היא מי שולח את ההודעות ומדוע. עד כה לא זוהה בפומבי גורם שאחראי למערכה הרחבה, ואף ממשלה לא אישרה כי מדובר בפעולה של מדינה זרה או ארגון חמוש, אם כי מספר גורמים בכירים באיחוד האירופי האשימו את רוסיה באיומי השווא. הרשויות בכמה ערים באירופה דיווחו על מעצרים, אך לא מסרו פרטים על החשודים, מספר העצורים או הקשר בינם לבין האירועים השונים.

האפשרויות נותרות פתוחות: אדם שמחפש תשומת לב, עבריינים המבקשים לשבש פעילות, פעילים פוליטיים או גורמים המתאמים מבצע רחב יותר. אולם דווקא חוסר הוודאות הוא חלק מהבעיה. כל הודעה מחייבת את הרשויות לפעול כאילו מדובר בסכנה אמיתית, גם אם בדיעבד מתברר שהאיום היה חסר בסיס. בתוך חודש אחד בלבד הוזנקו מטוסי קרב, הוסטו טיסות, פונו בתי ספר והופסקו שידורים. אף מטען חבלה לא נמצא, אבל מי שמאחורי ההודעות הצליח לייצר מציאות שבה מיליוני בני אדם נאלצים להתמודד עם פחד, שיבושים ועלויות כבדות - והכול באמצעות כמה שורות של שקר.