מתנה קטלנית: איך הפכו האסונות הרפואיים הגדולים למנוע הצמיחה של העולם | מיוחד לסופ"ש

החרדה שעוררו הפרסומים אודות שני ישראלים שנחשדו כחולי אבולה (ובסופו של דבר התגלו כשליליים למחלה) מזכירים שני דיווחים מתחילת העשור הנוכחי. הראשון - עסק בנגיף הסיני המתפשט בספינת התענוגות, עליה נמצאים ישראלים רבים - והשני עסק במקרה התחלואה הראשון בישראל במגפת הקורונה, שנחשבת לאחד האירועים המשמעותיים ביותר שעברו על האנושות בעשור הנוכחי, בין היתר בשל השפעתה הרבה על כל ההיבטים של חיי היומיום של אזרחי המדינות השונות.

>>> הצטרפו לערוץ הוואטסאפ החדש של i24NEWS עברית <<<

זו אינה הפעם הראשונה בהיסטוריה בה מגפות השפיעו בצורה משמעותית על האנושות כולה, מי באמצעות פיתוחים טכנולוגיים ותגליות מדעיות, ומי באמצעות שינויי משטר וטלטלה כלכלית במדינות אחרות.

כמאה שנים לפני הקורונה, בשלהי מלחמת העולם הראשונה, נרשמה התפרצות אלימה במיוחד של שפעת אשר התפשטה ברחבי הגלובוס וגרמה למותם של קרוב ל-50 מיליון בני אדם. היא זכתה לכינוי "השפעת הספרדית", בעיקר בגלל שהמדינה עסקה במגפה יותר מאשר בשאר העולם, שכן ספרד לא השתתפה במלחמת העולם ולא פעלה בה צנזורה באותן השנים.

למלחמה עצמה לא היה קשר ישיר להתפרצות, אך ייתכן שהתנאים שנוצרו בה - דוגמת מגורים צפופים, תנועת כוחות המונית והיחלשות מערכת החיסון של החיילים - סייעו להתפשטותה הנרחבת.

זו היתה הפעם הראשונה בה העולם הפנים שמחלות - לא מכירות בגבולות, והבריאות היא עניין של המדינה כולה - ולא רק של האזרח הפרטי. בעקבות המחלה, הוקמו בערים רבות משרדי בריאות ממשלתיים, פותחו מערכות ציבוריות חינמיות או מסובסדות והוקם הארגון הבינלאומי הראשון לבריאות - שהפך בהמשך ל"ארגון הבריאות העולמי".

דוגמה נוספת לכך היא מגפת הכולרה במאה ה-19, אשר המציאה את האפידמיולוגיה והתשתיות המודרניות. כאמור, מדובר במחלת מעיים קטלנית המועברת במים מזוהמים, אשר התפרצה שוב ושוב בערים הגדולות באירופה, שהפכו לצפופות ומזוהמות יותר ויותר בעקבות המהפכה התעשייתית.

בשנת 1854, רופא בשם ג'ון סנואו הצליח להוכיח, באמצעות מיפוי מקרי המוות בלונדון, כי המקור למגפה הוא משאבת מים ציבורית אחת מזוהמת. הדבר אילץ ממשלות להשקיע מיליארדים בבניית מערכות ביוב סגורות, אספקת מים נקייה והפרדה בין שפכים - לשתייה, כך שנוצרה המהפכה התברואתית גדולה ביותר בהיסטוריה של האנושות.

מגפה נוספת היא "האבעבועות השחורות", שהשמידו כ-90 אחוזים מהאוכלוסייה הילידית באמריקה של המאה ה-15 וה-16. היא הגיעה ליבשת באמצעות הכובשים האירופאים, שהיו חסינים ברמה מסוימת למחלות - שגרמו למוות המוני בקרב האוכלוסייה המקומית, שנחשפה לכך לראשונה. קריסת האימפריות המקומיות איפשרו לאירופאים לכבוש בקלות את יבשת אמריקה. בנוסף, האבעבועות השחורות הובילו גם ליצירת החיסון הראשון על ידי אדוארד ג'נר ב-1796, אשר הדביר לחלוטין את המחלה ב-1980.

דוגמה נוספת היא "המוות השחור", מגפה שהכתה במספר גלים באסיה, בצפון אפריקה ובאירופה במשך כארבע שנים (1351-1347) וקטלה על פי ההערכות בין 75 ל-200 מיליון בני אדם. מדובר באחוז משמעותי מאוכלוסיית אירופה ובעשרות מיליוני קורבנות בסין לבדה. התפרצויות של המחלה, בהיקף קטן יותר, נרשמו באירופה עד המאה ה-17.

הנתונים הללו הפכו את מגפת הדבר באירופה באותן השנים - לאחד האסונות ההרסניים ביותר בהיסטוריה האנושית. המגפה החלה ככל הנראה במרכז אסיה, בערבות מונגוליה - משם התפשטה לסין, למזרח התיכון ולהודו. לאירופה היא הגיעה ככל הנראה מחצי האי קרים. היא הופצה ככל הנראה על ידי פרעושים שחיו על חולדות - ובהמשך עברה דרך כינים.

"המוות השחור" חיסלה את הפיאודליזם, בין היתר בשל המחסור העצום בידיים עובדות - שנוצר עקב המוות ההמוני. לפני המגפה, האיכרים היו עבדים של בעלי האדמות - אך כעת, לראשונה בהיסטוריה, היה להם כוח מיקוח והם יכלו לדרוש שכר גבוה יותר וחופש תנועה. זהו הצעד הראשון לצמיחת מעמד הביניים המודרני. במקביל, מעמד הכנסייה, שלא הצליחה לעצור את המגפה, נחלש - דבר שסלל את הדרך לתקופה הרנסאנס.

ומה לגבי הקורונה?

למרות שעברו כבר יותר משש שנים מאז אבחנת החולה הראשון בעיר ווהאן שבמחוז חוביי שבסין, מקורו המדויק של הנגיף אינו ידוע בוודאות, אך על פי הראיות המדעיות - ייתכן שהוא עבר מבעלי חיים נגועים לבני האדם, ונקודת ההתפרצות הראשונה היתה שוק הדגים בעיר. השערה נוספת שעלתה, בין היתר על ידי ה-FBI, היתה כי הנגיף דלף ממעבדת המחקר שלמדה אותו, במטרה לפתח חיסון אליו.

על פי ההערכות, קרוב למחצית מאוכלוסיית העולם נדבקה - ובארגון הבריאות העולמי מעריכים כי הקורונה גרמה, בצורה ישירה או עקיפה, למותם של עשרות מיליונים. מי כתוצאה מהמחלה עצמה, ומי כתוצאה מהשפעתה על מערכות המדינה השונות - בין היתר מערכות הבריאות. לפני כשלוש שנים, ארגון הבריאות העולמי הודיע כי היא אינה מהווה יותר מצב חירום עולמי, זאת בשל ירידת שיעור התמותה העולמי. עם זאת, היא לא נעלמה לחלוטין והתפרצויות של וריאנטים שונים של נגיף הקורונה נרשמות מדי פעם ברחבי העולם.

את ההשפעות שלה על חיינו - אנחנו מרגישים כל העת, והיבטים נוספים שלהן מתבררים ככל שהשנים חולפות. בחלק מהמקרים מדובר באירועים גדולים ומשמעותיים, דוגמת חילופי הנהגה במספר מדינות (עם דגש על עליית הימין השמרני) ובחלק מהמקרים מדובר בדברים קטנים יותר, דוגמת הפיכת עבודה מהבית לאפשרית ונפוצה יותר.