"חגיגה" בבית המשפט: עורכי הדין שמצטטים תקדימים דמיוניים והלקוחות שמחרבים לעצמם את התיק

בשנים האחרונות מתגברת תופעה מדאיגה במסדרונות המשפט: עורכי דין, חלקם עם ניסיון של עשרות שנים, ננזפים על ידי שופטים, נקנסים ואף מורחקים מבתי המשפט - והכול בגלל עצלנות וקיצורי דרך טכנולוגיים. השופטים מגלים כי הטיעונים המשפטיים המורכבים המוגשים להם מבוססים על פסקי דין ותקדימים דמיוניים לחלוטין, שנוצרו על ידי מכונות.

דוגמא עדכנית שעושה גלים בקילה המשפטית בארה"ב מגיעה ממיסיסיפי, בתיק "וית'רס נגד עיריית אברדין". עורכי הדין של שני הצדדים הגישו לא פחות מששה תקדימים מצוטטים - מומצאים לחלוטין.

השופטת הפדרלית שריון אייקוק (Sharion Aycock) סילקה אותם מהתיק, השיתה קנסות כספיים, ואף ביטלה את מעמדם כעורכי דין מסוג פרו האק ויצ'ה (Pro Hac Vice), פריבילגיה זמנית המוענקת לעורך דין ממדינה אחרת להופיע בבית המשפט. "בשלב זה, אף עורך דין לא יכול לטעון באופן אמין שהוא אינו מודע לסיכונים", אמר בתגובה פרופסור מבית הספר למשפטים באוניברסיטת מיסיסיפי וחבר בוועדת האתיקה המקומית לתקשורת מקומית.

גם בישראל - ננזפה על ידי העליון: "מועלת במקצוע"

התופעה הזו אינה פוסחת על מערכת המשפט הישראלית. בפברואר 2025 נחשפה פרשה דרמטית בבית המשפט העליון, במסגרתה עורכת דין שייצגה עותרת בסכסוך גירושין שרעי הסתמכה בעיניים עצומות על כלי בינה מלאכותית, והפנתה את בית המשפט לפסקי דין "שלא היו ולא נבראו".

שופטת בית המשפט העליון, גילה כנפי-שטייניץ, דחתה את העתירה וציינה בפסק דינה בחומרה: "עורך דין המגיש כתב בית-דין שתוכנו בדוי, תוך שהוא נסמך על אסמכתאות שאינן קיימות, מועל בחובותיו כלפי בעל הדין, כלפי בית המשפט וכלפי מקצוע עריכת הדין". השופטת הבהירה כי שימוש ב-AI אינו פוטר מאחריות מקצועית ומחובת בדיקה יסודית, אך לפנים משורת הדין נמנעה מהטלת סנקציות כספיות מאחר שמדובר במקרה ראשון מסוגו בעליון.

החלטות ללא תודעה: הקולות מבריטניה

הסכנה המקצועית מחלחלת אל עומק התיאוריה המשפטית והפרקטיקה. מומחי המשפט מבריטניה, ד"ר עדן שריד וד"ר חיים אברהם, ששוחחו עם i24NEWS, מזהירים מפני שינוי דרמטי ביחס האזרח למשפט.

"השימוש בבינה מלאכותית יוצר שינוי עמוק", מסביר ד"ר שריד. "במשפט המנהלי, אדם זכאי לקבל נימוק להחלטה בעניינו. אך בינה מלאכותית היא כלי נטול תודעה עצמית (Consciousness). כששופטים נסמכים עליה בצורה עיוורת בלי להבין את אופן פעולתה, אנו נסוגים מתהליך הרציונליזציה שאפיין את המשפט מאז תקופת הנאורות, וחוזרים להסתמכות על מעין 'מגדת עתידות' דיגיטלית".

ד"ר אברהם מוסיף כי האיום זולג לשטח, וחווה זאת על בשרו עם עורכת דין שהם עצמם העסיקו: "שאלנו שאלות מורכבות וקיבלנו פלט שטוח ונבוב של ChatGPT. לאחר שהתעמתנו איתה, המשרד הודה בשימוש. זו הייתה פגיעה קשה בפרטיות ובמקצועיות, ופיטרנו אותם מיד. לפחות בתחום המשפטי, הטכנולוגיה הזו עוד לא שם והשימוש בה מסוכן ביותר".

הפצצה מניו יורק: הצ'אט שיהרוס לכם את התיק

הנזק בשימוש בינה מלאכותית אינו נחלת עורכי הדין בלבד, הוא זולג אל הלקוחות עצמם - ומאיים לחרב את הגנתם. פסיקה תקדימית של בית משפט פדרלי בניו יורק חושפת סכנה חדשה:

התקדים החדש נוגע לחשוד בפלילים שפנה לכלי הבינה המלאכותית Claude, פתח 31 צ'אטים נפרדים, והקליד עובדות רגישות על התיק שלו - כולל מידע שקיבל מפרקליטיו. בהמשך, פשט ה-FBI על ביתו והחרים את תדפיסי הצ'אטים. השופט בניו יורק פסק נחרצות: המידע אינו חסוי.

השופט ביסס את החלטתו על כך שבינה מלאכותית אינה עורך דין, ולכן לא מתקיימת כאן מערכת יחסים משפטית המולידה חיסיון. הקלדת מידע לבוט שקולה לשיחה עם זר ברחוב. בנוסף, תנאי השימוש מבהירים שהכלים אינם מספקים ייעוץ משפטי והשיחות אינן סודיות ומשמשות לאימון המודלים.

המשמעות היא שכל לקוח שישאל את ה-AI על השווי הכספי האפשרי בתביעה, או יחשוף עובדות מזיקות, עלול לגלות שהצ'אטים הפכו לנשק קטלני בחקירה הנגדית.

אשליית "עורכי הדין הרובוטיים"

עורכי דין מזהירים כבר שנים נגד הסתמכות על צ'אטים במקום עורכי דין אמיתיים. סטארט-אפים רבים המבטיחים "להחליף את המערכת המשפטית" נתקלו בקיר הרגולטורי. הדוגמה המפורסמת ביותר היא חברת DoNotPay, ששיווקה את עצמה כ"עורך הדין הרובוטי הראשון בעולם" ונקנסה ב-2024 על ידי ועדת הסחר הפדרלית (FTC) ב-193,000$, דולר בגין הצהרות מטעות והפקת מסמכים לקויים.

ניסיונות אלו גובלים לרוב בעבירה של עיסוק בלתי מורשה בעריכת דין, המהווה פשע במדינות רבות כמו קליפורניה. למרות זאת, סטארט-אפים חדשים כמו Cimphony AI ממשיכים לנסות למכור "טייס אוטומטי לצרכים משפטיים", בעודם קוברים בתנאי השימוש שלהם הצהרה הפוכה לחלוטין: "החברה אינה משרד עורכי דין ואינה מספקת ייעוץ משפטי".

בכל זאת יש תקווה?

למרות הסכנות, עבור אזרחים הפועלים באחריות, הבינה המלאכותית יכולה להוות גלגל הצלה של ממש במקרים פעוטים או דחופים, בתנאי שהם מבינים שהאחריות הסופית על הכתוב היא שלהם בלבד.

סיפורה של לין ווייט בת ה-71 מדרום קליפורניה מדגים זאת היטב. לאחר שהפסידה במשפט פינוי ועמדה בפני סכנת חוסר בית ללא כסף לעורך דין לערעורים, היא פנתה ל-ChatGPT. גם היא נתקלה ב"הזיות" של המערכת. דמיאן שרלוטין, חוקר משפטי מפריז המחזיק במאגר מידע העוקב אחר תופעה זו, מסביר: "'סמית' נגד ג'ונסון' נשמע כמו שם של תיק, ועבור הבינה המלאכותית זה מספיק, ללא קשר אם הוא קיים במציאות".

כדי להתגבר על המכשול, ווייט פיתחה שיטה חכמה: היא החלה לעמת מנועי בינה מלאכותית זה מול זה, והצליבה את המידע שפלט ChatGPT מול מנוע החיפוש Perplexity כדי לוודא שכל פסיקה אכן קיימת במציאות. חמושה בטיעונים המאומתים, ווייט זכתה בערעור ופסק הדין נגדה בוטל. "זה מרגיש כמו דוד וגוליית", סיכמה ווייט, "רק שהבינה המלאכותית היא הרוגטקה".

מקצוע עריכת הדין משתנה במהירות, אך מקרי הקצה הללו מוכיחים כי דבר אחד נותר בעינו: המכונה לעולם לא תסיר מהאדם את האחריות האישית ואת חובת הבדיקה האנושית של העובדות.