קומיקאי, כלב וגם קרנפה: המתמודדים בבחירות שהחלו כבדיחה - וניצחו

הבחירות אצלנו בישראל יתקיימו בשבוע הבא, ורבים מאיתנו מתייחסים אליהן מאוד ברצינות. אבל היו מקרים בהיסטוריה שאנשים ללא רקע פוליטי התייאשו כל כך מהפוליטיקאים שלהם, וכצעד מחאה הם העמידו את עצמם או בעלי חיים כצעד מחאתי - בלי לצפות שהם יסחפו אחריהם את רוב המצביעים. מהקומיקאי שהפך למנהיג העיר הגדולה באיסלנד ועד הכלב שהפך לראש עיר של כבוד.

>>> הצטרפו לערוץ הווטסאפ החדש של i24NEWS <<<

הקומיקאי שהפך למנהיג העיר הגדולה באיסלנד

יון גנאר התפרסם באיסלנד כקומיקאי, שחקן וסופר. ב-2009, ברקע המשבר הכלכלי של 2008 והמשבר באמון הציבור האיסלנדי במערכת הפוליטית, החליט להקים את "המפלגה הטובה ביותר" (Besti flokkurinn), מפלגה שנועדה ללעוג לפוליטיקה הממוסדת ולהבטחות המופרזות של נבחרי הציבור. בתחילת הדרך, הרעיון נראה כמו עוד תעלול של קומיקאי, ולא כמו ניסיון רציני לכבוש את בניין העירייה. אבל התעלול הסתיים בתוצאות שכנראה הפתיעו גם אותו.

המפלגה של גנאר, הבטיחה בהתאם שלל הבטחות אבסורדיות, בהן הקמת פארק "דיסנילנד" בעיר רייקיאוויק, הבאת דוב קוטב לגן החיות העירוני וחלוקת מגבות חינם לתושבים. גנאר אף הצהיר כי לא ישתף פעולה עם מפלגות אחרות אלא אם נציגיהן צפו בסדרת הטלוויזיה "הסמויה". אלא שהבדיחה החלה לצבור תאוצה. על רקע האכזבה מהפוליטיקאים הוותיקים, ההומור הישיר וההתרסה נגד הממסד הפכו את המפלגה לאלטרנטיבה מסקרנת. גנאר גם החל להתייחס ברצינות רבה יותר למרוץ, לפגוש בוחרים ולגבש סדר יום עירוני, בין היתר באמצעות אתר שאפשר לתושבים להעלות רעיונות וסוגיות שחשובות להם.

בבחירות המקומיות שנערכו ב-29 במאי 2010, המפלגה זכתה בשישה מתוך 15 המושבים במועצת העיר, יותר מכל מפלגה אחרת, והביסה את מפלגת העצמאות השמרנית ששלטה בעיר. כך הפך הקומיקאי, שמעולם לא צבר ניסיון פוליטי משמעותי, לראש העיר של רייקיאוויק. הניצחון שלו נתפס לא רק כהצלחה של קמפיין יוצא דופן, אלא גם כביטוי למחאה ציבורית רחבה לאחר המשבר הכלכלי שפקד את המדינה.

אבל מרגע שנכנס ללשכת ראש העיר, גנאר נדרש להוכיח שהוא מסוגל לעשות את התפקיד. לצד הסגנון הלא שגרתי והתקשורת הישירה שלו, הממשל העירוני קידם שיתוף ציבור בתהליכי קבלת החלטות, בין היתר באמצעות הפלטפורמה המקוונת "רייקיאוויק טובה יותר" (Better Reykjavík), שאפשרה לתושבים להציע רעיונות ולהעלות נושאים לסדר היום. כהונתו התאפיינה גם בניסיון לעודד שיתוף פעולה בין גורמים פוליטיים שונים ולשנות את אופן ההתנהלות בעירייה. לא כל הבטחות הקמפיין התממשו, כמובן - דיסנילנד ודוב הקוטב נותרו בעיקר חלק מהבדיחה - וגם גנאר ספג ביקורת על ניסיונו המוגבל ועל אופן ניהול העיר. ובכל זאת, הוא השלים קדנציה בת ארבע שנים, מ-2010 עד 2014, והותיר אחריו דוגמה יוצאת דופן לאופן שבו מחאה הומוריסטית יכולה להפוך לכוח פוליטי ממשי.

לאחר שסיים את כהונתו, חזר גנאר לעולם התרבות והמשיך לעסוק בכתיבה, במשחק ובהופעות ציבוריות. אלא שהפוליטיקה לא נשארה מאחור: ב-2024 נבחר לפרלמנט האיסלנדי מטעם מפלגת הרפורמה הליברלית, Viðreisn. באוקטובר 2026 הוא הודיע על פרישתו מהסיעה הפרלמנטרית של המפלגה, אך הצהיר כי ימשיך לתמוך בממשלה ולפעול במסגרת ועדות הפרלמנט.

"עיירה מטורפת ביותר" - הכלב שכיהן כראש עיר של כבוד

בשנת 1981, כלב שחור בשם בוסקו מונה לראש עיר בקהילה סונול שבקליפורניה. זה התחיל כבדיחה, כשבעליו של בוסקו התערב עם שני תושבים שהתכוונו להתמודד על תפקיד ראש העיר, וטען שגם הכלב שלו יכול לנצח אותם. התוצאות הפתיעו אפילו את המעורבים, כאשר בוסקו גבר על שני המועמדים האנושיים.

למעשה, סונול אינה עיר עצמאית אלא קהילה לא מאוגדת, כך שהתואר היה סמלי ולא העניק לבוסקו סמכויות שלטוניות. אבל זה לא הפריע לו להפוך לאחת הדמויות המזוהות ביותר עם המקום. במשך 13 שנות כהונתו נהג לשוטט ברחובות, לבקר בבתי עסק מקומיים ולהשתתף באירועים קהילתיים. בין היתר, הוא הוביל את מצעד ליל כל הקדושים כשהוא לבוש בטוקסידו.

הפרסום סביבו חצה במהרה את גבולות קליפורניה. ב-1984 דיווח עליו הצהובון הבריטי Daily Star, שכינה את סונול "העיירה המטורפת ביותר בעולם". ב-1990, העיתון הסיני People's Daily הציג את בחירתו כדוגמה לכשלים לכאורה בשיטת הבחירות האמריקאית. בתגובה, תושבי סונול הבהירו שמדובר בבדיחה ותו לא. הסיפור קיבל תפנית נוספת כשסטודנטים סינים בארצות הברית הזמינו את בוסקו להשתתף בעצרת למען הדמוקרטיה בסן פרנסיסקו.

בוסקו כיהן בתפקיד עד מותו ב-1994. בשנת 2008 הוצב פסל ברונזה שלו ליד סניף הדואר המקומי, כמחווה לכלב שהתחיל כבדיחה והפך לאגדה מקומית.

קקארקו: הקרנפית שקיבלה יותר קולות מכל מועמד אנושי

בשנת 1959, כשהתושבים בסאו פאולו שבברזיל ניגשו לקלפיות כדי לבחור את נציגיהם למועצת העיר, אחד השמות הבולטים במערכת הבחירות היה חריג במיוחד: קרנפית בשם קקארקו. היא לא נרשמה כמועמדת רשמית, לא הציגה מצע ולא הבטיחה לשפר את חיי התושבים, ובכל זאת הפכה לסמל של מחאה נגד הפוליטיקאים ומערכת הבחירות.

הרעיון להצביע לקקארקו נולד על רקע חוסר שביעות רצון מהמערכת הפוליטית. העיתונאי איטבוראי מרטינס הציע להשתמש בה כמועמדת מחאה, והבדיחה תפסה תאוצה. במקום לבחור באחד המועמדים האנושיים, רבים מהבוחרים העדיפו להביע את מורת רוחם באמצעות הצבעה לחיה שהפכה לכוכבת מקומית.

לפי הדיווחים, קקארקו זכתה בכ-100 אלף קולות - יותר מכל מועמד אנושי בבחירות. אלא שההצלחה החריגה לא הפכה אותה לחברת מועצה: קולותיה נפסלו, משום שלא הייתה מועמדת חוקית. למרות זאת, הסיפור שלה הפך לאחד ממקרי המחאה האלקטורלית המפורסמים בברזיל, והמחיש כיצד הצבעה שנועדה ללעוג למערכת הפוליטית יכולה להפוך לאירוע ציבורי של ממש.

הליצן שהפך לתופעה פוליטית: 1.3 מיליון קולות לבדיחה אחת

פרנסיסקו אבררדו אוליביירה סילבה, המוכר בברזיל בכינוי טירירקה (Tiririca), התחיל את דרכו כליצן קרקס וכקומיקאי, אך ב-2010 החליט לקחת את הדמות שיצר צעד אחד קדימה ולהתמודד בבחירות לפרלמנט הברזילאי. ההחלטה הגיעה לאחר שהמפלגה הרפובליקנית בארצו פנתה אליו והציעה לו להצטרף למרוץ, בין היתר בזכות הפופולריות שלו כקומיקאי. טירירקה סיפר כי התייעץ עם אמו, שעודדה אותו להתמודד מתוך מחשבה שיוכל לסייע לאנשים במצוקה. בתחילה הוא לא האמין שיש לו סיכוי ממשי להיבחר, והעריך שיקבל רק כמה אלפי קולות.

הקמפיין שלו התבסס על הומור ועל לעג לפוליטיקאים המסורתיים, עם סיסמאות כמו "מה בעצם עושה חבר פרלמנט? האמת, אין לי מושג. אבל תצביעו לי ואספר לכם". סיסמה נוספת שלו הייתה "גרוע יותר מזה לא יכול להיות".

הציבור הברזילאי התלהב: בבחירות שנערכו באותה שנה קיבל טירירקה יותר מ-1.35 מיליון קולות, מספר הקולות הגבוה ביותר מבין כל המועמדים לבית הנבחרים. כך הפך הליצן, שהתפרסם בזכות הופעותיו הקומיות, לחבר פרלמנט אמיתי. בתחילת דרכו אף נאלץ להתמודד עם טענות בנוגע ליכולתו לקרוא ולכתוב, אך לאחר שנבדק במסגרת ההליך המשפטי, אושרה כשירותו לכהן בתפקיד.

אלא שהקומיקאי לא היה רק בדיחה של מערכת בחירות אחת. הוא נבחר מחדש ב-2014, ב-2018 וב-2022, וכיהן בבית הנבחרים במשך ארבע קדנציות רצופות - 16 שנים בסך הכול. עם זאת, הפופולריות שלו הלכה ודעכה: מכ-1.35 מיליון קולות בבחירות הראשונות, דרך כ-454 אלף ב-2018, ועד לכ-72 אלף ב-2022.

ב-2026 ניסה טירירקה לפתוח דף חדש, כשהעביר את מועמדותו ממדינת סאו פאולו, שאותה ייצג במשך שנים, למדינת סיארה, שבה נולד. אלא שהפעם הקסם לא עבד: הוא קיבל כ-5,500 קולות בלבד ולא נבחר מחדש. לאחר ההפסד הודה כי ייתכן שהתייחס לקמפיין בקלילות רבה מדי. כך, מי שהתחיל את הקריירה הפוליטית שלו בהבטחה משועשעת לספר לציבור מה עושה חבר פרלמנט, נפרד מהתפקיד אחרי ארבע קדנציות, והפך את הבדיחה שלו לאחד הסיפורים החריגים בפוליטיקה הברזילאית.