חולשת הממלכה: איפה צ'רצ'יל? כך הפכה בריטניה "ללוזרית" של אירופה
הברית ההיסטורית בין וושינגטון ללונדון מעולם לא נראתה שברירית יותר • קיר סטארמר מנסה "ללכת בין הטיפות" - ולא מצליח • האם בריטניה איבדה את מעמדה כמעצמה, או שהיא פשוט מפחדת מהפוליטיקה של עצמה?

הברית ההיסטורית בין וושינגטון ללונדון מעולם לא נראתה שברירית יותר. בעוד ווינסטון צ'רצ'יל ומרגרט תאצ'ר עמדו בראש החץ של העולם החופשי, ראש הממשלה הנוכחי קיר סטארמר מנסה "ללכת בין הטיפות" - ולא מצליח. הערב (שלישי) ב"מהדורה המרכזית", כתבנו שי ישראל עונה על השאלה: האם בריטניה איבדה את מעמדה כמעצמה, או שהיא פשוט מפחדת מהפוליטיקה של עצמה?
ההיסטוריה זוכרת בריתות בלתי ניתנות להפרדה: צ'רצ'יל ורוזוולט, תאצ'ר ורייגן, ואפילו טוני בלייר וג'ורג' בוש שעמדו יחד בחזית המלחמה בעיראק. אבל בשנת 2026, כשהמזרח התיכון בוער מטהרן ועד קפריסין, הטון הבריטי נשמע אחרת לגמרי. במקום שאגה של שלושת האריות, נשמעים היום בעיקר היסוס וזהירות.
נשיא ארה"ב טראמפ לא מסתיר את מורת רוחו: "אני לא מרוצה מבריטניה", הוא הצהיר. הסיבה? המדינה בחרה שלא לקחת חלק בתקיפות הראשוניות נגד איראן. ראש הממשלה סטארמר הגן על ההחלטה בפרלמנט וטען כי "הדרך הטובה ביותר היא הסדר במשא ומתן". עבור מבקרים כמו מארק רגב, לשעבר שגריר ישראל בבריטניה, זה נשמע פחות כמו אסטרטגיה ויותר כמו מדיניות הפיוס של צ'מברליין משנות ה-30.
המלכוד של סטארמר
סטארמר נמצא במלכוד פוליטי חסר תקדים. מצד אחד, הוא זקוק לברית עם ארה"ב וטראמפ, זה טוב לבריטניה וטוב למעמדו הבינלאומי. מצד שני, הוא נלחם על הישרדותו בתוך מפלגת הלייבור. האגף השמאלי של המפלגה הוא אנטי-אמריקני, אנטי-ישראלי וקשוב מאוד לשיח הפרוגרסיבי.
אולגה דויטש מ-NGO Monitor מצביעה על גורם נוסף: הריכוז הגבוה של אוכלוסייה מוסלמית בערים הגדולות בבריטניה. הסכסוך במזרח התיכון אינו נשאר שם, הוא מיובא אוטומטית אל תוך השיח הפוליטי המקומי בלונדון ובמנצ'סטר. התוצאה היא מדינה ששואפת להיות מעצמה, אך משדרת בעיקר מבוכה.
ממעצמה חובקת עולם לבדיחת רשת
הפער בין הדימוי של "אשת הברזל" מרגרט תאצ'ר, שלא היססה לשלוח צי לקצה העולם בגלל איי פוקלנד, לבין ההנהגה הנוכחית, הוא תהומי. אפילו כששטח ריבוני בריטי בקפריסין הותקף, התגובה הבריטית הייתה מאופקת להפליא.
סטארמר, שמוצג לעיתים ברשתות החברתיות כדמות מגוחכת ומקפצת, מנסה לרצות את כולם ומוצא את עצמו לבד. כמעט עשור אחרי הברקזיט, נראה שבריטניה אימצה דווקא את המדיניות האירופית המפוצלת שממנה ניסתה להיפרד. בינתיים, בוושינגטון ובירושלים ממשיכים לשאול: איפה בריטניה? התשובה, כנראה, עדיין מתעכבת בגלל שיקולי פריימריז פנימיים ופחד מהרחוב.
