היעד החשאי בתוכנית הגרעין של איראן: "הר המקוש" - שמאתגר גם את הפצצות החזקות בעולם

בשנים האחרונות הפכו האתרים בנתנז, איספהאן ופורדו לשמות המזוהים ביותר עם תוכנית הגרעין של איראן. אך לאחר מבצע "עם כלביא" עולה שוב אתר נוסף שנחשב מסתורי במיוחד - "הר המקוש", Pickaxe Mountain.

האתר ממוקם סמוך למתקן העשרת האורניום בנתנז, אך בניגוד למתקנים אחרים הוא נחצב עמוק בתוך הר גרניט. לפי הערכות, המתקן נמצא בעומק של כ-80 עד 100 מטרים בתוך הסלע, עומק שנועד להקשות מאוד על פגיעה בו גם באמצעות פצצות חודרות בונקרים מתקדמות.

במשך שנים נבנתה תוכנית הגרעין האיראנית תוך הנחה כי ארצות הברית או ישראל עשויות להשתמש בחימושים כבדים מסוג חודר בונקרים, דוגמת פצצת ה-GBU-57 Massive Ordnance Penetrator שבידי ארצות הברית. אולם מבנהו של "הר המקוש" עשוי להקשות אפילו על חימוש כזה.

בשנה האחרונה זוהתה באתר פעילות אינטנסיבית במיוחד. צילומי לוויין הצביעו על יציקות בטון חדשות ועל מילוי מחדש של סלעים מעל פתחי המנהרות - מהלך שנועד, לפי הערכות, למנוע אפשרות לקריסת הכניסות כתוצאה מתקיפות אוויריות.

למרות המידע שנאסף, ייעודו המדויק של המתקן נותר בגדר תעלומה. בתחילה העריכו מומחים כי הוא נועד להרכבת צנטריפוגות, אך היקף החפירות העצום והמבנה המורכב של המתקן רומזים כי ייתכן שמדובר בפרויקט גדול בהרבה.

כתבנו עמיאל ירחי דיווח בעבר כי אחת הסיבות לעיתוי התקיפה הישראלית נגד איראן הייתה פרויקט איראני מתקדם, שהשלמתו הייתה עלולה להקשות משמעותית על יכולת התקיפה בעתיד.

במצב כזה עולה שאלה אסטרטגית מורכבת: אם מתקפה אווירית תתקשה להשמיד את המתקן - האם האפשרות היחידה תהיה פעולה קרקעית.

בירושלים ובוושינגטון מדגישים כי מטרת המערכה היא למנוע מאיראן להחזיק תוכנית גרעין ואורניום מועשר. כדי להשיג יעד זה, מעריכים גורמים ביטחוניים כי גם "הר המקוש" יהפוך בסופו של דבר למטרה מרכזית.