מחרימים ומתערבים: המפגש בין ישראלים ופלסטינים בשגרירות צרפת

שגריר צרפת בישראל, פרדריק ז'ורנה, אירח אתמול (חמישי) נציגים של החברה האזרחית הישראלית והפלסטינית וכן מספר שגרירים אירופיים ושגרירי ה-G7, לקראת ועידת "הקריאה מפריז לפתרון שתי המדינות" שתיערך ב-12 ביוני בפריז.

שנה לאחר ההכרה של צרפת בפלסטין, פריז מבקשת כעת להפוך את המחווה הדיפלומטית הזו להתקדמויות ממשיות. למעלה מ-150 ארגונים הפועלים למען פתרון שתי המדינות גיבשו המלצות. אלה יוצגו על ידי שר החוץ הצרפתי בארו במפגש ה-G7 באוויאן, צרפת.

>>> הצטרפו לערוץ הווטסאפ החדש של i24NEWS <<<

"אנשי השטח מכירים טוב מכולם את מציאות הסכסוך", הדגיש בארו בנאום וידאו שהוקרן במהלך המפגש, תוך שעמד על הצורך להבטיח את ביטחונם של הישראלים והפלסטינים גם יחד.

תהליך השלום בין ישראלים לפלסטינים נמצא כיום במבוי סתום. מאז טבח ה-7 באוקטובר והמלחמה שפרצה בעקבותיו, התקוות להתקרבות נפגעו עמוקות. האלימות, הסבל והחשדנות ציננו את התקוות משני הצדדים.

בהקשר הקשה הזה, היוזמה הצרפתית להכיר במדינת פלסטין מוצגת על ידי פריז כאמצעי להחזיר ממד פוליטי לתהליך השלום שהיום תקוע. לדעת תומכיה, היא עשויה לתרום ליצירת דינמיקה דיפלומטית מחודשת ולהחיות את התקווה לפתרון שניתן למשא ומתן.

חמש קבוצות עבודה לגיבוש המלצות

הדיונים התרכזו סביב חמישה נושאים: ביטחון, שיקום רצועת עזה, הכרה בפלסטין ומאבק בסיפוח יהודה ושומרון, נרטיבים של שלום ואינטגרציה אזורית.

עקרונות חזקים עלו מתוך חמשת קבוצות העבודה: הפעילה נטע לוי קראה לחשוב מחדש על פרדיגמות הביטחון תוך הכרה בתלות ההדדית בין ביטחונם של ישראלים לפלסטינים; וג'די בוקיעאת הדגיש שיש להפוך את שיקום עזה למנוף ליציבות, במיוחד באמצעות חיזוק שירותי הבריאות; נדב תמיר קרא לשמור על אופק פתרון שתי המדינות באמצעות מאבק בסיפוח באמצעות כלים משפטיים ודיפלומטיים. רולא דאוד הדגישה גם את החשיבות של המאבק בדה-הומניזציה על ידי החזרת שיח השלום למרחב הציבורי בצעדים משמעותיים ותמיכה ביוזמות משותפות ישראליות-פלסטיניות. לסיום, גדעון ברומברג עמד על תפקידם ההכרחי של השחקנים האזוריים, כשהוא סבור כי לא תצלח נורמליזציה בת קיימא ללא התקדמות קונקרטית בסוגיה הפלסטינית.

לבסוף, שגריר דנמרק, תומס וינקלר, הדגיש את חשיבות ההתחשבות בפחדים שהביעה החברה הישראלית מאז 7 באוקטובר.

ז'ורנה סיכם את הבוקר הזה בהצהרה שכל יוזמת שלום חייבת להתחשב בנקודות המבט והתחושות של כל אחד ולהתאים את שפתה כדי לקוות לשקם את האמון ולהניע מחדש דינמיקה של שלום, כאשר התקווה צריכה לגבור.