640 אלף מצביעים חדשים, ה"סדק" החרדי ושיעורי ההצבעה ב-20 השנים האחרונות: מפת ההצבעה לקראת בחירות 2026

מה יגרום לשיעור ההצבעה בבחירות לכנסת ה-26 לעלות או לרדת? התשובה, מסתבר, לא נמצאת רק בסטטיסטיקה ההיסטורית, היא גם במה שקורה עכשיו מתחת לפני השטח. כ-640 אלף צעירים וצעירות יצביעו לראשונה בחייהם. מנגנון ה"נעילה" האלקטורלי של הציבור החרדי, שהחזיק מעמד בעוצמה במשך עשורים, מראה סימני סדק שלא נראו כמותם מאז 2021. ותנודתיות קיצונית ממשיכה לטלטל את מפת ההצבעה בין המפלגות. לפני שמסתכלים קדימה, הנה מבט אחורה על עשרים שנה של הצבעה בישראל, ואז, מה שני מחקרים חדשים של המכון הישראלי לדמוקרטיה חושפים על מה שעומד להשתנות הפעם?

>>> הצטרפו לערוץ הוואטסאפ החדש של i24NEWS עברית <<<

שיעור ההצבעה מהכנסת ה-16

בבחירות לכנסת ה-16 (2003), אחוז ההצבעה המצטבר עמד על 10.1% עד השעה 10:00, 24.0% עד 12:00, 35.3% עד 14:00, 44.2% עד 16:00, 52.8% עד 18:00, 62.8% עד 20:00, ו-67.8% עד השעה 22:00. בבחירות לכנסת ה-17 (2006) נרשמו שיעורים נמוכים במעט בכל נקודת זמן: 9.9% עד 10:00, 21.7% עד 12:00, 30.9% עד 14:00, 39.0% עד 16:00, 47.0% עד 18:00, 57.0% עד 20:00, ו-63.2% עד 22:00.

בבחירות לכנסת ה-18 (2009): 10.3% עד 10:00, 23.4% עד 12:00, 34.0% עד 14:00, 41.9% עד 16:00, 50.3% עד 18:00, 59.7% עד 20:00, ו-65.2% עד 22:00. בבחירות לכנסת ה-19 (2013) נרשמה עלייה נוספת בכל אחת מנקודות הזמן: 11.4% עד 10:00, 26.7% עד 12:00, 38.3% עד 14:00, 46.6% עד 16:00, 55.5% עד 18:00, 63.7% עד 20:00, ו-66.6% עד 22:00.

בבחירות לכנסת ה-20 (2015): 14.3% עד 10:00 (לפי מדגם הלמ"ס), 26.9% עד 12:00, 36.6% עד 14:00, 45.4% עד 16:00, 56.4% עד 18:00, 62.4% עד 20:00, ו-71.8% עד 22:00 (לפי מדגם הלמ"ס). שיעור ההצבעה הסופי הרשמי בכנסת זו, לפי נתוני אמת, עמד על 72.4%.

הערה: הנתונים עד השעה 22:00 בכנסות ה-16 עד ה-19 מבוססים על הדיווחים השעתיים שפורסמו במהלך יום הבחירות, ואינם בהכרח זהים לשיעור ההצבעה הסופי הרשמי, שכולל לעיתים עדכונים נוספים לאחר סגירת הקלפיות.

שיעור ההצבעה הסופי בחמש הכנסות האחרונות

בבחירות לכנסת ה-21 (אפריל 2019) עמד שיעור ההצבעה הסופי הרשמי על 68.46%, מתוך 6,339,729 בעלי זכות בחירה ו-4,340,253 קולות שהוזנו (4,309,270 כשרים, 30,983 פסולים).

בבחירות לכנסת ה-22 (ספטמבר 2019) עלה השיעור ל-69.83%, מתוך 6,394,030 בעלי זכות בחירה ו-4,465,168 קולות שהוזנו (4,436,806 כשרים, 28,362 פסולים). בבחירות לכנסת ה-23 (מרץ 2020) נרשם שיעור ההצבעה הגבוה ביותר מבין החמש: 71.52%, מתוך 6,453,255 בעלי זכות בחירה ו-4,615,135 קולות שהוזנו (4,590,062 כשרים, 25,073 פסולים).

בבחירות לכנסת ה-24 (מרץ 2021) ירד השיעור ל-67.44%, הנמוך ביותר מבין הכנסות שנבדקו, מתוך 6,578,084 בעלי זכות בחירה ו-4,436,365 קולות שהוזנו (4,410,052 כשרים, 26,313 פסולים).

המצביעים בפעם הראשונה - והמצביע החרדי

שני מחקרים של המכון הישראלי לדמוקרטיה שופכים אור על גורמים שעשויים להשפיע על שיעור ההצבעה ועל דפוסיה בבחירות לכנסת ה-26, הצפויות באוקטובר 2026.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כ-640 אלף צעירים וצעירות יצטרפו לפנקס הבוחרים לראשונה בבחירות הקרובות, קבוצת מצביעים גדולה במיוחד עם פוטנציאל להשפיע על התוצאות. סקר שערך המכון במאי 2026, בסיוע מתודולוגי של מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות ועבודת שטח של איי פאנל, בקרב בני 18-22 מצא כי רוב ברור מהם, בין 80% ל-95% בכל קבוצות המשיבים, חושבים או בטוחים שיצביעו. במדגם היהודים, המשיבים החילונים היו הנחרצים ביותר ("בטוחים שכן" - כ-72%), ובקרב הערבים ציינו 87% שהם מתכוונים להצביע - נתון שעשוי להעיד על מגמה עתידית של עלייה באחוזי ההצבעה בחברה הערבית.

הסקר מצא גם ש-62% מהמדגם מתעניינים או מתעניינים מאוד בפוליטיקה, כאשר צעירים חרדים בלטו עם השיעור הגבוה ביותר - 77%. עם זאת, לצד הרצון להצביע, מעל למחצית מהמשיבים בכל הקבוצות אינם סומכים על פוליטיקאים באופן כללי - פער בין כוונת הצבעה גבוהה לבין אמון נמוך במערכת עצמה.

המצביע החרדי: מנגנון "נעילה" שספג סדקים

מחקר של המכון מאוגוסט 2026 בוחן את מנגנון ה"נעילה" ההיסטורי של ההצבעה החרדית. שילוב של מניע קהילתי, מניע דתי (סמכות "דעת תורה") ומניע מוסדי (פיקוח חברתי וטכנולוגי) שהבטיח לאורך שנים שיעורי הצבעה חריגים בעוצמתם למפלגות החרדיות. נתוני מדד הדמוקרטיה לשנת 2025 שמצוטטים במחקר ממחישים את עוצמת הפער: 36% מהחרדים הצהירו שיצביעו בכל מקרה למפלגה שבה בחרו בעבר, לעומת 7% בלבד בציבור הכללי.

אלא שלפי המחקר, מנגנון הנעילה הזה אינו חסין: תקדימים מ-2009, 2015 ו-2021 מראים כי משברים פנימיים (מחלוקות פנים-חרדיות, הוראות רבניות להימנעות, תרעומת על התנהלות המפלגות) כבר גרמו בעבר לירידה בשיעור ההצבעה למפלגות החרדיות.

לקראת 2026, המחקר מצביע על שלושה סדקים מקבילים: משבר חוק הגיוס (רק 28% מהחרדים העניקו במדגם הקול הישראלי מיוני 2026 ציון גבוה להצלחת ההנהגה הפוליטית החרדית לקדם את האינטרסים של בוחריהם), משבר בגיבוש "דעת תורה" אחידה על רקע ביקורת מהפלג הירושלמי ומגדולי תורה נוספים, וצמיחת ה"חרדיות המודרנית" בעקבות מלחמת 7 באוקטובר, קבוצה שהמחקר מזהה כבעלת פוטנציאל לזליגת קולות מחוץ למחנה המגזרי.