כתם בהיסטוריה: כך רמס אנטוניו גוטרש האנטישמי את הסמכות המוסרית של האו"ם

כהונתו של אנטוניו גוטרש כמזכיר הכללי התשיעי של האו"ם תיזכר בדפי ההיסטוריה כנקודת השפל העמוקה והקשה ביותר של הארגון מבחינה מוסרית בכלל וכלפי ישראל מאז הקמת המדינה. מי שהחל את דרכו בצמרת הדיפלומטיה כפוליטיקאי סוציאל-דמוקרט אירופי מתון, סיים את כהונתו השנייה בשנת 2026 כשהוא מוגדר בירושלים כ"אישיות בלתי רצויה" (Persona Non Grata) וכמי שנתן רוח גבית לארגוני טרור רצחניים. 

>>> עקבו אחרי i24NEWS בגוגל <<<

>>> הצטרפו לערוץ הוואטסאפ החדש של i24NEWS עברית <<<

הפיצוץ המדיני, שהגיע לשיאו עם החלטת ישראל במאי 2026 להקפיא לחלוטין את היחסים הדיפלומטיים עם לשכתו, אינו מקרי. הוא תולדה של תפיסת עולם שליוותה את גוטרש לאורך דרכו המקצועית.

כדי להבין את הגישה של גוטרש, צריך לחזור אל הרקע הפוליטי שלו בפורטוגל. כאיש שמאל סוציאליסטי, ראש ממשלת פורטוגל במשך שבע שנים ונשיא האינטרנציונל הסוציאליסטי, גוטרש צמח בתוך מילייה פוליטי אירופי המגלה אהדה מסורתית לנרטיב הפלסטיני. עשור של כהונה כנציב העליון של האו"ם לפליטים (UNHCR) בין השנים 2005 ל-2015 קיבע אצלו דוקטרינה הומניטרית נוקשה המציבה את "זכויות העקורים" והאינטרס של האוכלוסיות המוחלשות מעל לכל שיקול ביטחוני-מדינתי. 

תפיסה זו יצרה עיוורון מובנה: הניתוח של גוטרש של הקונפליקט הישראלי-פלסטיני הוביל ליצירת סימטריה מוסרית פסולה בין מדינה דמוקרטית הנלחמת על חייה לבין ארגוני טרור.

נקודת המפנה הדרמטית שפתחה את תיבת הפנדורה התרחשה ב-24 באוקטובר 2023, שבועות ספורים לאחר טבח 7 באוקטובר. בנאום מביש במועצת הביטחון, הצהיר גוטרש כי "מתקפות חמאס לא התרחשו בוואקום, שכן העם הפלסטיני נתון ל-56 שנות כיבוש חונק". אמירה זו, שנתפסה בישראל כהצדקה למעשי אונס, רצח וחטיפה המוניים, ניפצה את שאריות האמון המדיני. בעוד ישראל קברה את מתיה, בחר מזכ"ל האו"ם להפעיל לראשונה מזה 34 שנים את סעיף 99 לאמנת האו"ם כדי לכפות הפסקת אש, מהלך שמשמעותו המעשית הייתה הצלת שלטון חמאס ברצועת עזה ומתן פרס לטרור.

ההטיה המוסדית האנטי-ישראלית בלשכתו של גוטרש העמיקה ככל שהתקדמה המלחמה. כאשר נחשפו ראיות מודיעיניות חותכות לכך שעובדי אונר"א השתתפו באופן פעיל בטבח, וחלקם אף החזיקו בחטופים, גוטרש בחר לנהל קמפיין בינלאומי אגרסיבי להנשמה מלאכותית של הסוכנות ולשיקום מימונה. מבחינת ירושלים, התעקשותו להגן על מפעל המנציח את הפליטות והטרור הפלסטיני, לצד האיומים המאוחרים בינואר 2026 לפנות נגד ישראל לבית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ) בשל הגבלת פעילות הסוכנות, הוכיחו כי הוא אינו פועל כמתווך נייטרלי אלא כשחקן פוליטי עוין.

שיאה של כרוניקת השחיקה התבטא בהכנסתה השיטתית של מדינת ישראל ל"רשימות שחורות" לצד הגרועים שבאויבי האנושות. ביוני 2024 (ושוב ביוני 2025), בחר גוטרש להכניס את צה"ל ל"רשימת הבושה" של דוח הילדים באזורי עימות (CAAC), תוך התעלמות מוחלטת מהשימוש הציני של חמאס בילדים כמגנים אנושיים. קו ישיר זה הוביל לסירוב של המזכ"ל באוקטובר 2024 לגנות באופן מפורש את המתקפה האיראנית שכללה ירי של 180 טילים בליסטיים. בעקבות כך הכריז עליו שר החוץ דאז ישראל כ"ץ "פרסונה נון גרטה" (אישיות בלתי רצויה).

הפיצוץ הסופי והמוחלט נרשם החודש (מאי 2026). גוטרש החליט להכניס את מדינת ישראל רשמית לנספח דוח האלימות המינית השנתי של האו"ם, תוך הסתמכות על עדויות מוטות וקטיעת ההבחנה בין כליאה ביטחונית לפשעי המין השיטתיים והאכזריים שביצע חמאס בנשים ישראליות. 

בתגובה להחלטה מנותקת זו, הודיע שגריר ישראל באו"ם דני דנון על הקפאה מוחלטת של הקשרים הדיפלומטיים עם לשכת המזכ"ל. גוטרש מסיים את כהונתו בשלהי 2026 וייזכר בהיסטוריה כמזכ"ל שרמס את הסמכות המוסרית של הארגון וחתם את שמו כאחד ממובילי הדה-לגיטימציה המודרנית נגד מדינת ישראל.