המירוץ שבתוך המירוץ: איזנקוט מאותת לבנט מי המנהיג המועדף במרכז-שמאל | פרשנות

כשמביטים על מפת המנדטים הכללית בשבועות האחרונים, קל ללכת לאיבוד בתוך רעשי הרקע הרגילים. הקואליציה הנוכחית חווה היחלשות ניכרת, זה כבר לא סוד, והציבור הישראלי ובתוכו גם קהלים לא קטנים בימין, מגלים חוסר שביעות רצון הולך וגובר מאופן ניהול המלחמה בלבנון והמתרחש בצפון. הדבר הזה מייצר שחיקה איטית, אך עקבית, בבייס של נתניהו.

>>> הצטרפו לערוץ הוואטסאפ החדש של i24NEWS עברית <<<

אבל הדרמה הפוליטית האמיתית של השבועות האחרונים לא נמצאת רק באובדן המנדטים של הליכוד - אלא בשאלה מי ינהיג את מחנה האלטרנטיבה.

כאן אנחנו נחשפים לנתון מדהים שמרסק את האיחוד שהתיימר להוביל את מחנה המרכז-שמאל: בשאלת ההתאמה לראשות הממשלה בתוך גוש המרכז-שמאל, מוביל גדי איינקוט על נפתלי בנט בפער עצום של 61% מול 26%.

הנתון הזה בעצם מספר לנו שני דברים חשובים. תחילה, ההזדמנות שהיחלשות נתניהו מייצרת: הסיפור של איזנקוט מתחבר ישירות למלחמה בלבנון. כל עוד גוש נתניהו היה חזק ומלוכד, השאלה "מי מוביל את המרכז-שמאל" הייתה תיאורטית. אבל כשהימין נחלש והאפשרות לחילופי שלטון הופכת מסיסמת בחירות לתרחיש ריאלי, בוחרי המרכז-שמאל הופכים ליותר ויותר אסטרטגיים. הם מביטים מסביב מי יכול לקחת מנדטים מנתניהו, ורובם מסתבר שמים את הז'יטונים, לפחות כרגע, על איזנקוט.

שנית, בעיית האמון של המרכז-שמאל בבנט: בנט מקווה שהמרכז-שמאל "סלח" לו על עברו בימין האידיאולוגי וכמנכ"ל מועצת יש"ע, בזכות תקופתו כראש ממשלת השינוי. זה כנראה נכון, אבל פערי ההתאמה מול איזנקוט מראים שזה לא מספיק. ברגע שיש אלטרנטיבה כמו איזנקוט, קולות המרכז-שמאל חוזרים הביתה באופן אוטומטי. הם מוכנים לקבל את בנט כשותף בכיר, אולי כשר ביטחון או אוצר, אבל פחות מאמינים בו כמועמד שיכול לנצח את נתניהו במירוץ לראשות הממשלה.

בשורה התחתונה, אם תימשך המגמה הזו כפי שהיא באה לידי ביטוי גם בסקרי המנדטים ובאיבוד המומנטום של בנט-לפיד, הקריאה של לפיד לאיזנקוט לחבור אליו ולבנט, תהיה תלויה בשאלה האם בנט יסכים להיות מספר 2 של מישהו. ימים יגידו.