לא צריך יחס מיוחד: גישה אמריקנית חדשה כלפי ישראל

לפני מספר ימים, צייץ סגן הנשיא האמריקני, ג'יי.די. ואנס, כי "אנטי-ישראליות היא לא אנטישמיות". כעת, הוא מעלה טיעון נוסף, שאמור לעורר דאגה בירושלים. ואנס, שעשוי להיות נשיא ארצות הברית בעוד מספר שנים, מציג גישה חדשה ומפוכחת כלפי היחסים עם ישראל.

ראשית, הוא מציין כי התמיכה בישראל עדיין רחבה: 99% מהרפובליקנים ו-97% מהדמוקרטים אוהבים את ישראל. אך הנקודה המרכזית בדבריו היא אחרת: ואנס טוען כי זה לגיטימי לחלוטין להתווכח האם יש לסייע לישראל או לא.

כאן טמונה הבעיה הגדולה עבור ישראל. עד היום, השיח הפוליטי בארה"ב הבחין בין ביקורת לגיטימית על ישראל לבין אנטי-ישראליות ואנטישמיות בוטה. ידענו מי הם אויבינו. אולם, המגמה החדשה שאליה אנו נחשפים, ושואנס הוא אחד ממבטאיה הבולטים, היא היחס לישראל ללא ה"יידישקייט" – כלומר, התייחסות לישראל כמדינה חשובה אולי, אך לא כזו הזכאית ליחס מיוחד, ובוודאי לא כזו שמחייבת תמיכה אוטומטית.

הגישה הזו, שהחלה במפלגה הדמוקרטית וזולגת כעת גם למפלגה הרפובליקנית, רואה בישראל אחת מתוך 200 מדינות בעולם. 

למה ארה"ב צריכה את כאב הראש הזה?

על פי תפיסה זו, אין סיבה שלארצות הברית יהיה יחס ייחודי כלפיה. היא לא צריכה לריב איתה, אך גם לא צריכה להעניק לה סיוע או הגנה מיוחדת.

השאלה שוואנס מעלה היא למעשה: למה לארצות הברית להתעסק עם מדינה ש"כל יום תוקפת מדינה ערבית אחרת"? למה היא צריכה את "כאב הראש הזה"?

זוהי התפתחות מדאיגה, המאותתת על שינוי עמוק בתפיסתה של ישראל בקרב חלקים הולכים וגדלים מהממסד הפוליטי האמריקני. כבר לא מדובר בשנאה, אלא באדישות פרגמטית. הגישה הזו אומרת: "זה לא שאנחנו שונאים אתכם, אבל זה בשום מצב לא אומר שצריך לתת לכם יחס מיוחד". 

עבור ישראל, שביטחונה נסמך במידה רבה על אותם יחסים מיוחדים, זוהי קריאת השכמה.