"היה חיים יבין, והיו כל השאר": יגאל רביד בטור פרידה מ"מר טלוויזיה"

קשה להספיד אדם שהכרת כל חייך, בהתחלה ברדיו, ואחר כך כל חייך הבוגרים על המסך הקטן. חיים יבין היה מנטור אישי ומקצועי לרבים מאיתנו בקול ישראל ובערוץ הראשון. לא בטוח כמה ההספדים עליו הערב נגעו ליכולת האישית שלו להיות חביב על הבריות. המסך לא משקר. אבל זאת רק תכונה אחת מרבות שהפכו אותו לאיש התקשורת המפורסם והגדול מכולם בכל שורת הישגים - ובראשם התואר הבלתי רשמי "מר טלוויזיה".

>>> הצטרפו לערוץ הווטסאפ החדש של i24NEWS <<<

בסוף זאת המקצועיות, הכישרון, החריצות, וכמובן הטיימינג. להיות האיש הנכון במקום הנכון. אבל זה גם הדבר החמקמק הזה שנקרא כריזמה. היו לו תועפות מזה וכך מצא עצמו מגיש את מהדורת החדשות המרכזית במשך 40 שנה, שיא היסטורי לא רק בישראל, אלא גם בעולם כולו.

הוא גם היה דוקומנטר מעולה, כתב, עורך, מנהל, מה לא. והוא היה שם ברגעים החשובים והדרמטיים בתולדות מדינת ישראל: המהפך, וליתר דיוק המהפכים, היו שניים ששידר: זה של בגין ב-1977 ושל רבין ב-1992. לכן גם הסדרה "בין המהפכים". הסדרה שלו "הנבחרים" על בחירות 1981 נחשבת אבן דרך משום שחשפה את הפערים והקרע בציבור שהותירו את בגין ראש ממשלה, למרות הקשיים שהיו אז.

הוא היה העוגן והתורן של השידור הציבורי ברשות השידור, לכן זוהה עם הספינה הזאת גם כשהלכה ושקעה. בסוף נזכור שהיה חיים יבין והיו כל השאר, אחדים מני רבים שרצו להידמות לו ולהחליף אותו, אבל הוא נשאר סמל למקצועיות וממלכתיות, אייקון של תקשורת משודרת מהסוג שכיום כבר פחות מדבר אל אנשים, אבל מה היינו עושים בלעדיה. ערב טוב ושלום רב, חיים, מביטים עוד קצת במבט שלך ברשת, ותודה רבה לך יונגרמן (איש צעיר), כפי שכינה את כולנו.