סעודיה משנה כיוון: "משחק על כל המגרש" - ותמרור האזהרה לישראל | פרשנות

המזרח התיכון נכנס לעידן אסטרטגי חדש, וסעודיה אינה ממתינה עוד לארצות הברית או לישראל כדי לעצב את עתידה הביטחוני והכלכלי. המדיניות של ריאד מתבססת כיום על פיזור סיכונים, ריבוי שותפים ועצמאות אסטרטגית, במטרה להגן על יציבות הממלכה ועל יעדי "חזון 2030".

>>> הצטרפו לערוץ הוואטסאפ החדש של i24NEWS עברית <<<

במרכז התפיסה הזו עומד "משחק על כל המגרש": הסכמי ביטחון עם מעצמות שונות, תוכנית גרעין אזרחית עם וושינגטון, בריתות עם מדינות מוסלמיות, הידברות עם טהרן ובמקביל היערכות מול איראן ושלוחותיה.

הברית עם טורקיה ופקיסטן

הסכם ההגנה שנחתם בין סעודיה, טורקיה ופקיסטן הוא אחד הביטויים הבולטים לשינוי. ההסכם קובע כי מתקפה מזוינת על אחת משלוש המדינות תיחשב כמתקפה על כולן.

סעודיה מביאה לברית את ההון והמשאבים, טורקיה את התעשייה הביטחונית, הכטב"מים והיכולת הצבאית, ופקיסטן את צבאה ואת העומק האסטרטגי שלה. עדיין לא ברור כיצד תיושם ההתחייבות במקרה של מלחמה, ומבחן האמינות של הברית יגיע רק בשעת משבר.

עבור ישראל, הצלע הטורקית היא הרגישה ביותר. השילוב בין ההון הסעודי לבין היכולות הביטחוניות הטורקיות עשוי ליצור לאורך זמן מוקד כוח אזורי חדש. עם זאת, בשלב זה לא מדובר בברית אנטי-ישראלית.

וושינגטון והגרעין הסעודי

למרות הרחבת קשריה, ארצות הברית נותרה השותפה האסטרטגית המרכזית של ריאד. במרכז היחסים עומד גם ההסכם הגרעיני האזרחי עם וושינגטון.

עבור סעודיה, המהלך נועד לגוון את מקורות האנרגיה, לשחרר נפט לצורכי יצוא ולתמוך בתשתיות עתירות אנרגיה, ובהן מרכזי נתונים ובינה מלאכותית. מנגד, האפשרות שסעודיה תשמור בעתיד יכולות העשרה עצמאיות מעוררת חשש מפני מרוץ גרעיני אזורי.

אם סעודיה תקבל יכולות גרעיניות מתקדמות ללא נורמליזציה עם ישראל, עלול להישחק אחד ממנופי הלחץ שנועדו לחבר בין הסכם גרעין סעודי לבין הסכם אברהם.

מול איראן: דיפלומטיה לצד כוח

האיום האיראני נותר בלב תפיסת הביטחון הסעודית. ריאד מתמודדת עם טילים וכטב"מים, לצד האיום מצד החות'ים בתימן ומיליציות פרו-איראניות בעיראק.

במקביל לחיזוק ההגנה האווירית והימית ולשיתוף הפעולה הצבאי עם שותפותיה, סעודיה ממשיכה בהידברות ישירה עם טהרן. המטרה היא למנוע הידרדרות שתסכן את יציבות שוקי האנרגיה ואת יעדי "חזון 2030".

הפער בין ישראל לסעודיה

במשך שנים נתפס הציר הסעודי-ישראלי-אמירתי כבסיס לסדר אזורי חדש בחסות אמריקנית. כיום התמונה מורכבת יותר. סעודיה מקשיחה את עמדותיה הפומביות בנושא הפלסטיני ומתנה נורמליזציה בהתקדמות מדינית ממשית, בעוד שהעמקת הקשרים עם טורקיה ופקיסטן מעניקה לה חלופות ביטחוניות.

לצד זאת, נותר אינטרס הדדי משמעותי. סעודיה זקוקה לטכנולוגיות בתחומי ההגנה מפני טילים וכטב"מים, סייבר, מים, אנרגיה ובינה מלאכותית, והחיבור הכלכלי העתידי בין הודו, המפרץ ואירופה עשוי להעניק לישראל תפקיד משמעותי.

ישראל צריכה לעבור מתגובה ליוזמה

הסכם ההגנה בין סעודיה, טורקיה ופקיסטן אינו הכרזת מלחמה על ישראל, אך הוא משקף עצמאות אסטרטגית גוברת של ריאד.

ישראל אינה יכולה לבנות את האסטרטגיה שלה על ציפייה לנורמליזציה סעודית מהירה או לברית צבאית גלויה נגד איראן. עליה להעמיק את שיתוף הפעולה עם ריאד בתחומי המודיעין והטכנולוגיה, לבנות מערכי הגנה אזוריים נגד טילים וכטב"מים ולנהל מול וושינגטון דיאלוג על גבולות התוכנית הגרעינית הסעודית.

השאלה אינה אם סעודיה בחרה בטורקיה ובפקיסטן על פני ישראל, אלא האם ישראל תדע להציע לריאד סיבה מוצקה לבחור גם בה.

על הכותב: ד"ר איתן לסרי, מומחה לממשל, מדיניות ציבורית וגיאו-אסטרטגיה, יועץ אסטרטגי ופרשן לענייני המזרח התיכון.