הרואין שיק 2026: האם הרזון הקיצוני חוזר להשתלט על עולם האופנה?

בעוד שבעשור האחרון נדמה היה כי עולם האופנה צועד לעבר גיוון ומודלים בריאים יותר, המציאות הנוכחית מראה נסיגה - כאשר נראה כי מראה "ההרואין שיק" משנות ה-90 חוזר בגדול. בכתבה ששודרה הערב (שני) ב"מהדורה המרכזית", כתבת הרווחה גילה צוקרון-גולן פגשה את המומחים שמזהירים מחזרת הטרנד המסוכן. 

>>> הצטרפו לערוץ הוואטסאפ החדש של i24NEWS עברית <<<

שרון פרדי, מטפלת בפסיכותרפיה בהפרעות אכילה, מסבירה כי חל שינוי מדאיג: "היה שינוי מההרואין שיק אל עבר עולמות החיטוב, אבל עכשיו ההרואין שיק חוזר ובגדול". לדבריה, אחד הטריגרים המרכזיים לחזרה למראה השדוף הוא השימוש בתרופות להרזיה כמו "אוזמפיק". פרדי מזהירה כי הפסקת השימוש בתרופה מובילה לעלייה מחודשת במשקל, מה שהופך את הזריקות ל"תלות לכל החיים".

"אני מוכר בגד, לא גוף של אישה"

עדי ברקן, צלם אופנה וסוכן דוגמניות שהוביל את המאבק הציבורי והחקיקה נגד העסקת דוגמניות בתת-משקל (חוק ה-BMI), טוען כי המצב כיום נמצא בהקצנה מחודשת. "הכל פוטושופ, אין שום דבר אמיתי", הוא אומר. ברקן משחזר שיחה עם מעצב על השאלה מדוע הדוגמניות אינן מחייכות על המסלול ונראות שדופות כל כך: "הוא אמר לי: 'עדי, אני מוכר בגד, לא גוף של אישה. אני רוצה שהגוף יהיה כמה שיותר קטן כדי שהבגד יהיה יותר דומיננטי'".

המחיר הכבד: "זה מה שגמר אותה"

מאחורי הטרנדים מסתתרים סיפורים אנושיים כואבים. יהודית באומן, אמה של קארין באומן ז"ל שנפטרה לאחר מאבק ממושך באנורקסיה, מתארת כיצד בתה הושפעה מהדימויים הללו במשך 24 שנים. "היא הסתכלה על כל הקטלוגים וכל תוכניות הטלוויזיה, והרזון וכל הסלבס... תראו איזה גוף, תראו איזה שרירים. מזה הבעיה מתחילה להתפתח". באומן, שהביאה את בתה על כיסא גלגלים עד לכנסת כדי לזעוק את זעקתן, מוסיפה בכאב: "זו התמודדות פסיכולוגית שהרגה אותה מיום ליום יותר".

מלכודת הטיקטוק

גם הרשתות החברתיות משחקות תפקיד מכריע בקיבוע המודל הבלתי אפשרי. חן שלו, יוצרת תוכן שהתמודדה בעצמה עם הפרעת אכילה קשה, מלווה כיום נערות צעירות. "היום אני מלווה נערות בגיל עשר ותשע. הדור הצעיר חשוף לכל כך הרבה שקר ברשת", היא מספרת. הטרנדים שרצים בטיקטוק, תחת כותרות כמו "Skinny is the outfit", מייצרים אשליה מסוכנת. מירב אופיר, תזונאית קלינית, מסכמת: "התמונות האלו עלולות לקבע מצב שבו יש מודל יופי אחד ויחיד שאליו צריך לשאוף, וזה כמובן לא המציאות. זו הלבניית מציאות של השלייה והחפצה".

בעוד תעשיית האופנה נקרעת בין חופש יצירתי לאחריות חברתית, השאלה נותרת פתוחה: איפה עובר הגבול לפני שהטרנד הבא יגבה קורבנות נוספים?