דוח חדש חושף: קרוב ל-40% ממתקפות הסייבר האיראניות - כוונו לעבר ישראל

חברת מיקרוסופט פרסמה היום (חמישי) את דוח ההגנה הדיגיטלית השנתי, ממנו עולה כי במחצית השנייה של 2026 - ישראל דורגה במקום השני בעולם מבין המדינות שהושפעו בתדירות הגבוהה ביותר ממתקפות סייבר - עם 7.6 אחוזים מכלל הפעילות. במקום הראשון ניצבת ישראל (עם 25.5%), אחריה ישראל, אוקראינה (עם 4.8%) וטיוואן (עד 3.9%). לצד זאת, ישראל ניצבת גם במקום הראשון מבין המדינות במזרח התיכון.

>>> הצטרפו לערוץ הוואטסאפ החדש של i24NEWS עברית <<<

כאמור, מהנתונים עולה כי ישראל היתה ליעד המרכזי אליו הופנו גורמי האיום האיראניים - עם 39% מהאירועים. במקום השני ניצבת ארצות הברית עד 23% ואיחוד האמירויות עד 9%. עוד עולה, כי גורמים המזוהים עם איראן ניהלו קמפיינים נרחבים נגד ישראל ונגד יריבות נוספות במזרח התיכון, תוך הרחבה משמעותית של פעילותם נגד ארצות הברית ואינטרסים אמריקנים.

המסמך סוקר אירועים שנצפו בין יולי 2025 ליוני 2026, תקופה במהלכה טהרן הרחיבה את יעדי התקיפה שלה, תוך התאמה של שיטות הפעולה ושילוב בין פעילות סייבר, פעילות צבאית ומבצעי השפעה - במטרה להעצים את המסרים האסטרטגיים והשפעת הפעילות. בהמשך נכתב כי העימותים האזוריים הובילו למעבר גובר לפעילות שיבוש והרס - הכוללת בין היתר מחיקת מידע, ותקיפות מכוונות לטכנולוגיות תפעוליות.

במיקרוסופט ציינו, כי לצד זאת, נמשכת פעילות איראנית בניסיון להשיג דריסת רגל ממושכת במערכות, לצורכי ריגול ולאפשרות של שיבוש עתידי. עוד נכתב כי נרשמה עלייה של 21 אחוזים במספר אירועי הכופרה נגד ישראל - בהשוואה לשנה הקודמת. במיקרוסופט ציינו, כי המשך תקיפות הכופרה נגד ישראל עשוי לשקף שימוש איראני בכופרה כחלק מלוחמה היברידית, המשלבת פעילות סייבר עם יעדים פוליטיים.

היעדים על הכוונת

הדוח של מיקרוסופט נמביע גם על כך שהפעילות האיראנית ממשיכה להתמקד במגזרים בעלי ערך מודיעיני ואסטרטגי - כאשר תחומי המחקר והאקדמיה מהווים 28% מהיעדים שנמדדו. בהמשך הרשימה: ענף טכנולוגיות המידע (12 אחוזים), תחבורה (11 אחוזים), גופים ממשלתיים (8 אחוזים), ומכוני מחקר וארגונים לא ממשלתיים (8 אחוזים).

עוד נכתב, כי האיראנים ממשיכים לנצל חולשות אבטחה מוכרות, לצד מנגנוני אימות חלשים ומערכות החשופות לאינטרנט - כדי להשיג גישה ראשונית לארגונים. למעשה, גניבת פרטי התחברות ומתקפות פישינג נותרו האמצעים המרכזיים לכך, לצד ניצול תשתיות ענן, לצורך שמירה על גישה ממושכת למערכות. לצד זאת, במיקרוסופט ציינו, כי הם מזהים התכנסות גובת בשיטת הפעולה של קבוצות תקיפה איראניות שונות, המגבירה את היקף בפעילות ואת פוטנציאל ההשפעה שלהן.

בהמשך המסמך, נכתב כי הזהות הדיגיטלית ממשיכה להיות נקודת התרופה המרכזית - כאשר יותר מ-99 אחוזים מניסיונות החדירה הראשוניים שנצפו לסביבות ענן התבססו על מתקפות Password Spray, שבהן תוקפים מנסים סיסמאות נפוצות נגד מספר רב של חשבונות. המסר המרכזי לארגונים, הוא שהגנת סייבר כבר אינה יכולה להסתמך על חסימת נוזקות בלבד, אלא נדרשת הגנה מתמשכת על זהויות, אימות חזק, ניטור פעילות חריגה וקיצור הזמן שבין זיהוי האיום לתגובה.

בנוסף, הדוח מדגיש כי אירוע סייבר אינו מוגבל בהכרח לארגון שנפגע ראשון. המשמעות היא, שפגיעה בספק, בחשבון או בפלטפורמת פיתוח עלולה להשפיע על ארגונים נוספים לאורך שרשרת האספקה, ולכן חוסן דיגיטלי מחייב גם יכולת לשמור על רציפות תפקודית ולהתאושש במהירות משיבושים.

ראש מערך הסייבר הלאומי יוסי כראדי התייחס לדוח והדגיש: "מדינת ישראל נמצאת במערכה עצימה בסייבר וניצבת בחזית האיומים הגלובליים. כארגון ההגנה הלאומי בסייבר, משימתנו היא לצמצם ככל האפשר את השפעת המתקפות, למנוע פגיעה באזרחים ובשירותים החיוניים ולאפשר למדינה להמשיך לתפקד גם תחת איום מתמשך. העובדה שישראל שומרת על רציפות תפקודית בהיקף איומים כזה אינה מובנת מאליה. היא תוצאה של מערכת הגנה לאומית משולבת, שבה פועל מערך הסייבר הלאומי יחד עם גופי הביטחון, משרדי הממשלה, המשק, תעשיית הסייבר והחברות הגלובליות".

"בסייבר אולי לא רואים טילים באוויר, אבל אין הפסקת אש. המערכה מתנהלת 24/7, וגם ההגנה נדרשת לפעול ללא הרף, מתוך הבנה שאין חוסן מוחלט. השימוש הגובר בבינה מלאכותית מאיץ את קצב התקיפות, מרחיב את היקפן ומשנה את פני המערכה. מול המציאות הזו נמשיך לפתח יכולות מתקדמות, להעמיק שיתופי פעולה ולחזק את החוסן הלאומי. בסייבר, הניצחונות הם פעמים רבות ניצחונות שקטים שמתבטאים במתקפות שנבלמו, הנזק שנמנע והשגרה שנמשכה", סיכם.