כך איראן לומדת לבנות פצצה קטלנית - מתחת לאף של המערב | מיוחד לסופ"ש

עד היום, האמת הגרעינית הייתה כפופה לחוק ברזל אחד: פצצה מבצעית מחייבת הוכחה פיזית. ניסוי תת-קרקעי, רעידת אדמה מלאכותית, חותם גלוי שכל העולם רואה. אולם, שיתוף פעולה טכנולוגי מתהדק בין רוסיה לאיראן מאיים לבטל את החוק הזה ולהפוך את הנשק הקטלני ביותר ל"בלתי נראה".

הדיווח ב"פייננשל טיימס" על נוכחותם של מדעני יחידת SPND האיראנית ברוסיה הוא קצה הקרחון של סיפור גדול בהרבה: רכישת ידע טכנולוגי קריטי, שמטרתו אחת – להפוך את תכנון הפצצה האיראנית למושלם, מבלי להשאיר עקבות.

האתגר המרכזי בבניית ראש נפץ גרעיני אינו חומר הגלם, אלא הדיוק האבסולוטי של מנגנון ההצתה. כדי שהפצצה תעבוד, הפיצוץ הקונבנציונלי החיצוני חייב לדחוס את ליבת החומר הבקיע באופן סימטרי לחלוטין – משימה הדומה לכיול אלף שעונים שיצלצלו באותה ננו-שנייה בדיוק. כישלון בדיוק הזה מוביל לכישלון הפצצה. בעבר, הדרך היחידה להוכיח דיוק כזה הייתה באמצעות ניסוי פיצוץ תת-קרקעי, אך איראן, במיוחד לאחר מלחמת "12 הימים" שהוכיחה את השליטה האווירית של ישראל, אינה יכולה להרשות זאת לעצמה.

כאן נכנסת רוסיה לתמונה עם פתרון סובייטי-גרעיני: שימוש במתקני לייזר עצומים. טכנולוגיה זו, הזהה לזו שבידי ארצות הברית, מאפשרת לצלם בתוך ננו-שנייה את תהליך דחיסת חומרי הנפץ. כך יכולה איראן להוכיח שהתכנון ההנדסי של מנגנון ההצתה שלה עובד, בלי לפוצץ דבר ובלי לבזבז חומר גרעיני יקר. למעשה, איראן עוברת ל"ניסויים בצללים".

לקריאה נוספת:

אך הסיוע הרוסי אינו מסתיים כאן. הידע הנרכש רלוונטי גם למחקר פיוז'ן (מיזוג), מה שמעניק לאיראן גישה עקיפה לכלים שיאפשרו לה לקפוץ לדור הבא של נשק גרעיני: פצצת מימן. הסיוע הרוסי אינו מסתכם רק במדריך לפצצת ביקוע, אלא מעניק לטהרן את המפתחות לפצצה תרמו-גרעינית, החזקה פי אלף.

בנוסף, שיתוף הפעולה כולל ידע קריטי על טכנולוגיות ניווט, הנחיה ולוויינים – החיוניים לדיוק הטילים הבליסטיים שאמורים לשאת את הפצצה. רוסיה דואגת לא רק שהפצצה תעבוד, אלא גם שהיא תגיע ליעדה בוודאות גבוהה.

עבור ישראל, המהלך הרוסי הוא ניסיון להשתלט על ניהול משבר הגרעין האיראני, להעלות את מחיר התקיפה הישראלית ולאפשר לאיראן "לשחק עם הגבולות". בתגובה, ישראל שינתה טקטיקה: במקום התמקדות בהשמדת מתקנים מבוצרים, המאמץ כעת הוא שיתוק לוגיסטי – פגיעה מתמשכת בשרשרת האספקה של רכיבי צנטריפוגות וטילים מדויקים, לצד הכפלת המאמץ המודיעיני. אך כולם מבינים שאסטרטגיה זו רק מעכבת את הבלתי נמנע.

הסיוע הרוסי אינו עסקת סחר חליפין; זוהי העברה של מפתחות סודיים המאפשרת לאיראן לרוץ אל הפצצה, כשהמערב מצוי בעיוורון יחסי. במרוץ החימוש הזה, איראן ורוסיה מנסות לכבות את האורות, מה שמחייב את ישראל לפעול כל עוד הם עדיין דולקים.