אל תבואו: היעדים הפופולריים בעולם שנהרסו בגלל תיירות יתר | מיוחד לסופ"ש

אם פעם התיירות נחשבה למותרות של עשירים בלבד, היום היא נחלת הכלל. ענף התיירות כיום הוא אחד הגדולים והצומחים ביותר בכלכלה העולמית, עם רווחים של כ-12 טריליון דולר בשנה. מדינות משקיעות בקמפיינים שצובעים אותן באור הכי חיובי שיש, ובפיתוח תשתיות שיעניקו למבקרים חוויה ייחודית עם טעם של עוד. עלייתן של הרשתות החברתיות בעשורים האחרונים רק תורמת להצלחה. אבל להצלחה הזאת יש מחיר כבד - והוא מגיע בכמה צורות.

>>> הצטרפו לערוץ הווטסאפ החדש של i24NEWS <<<

בערים כמו ברצלונה ואסמטרדם, התיירים הפכו מאורחים רצויים לכוח פולש של ממש שדוחק את המקומיים מבתיהם, ומעלה את המחירים של הדברים הכי בסיסיים לממדים מגוחכים. פנינות הטבע היפות בעולם מתמלאות בתורים ענקיים של אנשים שמחכים לצלם את הסלפי הנכסף, ובזבל שמזהם את הסביבה ומכער את הנוף.

הרשויות ביעדים הללו כבר לא מסוגלות להתמודד עם העומס, והן התחילו לנקוט בצעדים ולצאת בקמפיינים שאומרים את מה שנחשב פעם לטאבו - 'בבקשה, אל תבואו'. אלו הם הסיפורים העצובים של המקומות היפים בעולם, שתיירות יתר הביאה אותם אל הקצה.

ברצלונה, ספרד

בירת חבל קטאלוניה מציעה שילוב של חופים, אדריכלות וחיי לילה שהופך אותה ליעד מושלם עבור תיירים שמחפשים ליהנות מאווירה ים-תיכונית קלילה. עם זאת, הפופולריות של העיר יוצרת פרדוקס מזיק עבור התושבים, שמצד אחד נשענים על ההכנסות מענף התיירות, אך מצד שני נאלצים להתמודד עם הקשיים הנובעים ממנו.

בשנת 2025 ביקרו בברצלונה 26.1 מיליון תיירים, כאשר מספר המבקרים הממוצע ביום עמד על 160 אלף - כ-10% מכמות האוכלוסיה המתגוררת בעיר. תיירות היתר בברצלונה גורמת לתושבים קושי במציאת מגורים, צפיפות ברחובות, ועלייה בפשיעה הקשורה לתיירות כמו כייסות, אשר גרמה לברצלונה לא פעם להיקרא "בית ספר לכייסים".

התושבים מעידים גם על אובדן אופיה האותנטי של העיר, שכיום נראית כאילו נועדה כדי לשרת בעיקר את המבקרים בה. העסקים המקומיים התחלפו בחנויות מזכרות, הטברנות המסורתיות פינו את מקומן לרשתות מזון מהיר בינלאומיות, והמסיבות והמבלים שפוקדים את חיי הלילה בעיר הם מקור לרעש בלתי נסבל.

הפגיעה במרקם החיים המקומי הביאו למחאות מצד התושבים, אשר מתמקדות לרוב בכתובות גרפיטי ברחבי העיר, אך לעיתים הן מחריפות לפעולות פיזיות, כמו מחאות המוניות והתזת מים על תיירים באתרים המרכזיים בעיר. ברצלונה אומנם נותרה יפה, אך ניכר שהצלחתה הפכה גם למגרעה החמורה ביותר שלה.

אמסטרדם, הולנד

תעלותיה של אמסטרדם, המוזיאונים, הבתים ההיסטוריים והתדמית הליברלית הפכו אותה לאחד מיעדי החופשה העירונית הפופולריים ביותר באירופה. אבל ממש כמו ברצלונה, המשיכה התיירותית יצרה חוסר איזון חמור בחיי המקומיים: מרכז העיר, ביתם של כ-80,000 תושבים, מקבל אליו מדי שנה כ-22 מיליון מבקרים, אשר רובם מתאספים סביב האתרים המרכזיים בעיר, כמו בית אנה פרנק, כיכר דאם, רשת התעלות ורובע החלונות האדומים, ויוצרים עומס, פסולת, ורעש בלתי נסבלים עבור המקומיים.

האיום העיקרי על חיי השגרה בעיר הוא חיי הלילה: החוק המקומי אשר מתיר שימוש בסמים קלים וצריכת זנות מביא לעיר תיירים שמנצלים את המוניטין הליברלי של העיר כדי לצרוך בהגזמה אלכוהול, סמים ובילויים מיניים, ומסיבות רווקים פרועות הן מראה שבשגרה באמסטרדם. תיירים רבים ברחובות העיר מתועדים כשהם שיכורים או מסוממים, ועושים דברים מסוכנים כמו לקפוץ לתוך התעלות, תוך שהם מעלים את חמת התושבים.

כדי להקל על עומס התיירים, עיריית אמסטרדם פתחה בקמפיין לתיירות חכמה, לצד הכרזה על מגבלת 20 מיליון לינות שנתיות בעיר, העלאת מסי התיירות ועצירה של בניית בתי מלון חדשים. למרות זאת, התושבים טוענים שהעירייה לא אוכפת את המגבלות שהטילה, ומאמינים שעדיין נדרשת פעולה חזקה בהרבה.

ונציה, איטליה

עיר התעלות תוארה לא פעם בתור אחת הערים היפות ביותר בעולם, מה שמושך אליה 30-25 מיליון מבקרים בשנה. כמות התיירים הבלתי נתפסת בעיר מתמקדת באי קטן וצפוף, והיא יוצרת לחץ עצום על המרכז ההיסטורי השברירי גם כך.

בדומה לערים מתוירות אחרות באירופה, גם ונציה מתמודדת עם פגיעה אנושה במרקם החיים של התושבים, בצורה של צפיפות, השתלטות של עסקים המיועדים לתיירים ועלייה במחירי הדיור בגלל הצמיחה של דירות להשכרות נופש. אך במקרה של ונציה ישנו גם האתגר הסביבתי - ספינות התענוגות הענקיות שנהגו לעגון בעיר איימו על המאזן האקולוגי בלגונה העדינה שלה. מעבר ללכלוך שמייצרים התיירים, הסירות הממונעות וספינות הענק פולטות דלקים וחומרים מזהמים נוספים למימי הלגונה, ופוגעות בבעלי החיים והצמחים שחיו בה.

כדי להתמודד עם עומס התיירים, העירייה אסרה על כלי שיט גדולים לעגון בתוך הלגונה בשנת 2021, והחלה ליישם תשלום גישה למבקרים יומיים בשנת 2024, מתוך מטרה לנהל את קהל המבקרים - במקום להעלים אותו לחלוטין.

דוברובניק, קרואטיה

הנופים מימי הביניים במרכז העיר ההיסטורי של דוברובניק היוו את תפאורת הרקע לאחת הסצנות המזוהות ביותר מתוך הסדרה המצליחה "משחקי הכס", והעיר זכתה לתהילה של ממש - מה שהעלה את כמות המבקרים בה בפתאומיות ובצורה דרסטית. היום, העיר העתיקה של דוברובניק היא אחד היעדים המצולמים ביותר באירופה, ובשנת 2024 ביקרו בה יותר מ-1.3 מיליון תיירים - מספר עצום בהתחשב בעובדה שבעיר כולה מתגוררים כ-41 אלף תושבים.

שיא עונת התיירות במהלך הקיץ מביא לדוברובניק קבוצות תיירים גדולות המציפות את שערי העיר העתיקה הצרים, והתושבים מתריעים מפני הפיכת העיר ל"דיסנילנד", במקום קהילה מתפקדת. בתגובה, תוכנית "כבדו את העיר" של העירייה מגבילה את הגעות הקרוזים לשתי ספינות בו-זמנית, משתמשת בניטור מבקרים והשיקה מערכת הזמנות לביקור בחומות העיר, במטרה לשמור על המורשת ועל התושבים שעדיין קוראים לעיר בית.

מפרץ הא-לונג, וייטנאם

וייטנאם היא כוכב עולה בשמי התיירות העולמית, ומיליוני מבקרים פוקדים את המדינה כדי לגלות אוצרות שעד לא מזמן נחשבו לחבויים. אחד האוצרות האלה הוא מפרץ הא-לונג, שנופי הצוקים הנוגעים במימי המפרץ הפכו לאחת התמונות המפורסמות ביותר מתוך המדינה בדרום-מזרח אסיה. אלא שעם הברכה הגיעה גם קללה.

המראות של צוקי הגיר שאפיינו את המפרץ התחלפו בסירות הגודשות את מימיו, לצד פסולת צפה, פיסות פלסטיק וקלקר, וחופים מלאכותיים, המביאים לפגיעה באיכות המים ומאיימים על בתי גידול רגישים של בעלי החיים, האלמוגים והצמחיה הימית שחיים בו. תיירים שהגיעו למקום מדווחים גם על אווירה צפופה ורועשת של אתר תיירותי, שהחליפה את השקט שאפיין את המקום לפני שהתפרסם.

הגידול בכמויות הפסולת, לצד בנייה לאורך קו החוף ופיתוח התשתיות התיירותיות, מקשים על הרשויות המקומיות לשמור על איכות הסביבה במפרץ הא-לונג, והפגיעה בו מערערת את המוניטין שלו כאזור בתולי וטבעי.

מפרץ מאיה, תאילנד

אם הפגיעה במפרץ הא-לונג נמצאת בתחילתה, מפרץ מאיה בתאילנד הוא תמונת אזהרה מפני מה שעתיד להיות בו. מפרץ מאיה הקטן, הממוקם בקופיפי-לה בתאילנד, התפרסם ברחבי העולם בזכות הסרט "החוף" משנת 2000, ומשך אליו אלפי תיירים מדי יום, שנהרו אליו בכמויות של 4,000 עד 5,000 מבקרים יומיים בשיא הפופולריות. הסירות איתם הגיעו המבקרים עגנו ישירות במפרץ, ופגעו בשוניות האלמוגים עם עוגנים, מדחפים וזיהום דלק, בעוד רעש מתמיד, שחייה, כימיקלים של קרם הגנה ופסולת הפעילו לחץ נוסף על החיים הימיים.

הרשויות בתאילנד גילו שחלק ניכר מהאלמוגים שמסביב למפרץ מתו, החיים הימיים נעלמו ממנו במידה רבה, וצמחיית החוף ואזורי החוף נפגעו גם הם. בשנת 2018, המדינה סגרה את המפרץ לחלוטין - בתחילה לארבעה חודשים, אך בסופו של דבר ליותר משלוש שנים - כדי שהמערכת האקולוגית תוכל להתאושש.

המפרץ נפתח מחדש בינואר 2022 תחת כללים נוקשים: מבקרים אינם רשאים לשחות, סירות חייבות לעגון ברציף ייעודי הרחק מהמפרץ, השהייה מוגבלת, ולא יותר מ-375 איש רשאים להיכנס בו זמנית. מאז חזרו כרישי אלמוגים וכרישי שונית שחורי חוד, מה שממחיש כי הגבלת התיירות יכולה לתמוך בהתאוששות האקולוגית של המפרץ - ושל מקומות אחרים בטבע.

הר אוורסט, נפאל

פסגת הר אוורסט נכבשה לראשונה בשנת 1953, ומאז יותר ויותר מטפסים מנסים את מזלם בהעפלה לגג העולם, למרות סכנת המוות הטמונה בכך. עונת הטיפוס על ההר קצרה, מה שמוביל לחלון הזדמנויות צר עבור אלו השואפים לסמן וי על האתגר, ובשל כך גם להיווצרות של תורים ארוכים בדרך לפסגה.

צוואר הבקבוק שנוצר ב"אזור המוות" סמוך לפסגה גורם לעיכובים ושהייה ממושכת, ומשלחות לרוב משאירות מאחור ציוד משומש או לא נחוץ, כמו בלוני חמצן, אוהלים, אריזות מזון וציוד שבור, שפינויים הופך לאחת המשימות הלוגיסטיות המורכבות ביותר בעולם.

בשנת 2024 צבא נפאל יצא במבצע פינוי פסולת מסביבת ההר, ובו פונו כ-11 טונות אשפה. למרבה הצער, הפינוי כלל גם את גופותיהם של אנשים שלא שרדו את התנאים הקשים בגובה האימתני של האוורסט. גם לאחר מבצע הניקיון, הרשויות בנפאל מעריכות שעדיין נותרו כ-50 טונות פסולת במורדות ההר.

כדי לשמור עד כמה שאפשר על ניקיון שבילי הטיפוס, הרשויות בנפאל דורשות מהמטפסים להוריד איתם פסולת שהם מוצאים בצידי הדרך, נוסף על הפסולת האישית שלהם, והמטפסים מתבקשים להפקיד 4,000 דולר בתור פיקדון אשפה. כמו כן נקבעה מגבלה על כמות המטפסים שיכולים להיכנס לשמורת האוורסט כדי לחזק את הבקרה על הפסולת.

שדרות רוטשילד, תל אביב

אומנם התיירות הנכנסת בישראל עדיין מדשדשת, אבל יש מקום בארץ שהפופולריות הגוברת שלו והצפיפות השוררת בו בסופי השבוע גורמות למקומיים לחשוש להגיע אליו. למרות שמדובר באחד הרחובות האיקוניים והאהובים בישראל, שדרות רוטשילד בתל אביב סובלות בחודשים האחרונים מתדמית שלילית בקרב תושבי העיר, בעיקר בשל העלייה במקרי האלימות בו, בדגש על חמישי בערב.

שדרות רוטשילד הן מרכז חיי הלילה של תל אביב, והן מזוהות בעיקר עם ברים ומועדונים המהווים את מוקד הבילוי התוסס ביותר בעיר, לצד רחוב נחלת בנימין, והמבלים בו גודשים את המדרכות. אך לאחרונה משהו השתנה באווירה ברחוב המפורסם - בעלי עסקים ועובדים בענף חיי הלילה ברחוב מספרים על בני נוער בעייתיים שמגיעים מחוץ לעיר, בעיקר בחמישי בערב, וגורמים לתקריות אלימות, ואף מגיעים כשהם חמושים בסכינים ותרסיסי פלפל, מה שמעלה את הסיכוי לתגרות עם פציעות משמעותיות כשמוסיפים לקדרה צריכת אלכוהול.

תושבי הרחובות סביב שדרות רוטשילד מספרים על הפחד ללכת בו בשעות החשיכה בדרכם הביתה, והם נאלצים לבחור בדרכים עוקפות כדי להימנע מהגעה אליו. גם נוכחות מוגברת של כוחות משטרה אינה מיטיבה עם התדמית השלילית שדבקה ברחוב, שעד לא מזמן היה מקום בילוי מועדף בקרב המקומיים שנדחקו החוצה.