מאירית ועד לאדינו: השפות הגוססות שצפויות להיעלם עד סוף המאה | מיוחד לסופ"ש

על פי הערכות, בין 40% ל-50% מתוך כ-7,000 השפות המדוברות כיום ברחבי העולם נמצאות בסכנת הכחדה. התחזיות הפסימיות ביותר מדברות על היעלמות של עד 90% מהן עד שנת 2100. מאחורי המספרים היבשים מסתתר אובדן עמוק - לא רק של מילים, אלא של דרכי חשיבה, ידע, שירה, הומור, זיכרון קולקטיבי וזהות שלמה. התופעה אינה מוגבלת ליבשות רחוקות או לשבטים מבודדים. היא מתרחשת גם בלב אירופה, במדינות עשירות עם מדיניות שפה מוצהרת, וגם בקהילות יהודיות ששרדו רדיפות והגירה. הנה כמה מהשפות שנמצאות על הסף.

>>> הצטרפו לערוץ הוואטסאפ החדש של i24NEWS עברית <<<

רומאנש: השפה הרביעית של שווייץ שנלחמת על מקומה

רומאנש היא אחת מארבע השפות הלאומיות של שווייץ, לצד גרמנית, צרפתית ואיטלקית. היא מדוברת בעיקר בקנטון גראובינדן שבהרי האלפים, ומספר דובריה מוערך כיום בכ-40 אלף דוברים כשפת אם וכ-60 אלף דוברים שמשתמשים בשפה באופן פעיל, פחות מאחוז מאוכלוסיית המדינה. למרות המעמד הרשמי ותמיכה ממשלתית בגובה מיליוני פרנקים בשנה, השפה מסווגת במצב של "פגיעה עד סכנת הכחדה ודאית".

הסיבות לדעיכה ברורות: הגירה של צעירים לערים דוברות גרמנית, פיצול לחמישה ניבים עיקריים שמתקשים לתקשר זה עם זה ולחץ כלכלי ותרבותי של השפות הגדולות יותר. ניסיון ליצור גרסה סטנדרטית אחת לשפה גרר מחלוקות עמוקות בין דוברי הניבים. בלי העברה בין-דורית חזקה, גם שפה עם מעמד רשמי עלולה להצטמצם לכדי סמל של פולקלור בתוך כמה עשורים.

אירית: השפה הרשמית שכמעט אף אחד לא מדבר ביום-יום

באירלנד המצב פרדוקסלי להפליא. כמעט 40% מהאוכלוסייה - קרוב לשני מיליון איש - מדווחים שהם יודעים אירית, אבל רק כ-72 אלף משתמשים בה מדי יום מחוץ למערכת החינוך, ומתוכם רק כ-20 אלף באזורי הגיילטאכט, האזורים במדינה שבהם מדוברת השפה האירית באופן רשמי כשפה העיקרית, קרי, כשפת הדיבור היום-יומית. אונסק"ו מסווגת אותה כ"בסכנת הכחדה ודאית".

הדעיכה לא קרתה ביום אחד. במשך מאות שנים של שלטון בריטי הועדפה האנגלית בכל תחומי החיים - במנהל, בחינוך, במסחר ובמערכת המשפט. במאה ה-20, גם אחרי עצמאות אירלנד, האנגלית נותרה השפה הדומיננטית של הכלכלה והתרבות הפופולרית. למרות מעמד רשמי, שלטים דו-לשוניים, ערוץ טלוויזיה (TG4) ותוכניות לימוד חובה, רוב הצעירים לומדים אירית בבית הספר אך אינם מעבירים אותה לילדיהם בבית. אם המגמה תימשך, האירית עלולה להפוך בתוך דור או שניים לשפה סמלית בלבד, גם אם מיליונים "יודעים" אותה על הנייר.

לאדינו: שפת יהודי ספרד שנעלמת בשקט

שפת הלאדינו, הידועה בכינויה "ספרדית יהודית", נולדה בחצי האי האיברי בימי הביניים ושרדה יותר מ-500 שנה אחרי גירוש ספרד ב-1492. היא נדדה עם המגורשים לאימפריה העות'מאנית, לבלקן, לצפון אפריקה ולאמריקה וקלטה מילים מטורקית, יוונית, ערבית, צרפתית ועברית. בשיאה, בראשית המאה ה-20, דיברו בה מאות אלפים - בסלוניקי, באיסטנבול, באיזמיר ובסופיה. בסלוניקי לבדה חיו כ-50 אלף דוברי לאדינו לפני השואה.

היום, אחרי השואה ואחרי חילופי הדורות, מעריכים שמספר דוברי הלאדינו נע בין 50 אלף ל-130 אלף, רובם הגדול בישראל, וכמעט כולם מעל גיל 70. אונסק"ו מסווגת אותה כ"בסכנה חמורה". הדור הצעיר כמעט אינו רוכש אותה כשפת אם, ולמרות קיומה של הרשות הלאומית לתרבות הלאדינו שהוקמה על פי חוק שחוקקה הכנסת בשנת 1996, נראה שהשפה חיה בעיקר בשירים, בפתגמים ובזכרון המשפחות, בעוד שמספר הדוברים ממשיך לרדת בהתמדה.

ברטונית: השפה הקלטית של צרפת שנמחקה כמעט לגמרי

ברטונית היא שפה קלטית המדוברת בחבל ברטאן שבצפון-מערב צרפת. כשישית מתושבי חבל הארץ דוברים אותה. היא קרובה לוולשית, ובעבר דיברו בה מאות אלפים. במאה ה-20 חוותה הברטונית דיכוי שיטתי מצד הרפובליקה הצרפתית, שראתה בשפות האזוריות איום על האחדות הלאומית. מורים אסרו על תלמידים לדבר ברטונית, והורים הפסיקו להעביר אותה לילדיהם.

כיום מעריכים את מספר הדוברים בכ-200 אלף, אך רובם הגדול מעל גיל 60. מספר הדוברים הצעירים קטן בהרבה. למרות בתי ספר דו-לשוניים ומאמצי שימור, השפה ממשיכה לדעוך. אונסק"ו מסווגת אותה כ"בסכנה חמורה". באירוויזיון 2022, השיר שייצג את צרפת, הושר בברטונית. מבצעי השיר סיפרו בריאיון כי זוהי שפת אימם, ולכן חשוב היה להם לשיר בה באירוויזיון.

הוואית: השפה שכמעט מתה - וחזרה לחיים

הוואית היא שפה פולינזית שהייתה מדוברת על ידי רוב תושבי האיים עד סוף המאה ה-19. לאחר סיפוח הוואי לארצות הברית נאסר השימוש בה בבתי הספר, והיא כמעט נכחדה. בשנות ה-80 של המאה ה-20 נותרו פחות מ-50 ילדים שדיברו אותה, ומספר הדוברים הבוגרים ירד לכמה אלפים בודדים.

מאז ועד היום החל תהליך תחייה מרשים - הוקמו גני ילדים שלימדו הוואית, והשפה הוכרה כשפה רשמית לצד האנגלית, והיום מספר הדוברים מוערך בכ-18 אלף איש עד 27 אלף איש (כולל לומדים). עם זאת, מספר דוברי שפת האם האמיתיים עדיין קטן מאוד, ואונסק"ו ממשיכה לסווג את השפה כשפה בסכנה. הוואית היא אחת הדוגמאות הבולטות בעולם לכך שתחייה אפשרית אך עדיין שברירית.