ערכת איפור וחליפת חלל במידה הלא נכונה: הדרך הארוכה של הנשים אל הירח | מיוחד לסופ"ש

הרוב המוחלט של האנשים המחזיקים בתואר "אסטרונאוט" הם גברים - ומספר הנשים שמחזיקות בתואר הזה, עומד נכון לשנת 2026 על פחות ממאה. בשבוע שעבר נרשם רגע היסטורי, כאשר האסטרונאוטית כריסטינה המוק קוק בת ה-47 המריאה לחלל במסגרת משימת "ארטמיס 2" והפכה לאישה שהגיעה הכי קרוב שאפשר לירח. 

>>> הצטרפו לערוץ הוואטסאפ החדש של i24NEWS עברית <<<

קוק היא האישה היחידה שמשתתפת במשימת ארטמיס 2, ולפני הפיכתה לאסטרונאוטית, היא עבדה בין היתר כעמיתת מחקר במרכז המחקר של התוכנית האנטארקטית האמריקאית (USAP) באנטארקטיקה והעבירה שני חורפים בתחנות מחקר ביבשת. בהמשך, הייתה קוק חלק מצוותי הכיבוי וחלק מצוותי החיפוש וההצלה באוקיינוס והקרחונים. היא תיארה את התקופה כאתגר פיזי ומנטלי, וניתן רק להעריך שהדבר סייע לה להתכונן לטיסה העתידית לחלל.

היא סיימה את הכשרתה בנאס"א ביולי 2015, וטסה לחלל בפעם הראשונה באביב 2019. במהלך משימה זו, היא שהתה בתחנת החלל הבינלאומית במשך 328 ימים - ובכך שברה את השיא של פגי ויטסון. היא היתה לאישה ה-14 לבצע הליכת חלל - ורשמה הישג מרשים כאשר לקחה חלק בהליכת החלל הראשונה שבוצעה כולה על טהרת המין הנשי, לצד האסטרונאוטית ג'סיקה מאיר.

השתיים נתקלו במכשול בדרך לפעולה, שנחשבת אמנם לשגרתית למדי עבור האסטרונאוטים, שמבצעים אותה פעמים רבות במהלך שהותם בחלל, לאחר שהתברר כי באותה העת היתה בחלל רק חליפה אחת במידה מדיום, שמתאימה למידות הגוף של שתיהן.

המירוץ בחלל ושבירת תקרת הזכוכית

נשיא ארצות הברית לשעבר דווייט אייזנהאואר סבר שהאסטרונאוטים יוכלו להיות אזרחים בעלי השכלה בתחומים כמו מדעים והנדסה, ולהגיע מרקע מאתגר דוגמת טייסים, נווטים וצוללנים. עם זאת, בשל המירוץ בחלל מול ברית המועצות, החליט ראש נאס"א הראשון קית גלנן, לדחות את הצעתו של הנשיא ולהכשיר כאסטרונאוטים קבוצה שכבר עמדה בעבר בתנאים קשים - טייסי ניסוי צבאיים. המסמך שאושר על ידי הנשיא כלל סעיף לפיו האסטרונאוטים יהיו טייסי ניסוי - תפקיד בו שימשו באותם השנים רק גברים. 

בשל עובדה זו, הראשונה לשגר אישה לחלל - היתה דווקא ברית המועצות. מדובר היה בוולנטינה טרשקובה, ששוגרה ב-16 ביוני 1963. היא הקיפה את כדור הארץ 48 פעמים במהלך משימה בת כמעט שלושה ימים, ובגיל 26 הפכה גם לאישה הצעירה ביותר שטסה לחלל. ארצות הברית עשתה זאת לראשונה כ-20 שנה מאוחר יותר.

כיום, קוק היא אחת הנשים פורצות הדרך בתעשיית החלל, שנחשבה נחשבה במשך שנים לנחלתם הכמעט בלעדית של הגברים, שהיוו לאורך שנים הרוב המוחלט של העובדים בתחום - הן על הקרקע והן בחלל החיצון.

קדמו לה נשים רבות ומרשימות, בהן קתרין ג'ונסון - מתמטיקאית אפרו-אמריקנית שתרמה תרומה מכרעת לתוכנית החלל האמריקנית. היא עבדה כמחשבת בנאס"א והיתה ידועה ביכולתה לבצע חישובים מסובכים במהירות ובדיוק - בשנים בהן עדיין נרשמה ההפרדה הגזעית במסגרתה עובדים אפרו אמריקנים הופרדו מן העובדים הלבנים. היא נפטרה בשנת 2020, כשהיתה בת 101. על עבודתה מבוסס הסרט "מאחורי המספרים" ודמותה נכללה בין היתר בסט לגו "נשות נאס"א".

אישה נוספת שהונצחה בסט המדובר היא האסטרונאוטית סאלי רייד, האסטרונאוטית האמריקנית הראשונה - והאישה השלישית שטסה לחלל. 

בסוכנות החלל האמריקנית לא ידעו תחילה כיצד להיערך ולהתמודד עם השיגור הראשון של אישה לחלל - והתלבטו רבות על נושאים גדולים יותר - ופחות, דוגמת הציוד האישי של האסטרונאוטים. 

רייד סיפרה כי המדענים בנאס"א הכינו לה ערכת איפור מיוחדת לטיסה, ותהו האם מאה טמפונים יספיקו למשימה של שבוע אחד. 

ומה יהיה בעתיד?

למרות העלייה במספר הנשים שמוגדרות כאסטרונאוטיות פעילות ובמספרן של אלו שנמצאות כעת בשלבי ההכשרה לתפקיד - הן עדיין מהוות מיעוט.

קוק עצמה התייחסה לסוגייה במסיבת עיתונאים שנערכה טרם השיגור. "צריך לחגוג את העובדה שאנחנו נמצאים בתקופה בה כל אדם שרוצה להגשים את החלום שלו, צריך פשוט לעבוד קשה באותה המידה", ציינה, "כיום, ישנה הכרה בכך שאם לא עושים זאת עם באמצעות כולם, עם כולם ועבור כולם - לא מקבלים מענה לרצון של האנושות לחקור".