המספרים שמנפצים את חלום הדירה: המחירים טסו ב-130%, המשכורות נשארו מאחור

מחקר חדש של מוסד שורש למחקר כלכלי-חברתי המתפרסם היום (רביעי) חושף פערים דרמטיים בשוק הדיור הישראלי, המצביעים על כשל מבני עמוק שנמשך עשרות שנים. לפי הנתונים, בין השנים 2000 ל-2022 זינקו מחירי הדירות בישראל בכ-130%, בעוד שההכנסה נטו של משקי הבית עלתה בכ-45% בלבד. הפער הכלכלי נובע בין היתר מכך שמספר משקי הבית בישראל גדל מאז שנות ה-70 בכ-350%, קצב מהיר משמעותית מגידול האוכלוסייה הכללי שעמד על כ-290% באותה תקופה.

>>> הצטרפו לערוץ הוואטסאפ החדש של i24NEWS עברית <<<

החוקרת יעל מישלי מצביעה על פער מצטבר של כ-272 אלף דירות שנוצר מאז שנת 1990 ועד היום. המחקר מדגיש כי קצב הבנייה הממוצע מאז 2020 עומד על כ-63,500 דירות בשנה, נתון הנמוך מהביקוש הנדרש לפי המועצה הלאומית לכלכלה. מעבר למחסור הכמותי, נמצא כי הבנייה מוטה באופן עקבי לדירות גדולות (4-5 חדרים), זאת למרות שהמגמה הדמוגרפית בישראל מראה עלייה חדה דווקא במספר משקי הבית הקטנים של אדם אחד או שניים.

כתוצאה מחוסר היכולת לרכוש דירה, שוק השכירות הפך לצורת מגורים מרכזית עבור חלקים הולכים וגדלים באוכלוסייה. בין השנים 2001 ל-2022, שיעור המתגוררים בשכירות בגילאי 35-54 עלה מ-15% ל-32%, וגם בגילאים מבוגרים יותר נרשמה עלייה עקבית. הנטל הכלכלי כבד במיוחד בקרב השכבות החלשות: כ-54% ממשקי הבית בחמישון התחתון מוציאים מעל 40% מהכנסתם הפנויה על שכר דירה, אחד השיעורים הגבוהים ביותר בקרב מדינות ה-OECD.

פרופ' איל קמחי, סגן נשיא מוסד שורש, מסכם כי משבר הדיור הוא תוצאה של כשל במדיניות התכנון, שאינה מייצרת את הדירות הנדרשות בקצב המתאים. לפי המחקר, המדינה מתכננת בנייה אך לא במסגרת מדיניות כוללת של שוק שכירות ודיור ארוך טווח. ללא שינוי תפיסה יסודי של הממשלה ורשויות התכנון, מזהירים במוסד שורש כי המחסור בדירות והלחץ על המחירים יהפכו לבעיה מבנית קבועה ובלתי פתירה של המשק הישראלי.