שר המשפטים לוין בריאיון ל-i24NEWS: "החלטת בג"ץ על המבקר לא חוקית - אי אפשר לציית לה"
לוין התראיין לדניאל רוט-אבנרי, והתייחס לפרשת ההצבעה החשאית למבקר המדינה • על הרפורמה המשפטית: "התמיכה הציבורית חוצה מחנות"
שר המשפטים וסגן ראש הממשלה יריב לוין (הליכוד) התראיין בשבת בתוכנית "סופשבוע" אצל דניאל רוט אבנרי, ובריאיון נרחב התייחס לגורל הרפורמה המשפטית, לפסיקת בג"ץ בעניין הבחירות למבקר המדינה, לחוק הגיוס לחרדים, לתובנות שגיבש מאז השביעי באוקטובר ולעתידו הפוליטי.
>>> הצטרפו לערוץ הוואטסאפ החדש של i24NEWS עברית <<<
לוין הצהיר - לא תהיה הצבעה נוספת למבקר המדינה
לוין התייחס להחלטת בג"ץ שהורתה על עריכת הצבעה מחודשת בכנסת לבחירת מבקר המדינה, לאחר שהתגלה כי שחברי הכנסת צילמו את עצמם בעת ההצבעה. כאשר נשאל האם הוא מצטרף לקריאות מתוך הקואליציה שלא לציית לפסיקה, השיב לוין בתקיפות כי לטענתו כלל אין כאן שאלה של ציות: "אתה מציית לדבר שהוא חוקי, שהוא אמיתי, שהוא בסמכות. אתה לא יכול בכלל לציית או לקיים דבר שהוא מראש לא חוקי".
לוין נימק את עמדתו בכך שלבית המשפט, לשיטתו, אין כל סמכות להתערב בניהול הצבעות בכנסת - סמכות שלטענתו נתונה בלעדית ליושב ראש הכנסת. "כל פסק הדין הזה הוא פסק דין בחוסר סמכות מוחלט", אמר, והוסיף כי מבקר המדינה כפוף לכנסת ולוועדה לביקורת המדינה בלבד, ולא לבית המשפט. בתגובה לשאלה מפורשת אם המשמעות היא שלא תתקיים הצבעה נוספת, השיב לוין באופן חד-משמעי: "לא תהיה הצבעה נוספת".
"התמיכה הציבורית ברפורמה חוצה מחנות"
הריאיון נפתח בהצגת נתוני סקר i24NEWS ו"דיירקט פולס" ולפיהם 42% מהציבור סבורים כי יש לקדם את הרפורמה המשפטית באופן מיידי עוד בכנסת הנוכחית, לצד 18% נוספים התומכים בקידומה לאחר הבחירות - כלומר סך הכול 60% תמיכה בקידום הרפורמה. לוין התייחס לנתונים כ"מעודדים", וטען כי הם תולדה ישירה של הנאום שנשא בינואר 2023, כאשר לדבריו "ירדו המסכות" וההבנה לגבי הצורך בשינוי במערכת המשפט הפכה כזו ש"חוצה מחנות פוליטיים".
השר ציין כי בכוונתו לנצל את הזמן שנותר עד סוף הקדנציה הנוכחית להשלמת חקיקת פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, הנמצאת כיום בהכנה לקריאה שנייה ושלישית, והביע תקווה לקבל "אמון ברור וחד-משמעי" בבחירות הקרובות כדי להשלים את יתרת מהלכי הרפורמה בקדנציה הבאה.
"לא רפורמה מנותקת מהמציאות" - לוין דוחה טענה על התעלמות מהמלחמה
מול הטענה כי הוא ממשיך לקדם את הרפורמה "עד הסוף, ואפילו ביתר שאת", כאילו "לא קרה כלום" מאז השביעי באוקטובר, דחה לוין את התיאור. הוא טען כי כבר לפני המלחמה קרא לאופוזיציה להידבר ולהגיע להסכמות, והזכיר את שיתוף הפעולה עם השר גדעון סער סביב שינוי שיטת בחירת השופטים כהוכחה לנכונותו להתפשר. עם זאת, הבהיר כי גם פשרות רחבות "דורשות עדיין שינוי עמוק ויסודי", והזהיר כי מי שסבור שניתן לעצור את הרפורמה "באיומים ובהבערת הרחוב" - "טועה טעות מרה".
חוק הגיוס: "לא נפתור את זה בצווי מעצר"
לוין נשאל גם על חוק הגיוס לחרדים, שהממשלה קידמה השבוע בקריאה ראשונה יחד עם חוק יסוד לימוד תורה, ועל החשש שמפלגות חרדיות ינטשו את הקואליציה לטובת ממשלה חלופית אם החקיקה תתעכב. השר אישר את החשש הפוליטי, אך הדגיש כי לדעתו העיכוב בחקיקה "גורם נזק עצום" וגם פוגע בחרדים המעוניינים להתגייס. הוא טען כי אכיפה באמצעות צווי מעצר וסנקציות לא תפתור את הבעיה, ותקף את מערכת המשפט ואת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה בטענה שהם "מייצרים מחלוקת וקרעים" ולא פתרון.
בהמשך לכך, כשנשאל אישית אם הוא שלם עם נוסח החוק הנוכחי, השיב כי "תמיד יש לי הערות" לכל חוק, אך שהמהות - הימנעות מאכיפה כפויה לטובת חקיקה והסכמות - נכונה בעיניו. הוא העריך כי אלמלא העיכובים בחקיקה ובאכיפה בשנה האחרונה, ישראל הייתה מגיעה כיום לכ-12,000 חרדים המשרתים בו-זמנית בצבא, רובם ביחידות קרביות.
אלף ימים לשבעה באוקטובר: "כאב גדול שאי אפשר לשכוח"
בסמוך לציון אלף ימים למלחמה, התייחס לוין לתובנות שגיבש מאז השביעי באוקטובר. הוא פתח בהדגשת הכאב על ההרוגים והחיילים שנפלו, ועבר לתובנה שהוא מכנה "החזקה ביותר" מבין המסקנות: לטענתו, מערכת המשפט "השפיעה לרעה" על נושא הביטחון, וההתערבות המשפטית בסוגיות ביטחוניות "ריסנה" את יכולת הפעולה של הצבא. כדוגמה למגמה שלטענתו התהפכה, הזכיר לוין את מינויי דוד זיני ורומן גופמן לתפקידים בכירים במערכת הביטחון, בניגוד למה שתיאר כרצף מינויים קודמים "משורות השמאל, אפילו השמאל הקיצוני".
שריונים בליכוד ועתידו הפוליטי
לקראת סיום הריאיון, בהתייחסו לוויכוח הפנימי בליכוד סביב שריון מקומות ברשימה, תמך לוין בעמדת ראש הממשלה נתניהו לגוון את הרשימה ולהכניס פנים חדשים, וטען כי שיטת הפריימריז לבדה מקשה על כניסת מועמדים חדשים למרות ותק פוליטי. כדוגמה, ציין לוין את מקרהו של מועמד ליכוד ממשבצת העולים בעבר, שלטענתו לא ייצג נאמנה את ציבור העולים.
לשאלה על שאיפותיו הפוליטיות שלו לאחר הבחירות הקרובות, השיב לוין באופן ישיר כי ברצונו להישאר במשרד המשפטים, וציין כי ויתר בעבר על תפקידים "נוחים" יותר כמו שר החוץ או יושב ראש הכנסת לטובת המשך המאבק הזה. הוא הדגיש כי הקדנציה הבאה תאפשר מינוי של שני שלישים משופטי בית המשפט העליון, ולכן הוא מבקש מהציבור אמון מחודש "כדי שאוכל להשלים את המשימה החשובה הזו".