רגע של סדר: למה מתכוון טראמפ כאשר הוא קורא לעם האיראני לצאת לרחובות?

מאז תחילת המבצע הצבאי נשמעת קריאה אחת כלפי העם האיראני: "צאו לרחובות". אבל מה זה אומר בפועל - והאם אזרחים באמת יכולים להפיל משטר בן כמעט 50 שנה? ההיסטוריה מוכיחה שכן.

>>> הצטרפו לערוץ הוואטסאפ החדש של i24NEWS עברית <<<

בארה"ב מדברים על "מרד עממי" ובישראל על "התפוררות מבפנים". הרעיון כולל כמה שלבים אפשריים: מחאות המוניות ומתמשכות, שביתות כלליות במיוחד בגזרת הנפט, גז, תחבורה, בנקים, נמלים, סירוב פקודה של כוחות הביטחון ופיצול בצמרת השלטון: כשנוצר קרע בין הנהגה דתית, משמרות המהפכה והמערכת הפוליטית.

כך בדיוק קרתה המהפיכה האסלאמית ב-1979. זה החל במחאה עממית רחבה - הפגנות ענק נגד שלטון השאה. באיראן פתחו בשביתות קריטיות: עובדי הנפט, בנקים ותחבורה שבתו ושיתקו את הכלכלה. חל גם אובדן לגיטימציה של ההנהגה כאשר ח׳ומייני איחד קהלים שונים נגד השאה.

לבסוף השאה עזב את המדינה, ח׳ומייני חזר לאיראן, הצבא הכריז על ניטרליות - והדבר שבר את גב המשטר.

משטר צ’אושסקו

דוגמא נוספת בהיסטוריה למשטר שהופל בזכות האזרחים הוא משטר צ’אושסקו. ברומניה של סוף שנות ה-80 שלט משטר קומוניסטי נוקשה בראשות ניקולאה צ'אושסקו. ב-1989 החלה מחאה בעיר טימישוארה, והדיכוי האלים שלה הצית גל הפגנות ארצי. 

הצבא סירב להמשיך לירות במפגינים, חלקים במערכת הביטחון התפצלו, והמשטר איבד את יכולתו לכפות סדר. בתוך ימים ספורים צ'אושסקו נמלט, נעצר, נשפט והוצא להורג - והמשטר קרס.

נפילת חומת ברלין 

אחרי חודשים של הפגנות המוניות במזרח גרמניה נגד המשטר הקומוניסטי במקביל לבריחה של אלפי אזרחים דרך הונגריה וצ’כוסלובקיה, הלחץ על השלטון הלך וגבר. הרגע המכריע הגיע במסיבת עיתונאים בה חבר ההנהגה, גינתר שבובסקי, הודיע בטעות שהקלות היציאה למערב נכנסות לתוקף "מיידית". 

אלפי תושבים נהרו למעברי הגבול' מפקדי המחסומים החליטו לפתוח את השערים - וחומת ברלין נפלה.