התפוח המורעל: הבן של חמינאי כבר מחמם מנועים - וזה לא מבשר טובות לישראל

בזמן שהמזרח התיכון בוער, בטהרן כבר משרטטים את היום שאחרי. מוג'תבא חמינאי שנבחר אתמול (שלישי) להחליף את אביו שחוסל בתקיפה ישראלית, יוצא מהצללים אל קדמת הבמה. צעיר יותר, קיצוני יותר, ובעיקר - נחוש להוכיח שהתפוח המורעל לא נפל רחוק מהעץ. האם למרות הכול אנחנו בדרך לעידן של מנהיג אכזרי אפילו יותר?

במשך שנים הוא היה "הבן של". מסתורי, רחוק מעין המצלמות, בזמן שאביו, האייתולה עלי חמינאי, הטיל אימה ועיצב ביד רמה את פני האזור. אך לאחרונה, המציאות השתנתה - האב חוסל, והבן נבחר אתמול למנהיג העליון החדש. ואם מישהו קיווה שחילופי דורות יביאו איתם רוחות של פיוס, כדאי שיחשוב שוב.

האיש שבצללים: מוג'תבא חמינאי

באיראן, שמו של מוג'תבא חמינאי מעורר אימה במסדרונות השלטון. הוא לא זקוק לנאומים בכיכרות; צילו של "אדריכל דיכוי המהומות" מ-2009 מוטל על כל מנגנוני הביטחון. מומחים מצביעים עליו כאיש שעל פיו יישק דבר בטהרן, זה שמחזיק במפתחות לתוכנית הגרעין ולאספקת הנשק לשלוחות הטרור. עבורו, ישראל היא לא רק אויב פוליטי, אלא יעד דתי לחיסול. אם אצל אביו הייתה זו אידיאולוגיה, אצל מוג'תבא זו נראית כתוכנית עבודה אופרטיבית. 

היום שאחרי: יותר קיצוני, יותר מסוכן

מומחים מעריכים כי כדי לבסס את סמכותו, היורש הצעיר ייאלץ להפגין קו נוקשה עוד יותר מאביו. הוא לא נהנה מההילה ההיסטורית של המהפכה או מהכריזמה הטבעית של דור המייסדים, ולכן עליו "להוכיח" את נאמנותו לאידיאולוגיה הקיצונית דרך מעשים.

עבור ישראל, מדובר בתרחיש בלהות. במקום חלון הזדמנויות לשינוי עם הסתלקותם של הרודנים הוותיקים, אנחנו עלולים לקבל גרסה מעודכנת, טכנולוגית וחסרת עכבות של אותה עוינות ישנה. או שאולי, הכוונת המדויקת של ישראל וארה"ב תביא גם לשינוי המציאות הזו.