שעון חורף 2026: למה אנחנו עייפים יותר והאם אנחנו באמת מרוויחים שעת שינה?

ישראל עוברת לשעון חורף בלילה שבין שבת לראשון, 25 באוקטובר 2026. בשעה 02:00 לפנות בוקר יוזזו המחוגים שעה אחת לאחור והשעה תחזור להיות 01:00.

>>> הצטרפו לערוץ הוואטסאפ החדש של i24NEWS עברית <<<

לדברי ד"ר אולג פופוב, ממונה מדידות זמן ותדר במשרד הכלכלה והתעשייה, המעבר לשעון חורף מתבצע בהתאם לחוק קביעת הזמן, שלפיו ביום ראשון האחרון של אוקטובר מזיזים בישראל את השעון שעה אחת לאחור. שעון החורף יימשך עד יום שישי האחרון של חודש מרץ, אז יוזז השעון שוב שעה אחת קדימה וישראל תחזור לשעון קיץ.

לא באמת "מרוויחים" שעת שינה

המעבר לשעון חורף מזוהה בדרך כלל עם התחושה שאנחנו "מרוויחים" שעת שינה, אבל לדברי פופוב זו אינה מטרת השינוי.

המטרה היא להתאים טוב יותר את הפעילות האנושית לשעות האור והחושך. בקיץ נהנים משעת אור נוספת בשעות הערב, ואילו בחורף השעון מותאם כך שרוב האנשים יתעוררו כשכבר יש אור בחוץ.

למה אנחנו עייפים יותר בחורף?

בחורף יש פחות שעות אור ויותר שעות חושך. במצב כזה עולות בגוף רמות המלטונין, הורמון הקשור לוויסות מחזור השינה, ולכן אנחנו עשויים להרגיש עייפים ומנומנמים יותר.

גם הסרוטונין, שקשור בין היתר למצב הרוח, מושפע ממידת החשיפה לאור. לפי החומר שסופק, ירידה בחשיפה לאור בחורף עשויה להיות קשורה לירידה ברמות הסרוטונין ולמצב רוח ירוד יותר.

ומה הקשר לגריניץ'?

שעון החורף בישראל הוא UTC+2, כלומר שעתיים לפני הזמן הבינלאומי המתואם UTC, שמבוסס על קו האורך 0 מעלות בגריניץ' שבבריטניה. בקיץ ישראל נמצאת ב-UTC+3.

אז מי באמת קובע מה השעה?

הזמן הרשמי של מדינת ישראל נקבע במעבדה הלאומית לפיזיקה במשרד הכלכלה והתעשייה. לפי משרד הכלכלה, המערכת במעבדה משווה 86,400 פעמים ביממה את מדידת הזמן בישראל למדידות של מעבדות לאומיות אחרות בעולם.

במעבדה פועלים שלושה שעונים אטומיים מסוג צזיום, והם משמשים בסיס לקביעת התקן הלאומי לזמן ולתדר. הזמן הזה משמש שורה של מערכות אזרחיות ומסחריות, ובהן שידורי טלוויזיה, שיחות טלפון ומחשבים.