בין מחלוקת טקטית לשותפות אסטרטגית: כך מנווטים טראמפ ונתניהו את חזית לבנון | ד"ר איתן לסרי

המערכת האסטרטגית במזרח התיכון ביוני 2026 מציבה את ארצות הברית, ישראל, איראן ולבנון בצומת אינטרסים מורכב ומתוח במיוחד. שיחות הטלפון האחרונות, שתוארו בכלי התקשורת כמתוחות, בין נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ לראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, עוררו גל של פרשנויות בדבר "קרע" אפשרי בין בעלות הברית הקרובות. 

המחלוקת, שנסובה בעיקר סביב היקף הפעילות הצבאית הישראלית בלבנון והאפשרות לתקיפת מטרות בביירות ובדאחייה, המחישה פערים בעיתוי ובניהול המסרים. עם זאת, ניתוח מעמיק של תמונת המצב המדינית והביטחונית מגלה כי אין מדובר בשבר אסטרטגי, אלא בוויכוח טקטי בלבד. למרות חילוקי הדעות על דרך הפעולה, שני המנהיגים חולקים זהות אינטרסים עמוקה ומכוונים לאותן מטרות-על שהן השלמת הפגיעה האנושה בארגון חיזבאללה, הגנה ארוכת טווח על תושבי צפון ישראל, וצמצום דרמטי של השפעתה האזורית והגרעינית של איראן.

>>> הצטרפו לערוץ הוואטסאפ החדש של i24NEWS עברית <<<

בבחינת האינטרסים המשותפים ויעדי העל מול איראן וחיזבאללה עולה כי הבסיס ליחסי וושינגטון וירושלים נותר איתן, כאשר שני הממשלים רואים באיראן את מחוללת חוסר היציבות המרכזית באזור. 

האינטרסים המשותפים של טראמפ ונתניהו ברורים - מניעת נשק גרעיני מאיראן: יעד עליון משותף, כאשר הדגש המרכזי ב-2026 הוא אילוץ טהרן להוצאת האורניום המועשר משטחה והגברת הפיקוח הבינלאומי. החלשת חיזבאללה ופירוזו: השלמת המשימה הצבאית והמדינית בלבנון, הרחקת הארגון מקו הגבול, ומניעת יכולתו לאיים על עורף ישראל. בלימת ההתפשטות האיראנית: הקטנת השפעתה של איראן בסהר השיעי כולו מטהרן, דרך בגדאד ודמשק, ועד לביירות. יציבות אזורית וכלכלית: חיזוק המחנה הפרו-מערבי, הגנה על נתיבי השיט הבינלאומיים ושמירה על שוקי האנרגיה במפרץ הפרסי. 

עבור נתניהו, לבנון אינה זירה מבודדת - אלא חזית קדמית של המאבק באיראן. החלשת חיזבאללה היא תנאי הכרחי לשינוי המשוואה האסטרטגית מול טהרן. טראמפ, מצידו, שואף להציג הישגים מדיניים כבירים שימנפו את עוצמתה של ארצות הברית ללא גלישה למלחמה אזורית כוללת.

נקודות החיכוך: פערים בעיתוי ובניהול הסיכונים

המחלוקת שנחשפה בין המנהיגים נובעת מתפיסה שונה של ניהול הסיכונים וההזדמנויות בטווח הקצר. הנשיא טראמפ רואה במגעים הדיפלומטיים הנוכחיים מול איראן, הכוללים דיונים על עתיד תוכנית הגרעין, פיקוח הדוק וסנקציות כלכליות, את היעד המרכזי בעת הזו. מבחינת הבית הלבן, תקיפה ישראלית נרחבת בביירות או בדאחייה עלולה לטרוף את הקלפים, להוביל לפרישת טהרן מהמשא ומתן ולגרור את האזור להסלמה רחבה שתחייב מעורבות אמריקאית ישירה. לכן, טראמפ לחץ להשגת תקופת רגיעה זמנית. 

מנגד, נתניהו מחזיק בתפיסה לפיה דווקא לחץ צבאי רציף ובלתי מתפשר הוא שמייצר את מנופי ההשפעה האפקטיביים ביותר, ומונע מאיראן ומחיזבאללה את היכולת לשקם את כוחותיהם. ישראל הרשמית, באמצעות שר הביטחון ישראל כ"ץ, הציבה משוואה חדשה: "דין הדאחייה כדין יישובי הצפון", במטרה לבטל את החסינות ההיסטורית ממנה נהנתה בירת לבנון.

לבנון כקלף מיקוח - והתיווך האזורי בהובלת ארה"ב 

הזירה הלבנונית הפכה לחלק בלתי נפרד מהתיק האיראני הרחב. פעימות הלחימה והפסקות האש אינן מנוהלות רק מול חיזבאללה, אלא משמשות כקלפי מיקוח במגרש של המעצמות. איראן מעוניינת בהפחתת הלחץ הצבאי על שלוחתה הלבנונית כדי לשמר את נכסיה, בעוד ארצות הברית מנצלת את המצב כדי לסחוט ויתורים מטהרן בנושא האורניום המועשר.

בתהליך זה בולטים שני שחקנים מרכזיים: קטאר, הפועלת כמתווכת ציר, מתוך אינטרס עמוק למנוע פגיעה במצרי הורמוז ובשוקי האנרגיה העולמיים, ומקיימת ערוצים פתוחים עם כלל הצדדים, ונביה ברי, יו"ר הפרלמנט הלבנוני, שהפך למרוויח הפוליטי הגדול בלבנון. ברי משמש כערוץ התקשורת המרכזי של וושינגטון מול לבנון, וממלא את הוואקום המנהיגותי שנוצר בעדה השיעית עקב היחלשות הנהגת חיזבאללה.

הנוסחה המוסכמת: מבט אל העתיד

למרות הטונים המתוחים בשיחות, המנהיגים גיבשו נוסחה פרגמטית המאזנת בין צרכיהם המיידיים. בטווח הקצר, טראמפ קיבל את האיפוק הזמני בביירות שנדרש לו להמשך הערוץ הדיפלומטי, בעוד נתניהו קיבל הכרה אמריקאית מלאה בזכותה של ישראל להגיב בעוצמה לכל ירי, לצד המשך פעילותו המבצעית של צה"ל בדרום לבנון לשם פירוק תשתיות חיזבאללה. אין מדובר בהסכם כניעה או בוויתור ישראלי, אלא בהסדר מותנה ודינמי. האיום על הדאחייה נותר שריר וקיים על השולחן ככלי הרתעתי ראשון במעלה. 

לסיכום, ניתן לומר כי האינטרס האסטרטגי ארוך הטווח של ישראל וארצות הברית נותר מאוחד. הוויכוח בין נתניהו לטראמפ הוא ויכוח טקטי בלבד על האמצעים, ולא על המטרה. בין אם המטרה תושג באמצעות הלחץ הצבאי הישראלי ובין אם באמצעות המנופים המדיניים של טראמפ, השורה התחתונה ברורה: החזית הלבנונית והחזית האיראנית כרוכות זו בזו. המבחן בשבועות הקרובים יהיה ביכולת לתרגם את ההבנות הללו להסדר ביטחוני קבוע, שיבטיח את הרחקת חיזבאללה מעבר לנהר הליטני, יפסיק את ירי רחפני הנפץ והטילים מלבנון, ימנע את הברחות הנשק, ויביא להקטנה קבועה של טביעת הרגל האיראנית באזור כולו, למען ביטחונם המלא של תושבי צפון ישראל.