"לדעת היו"ר גרוניס אין משמעות מוסדית": נתניהו הגיב לעתירות נגד מינוי גופמן

ראש הממשלה בנימין נתניהו השיב היום (שישי) לעתירות לבג"ץ נגד מינויו של רומן גופמן, מזכירו הצבאי היוצא, לתפקיד ראש המוסד. תשובתו מתקבלת ימים ספורים לפני הדיון המתוכנן בבג"ץ בנושא.

>>> הצטרפו לערוץ הוואטסאפ החדש של i24NEWS עברית <<<

בתשובת ראש הממשלה לבג"ץ נכתב בין היתר כי תפקיד ועדת גרוניס לאישור מינויי בכירים מוגדר כייעוץ בלבד. "היא אינה יכולה לאשר או לדחות את המינוי, או אפילו לחוות עליו דעה באופן כללי. היא מוסמכת לעשות דבר אחד בלבד: לחוות דעה ביחס לטוהר המידות של המועמד. במילים אחרות, החלטת הוועדה אינה חותכת את המינוי, לכאן או לכאן", נכתב. 

"תפקידה להעמיד לידי רוה"מ נתון מנהלי נוסף, הנוגע לטוהר המידות של המועמד, על מנת שישקול אותו במארג השיקולים אותו הוא שוקל. זהו השיקול היחיד אותו יכולה ועדה חיצונית – המורכבת מחברים שאין להם שום מומחיות בסוגיות של בטחון המדינה – לייצר לטובת ההליך. בכל תחום אחר, היא חייבת, כמו כולנו, לגזור על עצמה שתיקה. שתיקה וצניעות", מצוין בהמשך.

בהמשך המסמך, ראש הממשלה מציין כי התנגדותו של יושב ראש הוועדה, נשיא העליון בדימוס השופט אשר גרוניס, היתה בגדר דעת מיעוט. "הוועדה קיבלה החלטה אחרת על סמך דעת הרוב", נכתב, "העובדה שבוועדה היתה דעת מיעוט אינה משנה את השורה התחתונה שהמסקנה הנורמטיבית היחידה של הוועדה היתה כי בגופמן לא נפל רבב".

תשובת ראש הממשלה כוללת גם דוגמאות למינויים שהתקבלו למרות שלא אושרו פה אחד. מדובר במינויו של קובי שבתאי למפכ"ל המשטרה בשנת 2020, זאת חרף דעת מיעוט של יושב ראש הוועדה דאז השופט בדימוס אליעזר גולדברג.

דוגמה נוספת היא מינויו של הרצי הלוי לתפקיד הרמטכ"ל בשנת 2023, זאת חרף דעת המיעוט של חברת הוועדה פרופסור טליה איינהורן. "עינינו הרואות: דעת מיעוט - ואפילו אם היא דעתו של יו"ר הוועדה - אינה מאיינת או פוגמת במאומה במסקנות הוועדה המייעצת שנקבעות על פי כלל הרוב בסיסי", נכתב.

בתשובתו, הדגיש ראש הממשלה כי המקרה בו ניתן יהיה לומר שמסקנת הוועדה באמת משמעותית, היא רק במידה וכלל חבריה יקבעו פה אחד כי במועמד נפל פגם של טוהר מידות. "מחלוקת בין חברי הוועדה מוכיחה כי קידומו של המועמד, בהיבט של טוהר המידות שלו, אינו בלתי סביר באופן קיצוני", נמסר.