"בשל שיקולים פוליטיים": חוסר יעילות הממשלה פגע בעבודתה השוטפת - ובשיקום הצפון

ריבוי משרדי הממשלה והתעלמות של משרד רה"מ משינויים נדרשים במבנה הממשלתי לא גבו רק מחיר כלכלי כבד - אלא הביאו גם ל"פגיעה באפקטיביות של פעילות הממשלה ובשירות שהיא מעניקה לציבור". כך חורץ דו"ח חריף שמפרסם היום (שלישי) מבקר המדינה מתניהו אנגלמן על מבנה הממשלה. 

>>> הצטרפו לערוץ הוואטסאפ החדש של i24NEWS עברית <<<

לפי הדו"ח, הממשלה בישראל מאופיינת במספר גדול של משרדים, בהשוואה לעולם - פי עד 2.7, ובשינויים תכופים של פתיחת וסגירת משרדים. לפי הדו"ח, בין 2020 ל-2024 לא פחות מ76 שינויים כאלה נעשו - ואלו משיתים מחיר תפקודי כבד שמשפיע על אפקטיביות עבודת הממשלה ושירותה לציבור.לצד המחיר התפקודי, מציין אנגלמן גם מחיר כלכלי כבד שנובע מחוסר היעילות הממשלתית.

"משרד ראש הממשלה לא בחן ביטול משרדים, כנדרש בהחלטת הממשלה מנובמבר 2024. ניתן להסיק כי שיקולים ואילוצים פוליטיים גוברים בסופו של יום על הצורך לבחון את המלצות הצוותים שמונו לצורך כך ולייעל את עבודת הממשלה", טוען אנגלמן בדוח. 

"שיקולים ואילוצים פוליטיים גוברים על הצורך לייעל את מבנה הממשלה"

על מבנה הממשלה נכתב כי "הממשלה בישראל מאופיינת במספר גדול של משרדים, בהשוואה לעולם ובשינויים תכופים - פתיחת משרדי ממשלה, סגירתם והעברת סמכויות בין משרדים שונים. לא פחות מ-76 שינויים כאלה נעשו בממשלות ה-35-37, בתוך ארבע שנים וחצי (2020-2024). מאפיינים אלו גובים 'מחיר תפקודי' של ריבוי משרדי הממשלה ופגיעה באפקטיביות של פעילות הממשלה ובשירות שהיא מעניקה לציבור. לצידו של המחיר התפקודי בולט גם המחיר הכלכלי".

"משרד ראש הממשלה לא בחן ביטול משרדים, כנדרש בהחלטת הממשלה מנובמבר 2024. ניתן להסיק כי שיקולים ואילוצים פוליטיים גוברים בסופו של יום על הצורך לבחון את המלצות הצוותים שמונו לצורך כך ולייעל את מבנה הממשלה".

בדו"ח פורט על מקרי בוחן שמדגימים את הפערים: "המעבר של הרשות לתכנון החקלאות בין משרדים הובילה לפגיעה מהותית בשירות לציבור; מעבר סמכויות יצר גם פגיעה מתמשכת וממשית בתחום ההכשרה המקצועית למבוגרים; בתוך פחות מעשור, רשות הבדואים נדדה בין שבעה משרדים; המעברים בין משרדים פגעו בניהול מערכות המידע של הרשות לזכויות ניצולי השואה".

בדו"ח צוין כי אחד הליקויים הכואבים בהתנהלות הממשלה נוגע לטיפול בשיקום יישובי הצפון והדרום ולשיקום אחרי אסונות. "במהלך פחות משנתיים, קיבלה הממשלה כמה החלטות להעביר את האחריות לכך בין משרדים ובין ממונים, וכל זאת גם בעיצומה של תקופת חירום ובמהלך מלחמה. הנזק מהיעדר קו ממשלתי יציב בא לידי ביטוי בליקויים יסודיים שעלו בדוח שפרסמנו ביוני 2025, לרבות היעדר תוכנית רב-שנתית לשיקום ולפיתוח של הצפון. ליקויים אלה עומדים במרכז כישלון הממשלה במתן מענה לחזרת תושבי הצפון ליישוביהם ולשיקום הצפון, נכון ליוני 2025".

"על ראש הממשלה בנימין נתניהו, המוסמך למנות חברי ממשלה ולהעלות לסדר יום הממשלה הצעות לשינויים במבנה הממשלה, להבטיח פעילות ממשלתית רצופה ותקינה, תוך שימת לב לצורך להבטיח שירות מיטבי לציבור ופעילות ממשלתית יעילה, גם בשעה שנפתחים ונסגרים משרדי ממשלה, ומועברים שטחי פעולה ביניהם", נכתב.

יותר ממחצית מהתלמידים זכאים להארכת זמן בבגרות

פרק נוסף בדו"ח עוסק בהארכות הזמן הניתנות בבחינות הבגרות. המבקר מגדיר את הממצאים כ"מטרידים ביותר ומעלים סימן שאלה גדול על שיטת הארכות הזמן שניתנות בבגרויות". 

52% מהתלמידים אשר סיימו את לימודיהם בשנת הלימודים התשפ"ה ונבחנו לפחות בבחינת בגרות אחת היו זכאים להארכת זמן (כ-68,500 תלמידים), 133 בתי ספר אישרו הארכות זמן ליותר מ-90% מתלמידיהם.

בדו"ח צוין כי חמור מכך - בקרב התלמידים שמצבם החברתי-כלכלי הוא הטוב ביותר, שיעור הזכאות להארכת זמן הוא הגבוה ביותר. הביקורת עוד העלתה כי הארכת הזמן תורמת בממוצע תוספת של כ-2.5 נקודות לציון הבחינה. "על שר החינוך לבחון את סוגיית ההקלות בבגרויות ולטייב את הליך ההקלות שיביא לידי ביטוי את הצורך האמיתי להקלות", נכתב בדוח.

מבקר המדינה בתגובה לדו"ח:

ריבוי משרדי הממשלה והתעלמות של משרד ראש הממשלה משינויים נדרשים במבנה הממשלתי לא גבו רק מחיר כלכלי כבד - אלא הביאו גם ל"פגיעה באפקטיביות של פעילות הממשלה ובשירות שהיא מעניקה לציבור"; כך חורץ מבקר המדינה מתניהו אנגלמן על מבנה הממשלה. לפי הדו"ח, הממשלה בישראל מאופיינת במספר גדול של משרדים, בהשוואה לעולם - פי עד 2.7, ובשינויים תכופים של פתיחת וסגירת משרדים.

לפי הדו"ח, בין 2020 ל-2024 לא פחות מ-76 שינויים כאלה נעשו - ואלו משיתים מחיר תפקודי כבד שמשפיע על אפקטיביות עבודת הממשלה ושירותה לציבור.לצד המחיר התפקודי, מציין אנגלמן גם מחיר כלכלי כבד שנובע מחוסר היעילות הממשלתית.

"משרד ראש הממשלה לא בחן ביטול משרדים, כנדרש בהחלטת הממשלה מנובמבר 2024. ניתן להסיק כי שיקולים ואילוצים פוליטיים גוברים בסופו של יום על הצורך לבחון את המלצות הצוותים שמונו לצורך כך ולייעל את עבודת הממשלה", טוען אנגלמן בדוח.

כביטוי לחוסר היעילות הממשלתית מתייחס אנגלמן למשל לרשות הבדואים שנדדה תוך פחות מעשור בין שבעה משרדים, לפגיעה בניהול מערכות מידע של הרשות לזכויות ניצולי שואה בשל מעברי משרדים, פגיעה מתמשכת בתחום ההכשרה המקצועית למבוגרים בעקבות זה ועוד.

דגש מיוחד ניתן בדוח להשפעת חוסר היעילות הממשלתית על טיפול בשיקום יישובי הצפון והדרום ולשיקום אחרי אסונות. "במהלך פחות משנתיים, קיבלה הממשלה כמה החלטות להעביר את האחריות כלך בין משרדים ובין ממונים, וכל זאת גם בעיצומה של תקופת חירום ובמהלך מלחמה. הנזק מהיעדר קו יממשלתי יציב בא לידי ביטוי בליקויים יסודיים, לרבות היעדר תכנית רב שנתית לשיקום ופיתוח הצפון. ליקויים אלה עומדים במרכז כישלון הממשלה במתן מענה לחזרת תושבי הצפון ליישוביהם ולשיקום הצפון, נכון ליוני 2025", כותב אנגלמן. 

את האחריות והסמכות מגלגל אנגלמן לפתחו של ראש הממשלה נתניהו: "על ראש הממשלה בנימין נתניהו המוסמך למנות חברי ממשלה ולהעלות לסדר יום הממשלה הצעות לשינויים במבנה הממשלה, להבטיח פעילות ממשלתית רצופה ותקיחנה תוך שימת לב לצורך להבטיח שירות מיטבי לציבור ופעילות ממשלתית ייעלה".