אובדן המשילות בנגב: 87% מהקבלנים משלמים פרוטקשן, ירי זלג ופגע במטוס קרב | דו"ח המבקר

מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, מפרסם היום (שלישי) דוח מעקב חריף על היבטי המשילות בנגב ומצייר תמונת מצב של "מערב פרוע": 87% מהקבלנים נסחטים, תשתיות לאומיות מושחתות בזדון, ותופעת הפוליגמיה מתרחבת ללא הפרעה. "על ראש הממשלה למנות גורם מתכלל באופן מיידי - גופי השלטון פשוט לא מיישמים את המדיניות", מתריע המבקר.

>>> הצטרפו לערוץ הווטסאפ החדש של i24NEWS <<<

המבקר מצייר תמונה של חבל ארץ שהולך ומתנתק ממדינת ישראל, שבו המדינה וגופי האכיפה שלה נסוגים אל מול הפשיעה המאורגנת והכאוס החברתי. בלב המחדל עומדת הפקרות ביטחונית ופלילית שזולגת אפילו אל תוך בסיסי צה"ל האסטרטגיים ביותר: הדוח חושף כי אירועי הירי בסמיכות לבסיס נבטים הפכו לשגרה מסוכנת, עד כדי כך שבמקרה חריג שאירע לאחרונה, זלג ירי לתוך שטח הבסיס וקליע פגע ישירות בכנף של מטוס קרב. המבקר מתריע כי תושבים מהפזורה עדיין מגיעים לקרבה מסוכנת לגדרות הבסיס, מצלמים המראות ואוספים מודיעין עבור גורמים עוינים.

אחת העדויות המטלטלות ביותר לקריסת החוק והסדר היא הפיכתו של ה"פרוטקשן" לנורמה כלכלית מחייבת. מהדוח עולה כי לא פחות מ-87% מהקבלנים והיזמים הפועלים בדרום דיווחו כי נדרשו לשלם דמי חסות כדי לעבוד בשקט. הקבלנים מתארים מציאות שבה הם סובלים מסחיטה באיומים, גניבת ציוד הנדסי יקר ומלאים מאתרי הבנייה, והשתלטות אלימה על עבודות. הנזק הכלכלי הוא עצום: כמחצית מהקבלנים ציינו כי הפרויקטים שלהם מתייקרים בסכומים שבין רבע מיליון למיליון ש"ח עקב תשלומי החסות. המבקר מדגיש כי 75% מהקבלנים חוששים להגיש תלונה במשטרה מחשש שיופנו כלפיהם צעדים אלימים נוספים, מה שהופך את הפשיעה הזו ל"שקופה" מבחינת הסטטיסטיקה אך נוכחת מאוד בשטח.

במקביל לקריסה הפלילית, הדוח חושף שבר חברתי ומשפטי עמוק סביב תופעת הפוליגמיה (ריבוי נשים). למרות הבטחות הממשלה להחמיר את האכיפה, מספר הנשים החיות בתאים משפחתיים פוליגמיים זינק ב-16% ועומד כיום על 16,256 נשים. אולם המחדל האמיתי טמון במערכת האכיפה: למרות שנפתחו 113 תיקי חקירה בנושא בשנים האחרונות, הוגשו שלושה כתבי אישום בלבד. המבקר מותח ביקורת קשה על כך שהמדינה לא רק שאינה אוכפת את החוק, היא אף מתמרצת את התופעה: הביטוח הלאומי ממשיך לשלם "תוספת תלויים" לקצבאות נכות עבור מספר נשים בו-זמנית, מה שמגדיל את התשלומים למשפחות פוליגמיות במאות אחוזים מבלי שיהיה בידי המדינה מידע אמין על היקף התופעה.

"פלסטיניזציה" ואיום אסטרטגי

נתון מדאיג שמביא המבקר מהשב"כ מעלה כי 22% מהאוכלוסייה הבדואית בנגב הם בעלי זיקה פלסטינית (כתוצאה מנישואין או שהות בלתי חוקית). המבקר מזהיר כי היעדר הזיקה לישראל, בשילוב עם חולשת המשילות, מוביל ליצירת עשרות אלפי בני נוער ללא זהות ישראלית, מה שמהווה "איום אסטרטגי" על המדינה. דוגמה שמביא המבקר היא שביולי 2025 הוגש כתב אישום נגד תושבת הפזורה שצילמה המראות של מטוסי קרב מבסיס נבטים עבור המודיעין האיראני. 

המחסור בנוכחות שלטונית בולט במיוחד בתחנות המשטרה הריקות. המבקר מצא פערים אדירים באיוש התחנות בנגב: בתחנות שגב שלום וערוער נמצא מחסור של למעלה מ-20% במצבת השוטרים (למעלה מ-41 שוטרים חסרים), ובתחנת "עיירות" חסרים 43 שוטרים המהווים רבע מהתקן. היעדר הנוכחות המשטרתית מאפשר גם להפקרות סביבתית להשתולל; הדוח מתאר מציאות שבה תושבי הפזורה והיישובים הארעיים, שאינם זוכים לשירותי איסוף אשפה מוסדרים, שורפים ערימות ענק של פסולת בניין ופסולת ביתית בשטחים ציבוריים. השריפות גורמות לזיהום אוויר כבד, סתימת ערוצי נחלים ומפגעים תברואתיים חמורים, אך פעולות האכיפה בתחום זה כמעט אינן קיימות.

שורש הבעיה, לפי הדוח, הוא היעדר מוחלט של גורם מתכלל - ואקום שלטוני שבו אף משרד ממשלתי אינו יודע מה עושה האחר. מה ש"לא עובד" במערכת הוא הפיזור והיעדר התיאום: ועדת השרים לפיתוח הנגב והגליל, שאמורה להוביל את המדיניות הממשלתית, לא התכנסה כלל בשנתיים האחרונות. אין בסיס נתונים אחוד בין רשות המיסים, הביטוח הלאומי ורשות האוכלוסין, מה שמאפשר מניפולציות בקבלת קצבאות. רשות המיסים מתקשה לאתר נישומים עקב היעדר כתובות מוסדרות, והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) נאלצת לפעול ב"ערפל נתונים" כי רק 4% מתושבי הפזורה מוכנים להשיב לסוקריה. מצב זה מוביל לכך שכל גוף ממשלתי מנסה להתמודד עם הבעיות לבדו, ללא ראייה מערכתית, ונכשל.

המבקר אנגלמן חותם את הדוח בקריאה נוקבת לראש הממשלה, בקביעה כי ללא מינוי גורם מדינתי בעל סמכויות שינצח על עבודת כלל הגופים, הנגב ימשיך להידרדר. בסיכום דבריו קבע המבקר: "על ראש הממשלה להידרש לנושא אסטרטגי זה שהוא בעל השלכות כבדות משקל על מדינת ישראל, למנות גורם ממשלתי מתכלל שיגבש מדיניות מערכתית לחיזוק המשילות בנגב, ולתת בידיו סמכויות וכלים אשר יוודאו שגופי השלטון מיישמים אותה".

מלשכת השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמסר בתגובה לדו"ח המבקר: "מדובר בדו"ח מגמתי ומנותק, שמציג נתונים מסולפים ומעוותים על פעילות המשרד לביטחון לאומי בנגב. המבקר בחר להתעלם מהנתונים שהועברו לו, שסותרים לחלוטין את אלה שפרסם - עלייה של 195% במספר כלי הנשק החוקיים בידי אזרחים מיומנים, עלייה של 13% במספר השוטרים במחוז דרום, 74 כיתות כוננות ו-892 מתנדבים, עלייה של 73% בהריסות מבנים בלתי חוקיים, וזינוק של 317% באכיפה ובהגשת כתבי אישום נגד דמי חסות. מול הניסיונות לעוות את המציאות באמצעות דוחות חלקיים- העובדות מדברות בעד עצמן". 

מתנועת רגבים נמסר: "דו"ח המבקר הוא אישור רשמי למציאות שזעקנו עליה שנים - הפשיעה, הפוליגמיה, הפרוטקשן והבנייה הבלתי חוקית הם לא רק בעיות מקומיות, אלא איום אסטרטגי על הריבונות הישראלית. אנחנו מברכים על עבודת המבקר היסודית, ומדגישים - בשנתיים האחרונות אנו עדים לפעולות חסרות תקדים מצד השרים שיקלי ובן גביר ששיפרו את המצב בנגב מאוד אך דו"ח המבקר מבהיר שהעבודה עוד רבה".

"כדי להחזיר את המשילות במלואה, ראש הממשלה חייב להיכנס לאירוע בעצמו - לרכז סמכויות, למנות שר מתכלל ולפרק חסמים. עוד עולה מהדו"ח הצורך הקריטי בהתגייסות פרקליטות המדינה להשבת המשילות בנגב. לא ייתכן שהפרקליטות תמשיך להיות החוליה החלשה שנמנעת מהגשת כתבי אישום, ובכך מנטרלת את פעולות האכיפה השונות בתחום הפרוטקשן, הפוליגמיה, הנשק, התחבורה ועוד. לא ייתכן שכל פעולה שמקדמת הממשלה בתחום אכיפת החוק נתקלת בקיר ברזל של התנגדות היועמ"ש ונציגיה. לצד הצעדים המבורכים וניצני התיקון, הגיעה העת שהשינוי שמתחיל בשטח יקבל גיבוי מלא מהמערכת המשפטית וממשרדי הפנים והייעוץ המשפטי", אמרו בתנועת רגבים.

מהמשטרה נמסר בתגובה:

משטרת ישראל מברכת על עבודת מבקר המדינה ורואה בביקורת כלי חשוב לחיזוק עבודת המערכת, שיפור מתמיד והעמקת אמון הציבור. המשטרה תמשיך לשתף פעולה באופן מלא עם משרד מבקר המדינה, לבחון כל הערה לגופה ולפעול לתיקון ליקויים ככל שנדרש.

יובהר כי חלק ניכר מהממצאים בדוח מתייחס לתמונת מצב שנבחנה עד סוף שנת 2024, בעוד שבמהלך שנת 2025 בוצעו במשטרת ישראל מהלכים ארגוניים, מבצעיים ואסטרטגיים משמעותיים, אשר כבר הביאו לשינוי ניכר בשטח ולחיזוק המשילות בנגב.

אשר לסוגיית המשילות בנגב: 

מדובר באתגר לאומי רחב ומורכב המחייב שילוב זרועות של כלל משרדי הממשלה, גופי האכיפה והרשויות הרלוונטיות, ולא של המשטרה בלבד. חרף זאת, משטרת ישראל פועלת בשנה האחרונה ביתר שאת, במעשים ולא בסיסמאות, לחיזוק הביטחון האישי, להגברת ההרתעה, למאבק בפשיעה החמורה ולהחזרת המשילות לכל אזור הדרום.

יובהר כי המשרד לביטחון לאומי פעל בשלוש השנים האחרונות לחיזוק משמעותי של המשילות בנגב. לצד הקמת תחנת המשטרה בשגב שלום, בהנחיית השר לביטחון לאומי הוצף השטח במאות שוטרים בשנים האחרונות, עם גידול של עשרות אחוזים בהיקף המתגייסים למשטרה ומערך הקבע. במחוז דרום לבדו נוספו מאות תקנים של שוטרים וכלי רכב שפועלים בין-היתר בפזורה. בנוסף, הוקצו תוספות שכר ייחודיות לשוטרים המשרתים בתחנות במגזר ובפזורה. כמו כן, הוקם המשמר הלאומי והוקצו לו מאות תקנים ועשרות מיליוני שקלים במטרה להיאבק בפשיעה ובנשק בלתי-חוקי במגזר ובפזורה.

במסגרת מדיניות השר והמפכ"ל, חל שינוי משמעותי לטובה גם באשר לאכיפה נגד הבנייה הבלתי-חוקית בנגב, כאשר כוחות המשטרה פועלים לסייע באכיפת הבנייה הבלתי חוקית, היקפי האכיפה כמעט הוכפלו בתוך שלוש שנים בלבד. כך, בשנת 2025 בוצעו 5,742 הריסות של מבנים בלתי-חוקיים, לעומת 2,850 בשנת 2022. חל זינוק של 168% במימוש פסקי דין שיפוטיים בשנים 2022 ועד 2025, וקפיצה בפתיחת תיקים שיפוטיים חדשים בצבירים ב-177% (מ-30 ל-83 תיקים) באותן שנים. 

החוק נאכף ללא פשרות גם בלב אזורי הבנייה הבלתי-חוקית, עם עלייה של כ-167% בביצוע בשנת 2025 לעומת שנת 2022. שוטרי משטרת ישראל, לוחמי מג"ב ומתנדבי הארגון פועלים כל העת להגן על אזרחי מדינת ישראל וימשיכו לפעול לילות כימים למען שמירה על שלום הציבור וביטחונו בכל מקום ובכל זמן.

בנוגע לאיוש תחנות המשטרה בנגב:

בשנת 2025 צומצמו באופן משמעותי פערי האיוש בתחנות שגב שלום, ערוער, עיירות ורהט, וזאת בעקבות תיעדוף פיקודי, הרחבת הגיוס, מענקים ייעודיים למשרתים בתחנות מגזר והחלטה ארגונית לחזק את התחנות המצויות בליבת אתגרי המשילות.

יודגש כי במהלך שנת 2024 מחוז דרום פעל תחת עומסי מלחמת חרבות ברזל, לאחר שספג אבדות קשות ובהן שוטרים ומפקדים שנפלו ב-7 באוקטובר, נתון שהשפיע גם על כוח האדם והאיוש.

בנוגע לטיפול בסחיטת דמי חסות:

בשנת 2025 הוקם צוות היגוי ייעודי בתחום הפרוטקשן ונבנתה מעטפת פעולה מחוזית בשיתוף כלל הגורמים הרלוונטיים. בתוך כך נרשמה קפיצה משמעותית באכיפה: מ-4 תיקים בשנת 2024 ל-79 תיקים בשנת 2025, עשרות כתבי אישום, עשרות מעצרים ופעילות יזומה רחבה נגד עברייני גביית דמי חסות.&nbsp;משטרת ישראל רואה בתופעה יעד מרכזי ותמשיך לפעול נגדה בנחישות ובאפס סובלנות.

בנוגע לטיפול בתופעת הפוליגמיה:

בסוף שנת 2024 הוקם מחלק ייעודי בימ"ר דרום לטיפול ממוקד בתופעה, ומאז הקמתו נפתחו 137 תיקים, הוגשו 16 כתבי אישום, עשרות תיקים נוספים מצויים בשלבי חקירה ובעיון פרקליטות, ובכלל יחידות מחוז דרום הוגשו בשנת 2025 עשרות כתבי אישום בתחום זה. מדובר במהלך עומק שהפך את הטיפול בנושא ממענה נקודתי לאכיפה מקצועית, יזומה ועקבית.

חגי רזניק ראש מכון ריפמן לפיתוח הנגב מסר בתגובה: "דוח המבקר קובע כי בעיית המשילות בנגב לא רק שלא טופלה בשנים האחרונות אלא אף החריפה. הדוח מצביע על כשל מתמשך באכיפה, פשיעה גוברת, פגיעה בתשתיות, התרחבות הפוליגמיה, היעדר תיאום בין משרדי הממשלה, וחוסר בגוף מתכלל בעל סמכויות שיוביל תוכנית לאומית לטיפול שורש בבעיה. המסקנה המרכזית: המדינה מכירה בבעיה - אך אינה פועלת באופן מערכתי כדי לפתור אותה".

מהמועצה האזורית לכפרים הבלתי מוכרים בנגב נמסר: "למבקר המדינה יש טעות פרשנית חמורה. הבעיה בנגב אינה היעדרו של 'גורם ממשלתי מתכלל שיגבש מדיניות מערכתית לחיזוק המשילות'. הבעיה היא מדיניות האפליה והריסות הבתים, מניעת ההתיישבות החקלאית ורישוש האוכלוסיה. מדיניות זאת מובילה הן לעלייה בפשיעה והן לניכור עמוק מהמדינה. אם מדינת ישראל תשנה את מדיניותה ותיתן לתושבי הכפרים והעיירות את אותם התנאים שמקבלים יהודים בישראל - משילות במובנה החיובי של שירותים והזדמנויות שווים - רוב הצורך באכיפה יתייתר מעצמו. אך אם יימשך מצעד האיוולת הנוהג בנגב מאז קום המדינה, שום גוף אכיפה לא יצליח למנוע את הנזקים".

מנכ"ל ומייסד השומר החדש יואל זילברמן מסר בתגובה: "דו"ח מבקר המדינה לא מחדש לנו דבר. אנחנו בשומר החדש מתריעים כבר שני עשורים שאין משילות בנגב. היעדר משילות אינה גזירת גורל אלה תוצאה של כשלון מדינתי ארוך שנים. החוק לא נאכף בנגב, התשתיות נרמסות ונשדדות אל מול עינינו, החקלאים ובעלי החוות מופקרים אל מול פורעי חוק הממשיכים להסתובב חופשי והמדינה עומדת אילמת מול חבל ארץ עצום ואסטרטגי שנשדד ונכחד".