הכנות ליום שאחרי ארדואן - בין סביבתו האישית והפוליטית

בעשור השלישי לשלטונו הממושך, נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, נראה כמי שמשנה את מיקוד פעילותו. בעוד המשבר הכלכלי המחריף דורש ניהול שוטף אינטנסיבי, ארדואן עוסק פחות בפרטי המקרו-כלכלה ויותר בביצור מורשתו ההיסטורית ובהבטחת הישרדותו הפוליטית והפיזית של מעגלו הקרוב ב"יום שאחרי".

ארדואן, אסטרטג פוליטי ממולח, מזהה את שנת 2028 כקו פרשת מים גורלי. מאמר זה מנתח את התמרון המורכב של הנשיא בין סביבתו האישית-משפחתית לבין צמרת הממשל המקצועית, וכיצד הוא מנצל את קריסת האופוזיציה כדי לבנות, בצלמו ובדמותו, את הנהגת טורקיה הבאה.

>>> הצטרפו לערוץ הוואטסאפ החדש של i24NEWS עברית <<<

השאלה החשובה ביותר: האם ארדואן יכול וירצה להתמודד שוב?

לפי החוקה הטורקית, הנשיא מוגבל לשתי כהונות. מכיוון שארדואן מכהן כעת בכהונתו השנייה תחת המשטר הנשיאותי החדש, הוא מנוע חוקית מלהתמודד שוב ב-2028. עם זאת, קיימים שני מסלולים עיקריים שעשויים לאפשר לו להאריך את שלטונו: הקדמת הבחירות: החלטת הפרלמנט על הקדמת הבחירות ברוב של לפחות 360 מתוך 600 חברי פרלמנט במהלך כהונתו הנוכחית. לפי הפרשנות המקובלת במחנה השלטון, במקרה כזה ספירת הכהונות "מתאפסת", והוא יוכל להציג מועמדות נוספת. תיקון לחוקה: העברת תיקון חוקתי שיסיר את הגבלת הכהונות. מהלך זה מחייב רוב גדול יותר בפרלמנט או הליכה למשאל עם, אם יושג הרוב הדרוש לכך.

המעגל הראשון: משפחה, נאמנות ומורשת

מרכז הכובד של קבלת ההחלטות בטורקיה מועתק בהדרגה מארמון הנשיאות הלבן אל המעגל המשפחתי המצומצם. ארדואן חושש באופן מוחשי ממעשי נקם פוליטיים ומחקירות שחיתות נגד משפחתו ביום שאחרי השלטון. חרדה זו מניעה אותו לפעול להצבת קרוביו בעמדות מפתח, או לחילופין, לבנות עבורם רשת הגנה באמצעות מוקדי כוח והון משמעותי.

אמינה ארדואן: אשת הנשיא, המלווה אותו לאורך כל הקריירה, נחשבת לדמות משפיעה ביותר בעיצוב תדמיתו הציבורית ובעמדותיו כלפי העולם המוסלמי. היא מחזיקה בהשפעה עצומה ובלתי-רשמית על מינויים בצמרת השלטון, ומקפידה לשמר את דמותו של ארדואן כשליח דתי סוני-לאומי.

החתנים - שני קטבים של המערכת:

בראט אלבייראק: החתן הבכור, לשעבר שר האוצר והאנרגיה. אלבייראק נעלם מהזירה הציבורית לאחר הכישלון הכלכלי בתקופתו. אף על פי כן, הוא עדיין מחזיק בהשפעה חשאית על מנגנון התעמולה של מפלגת השלטון (AKP) ומייצג את האינטרס הפיננסי המובהק של המשפחה.

סלצוק ביירקטר: החתן הצעיר, יצרן המל"טים המהולל. הוא נהנה מפופולריות עצומה, חוצת מפלגות, ונתפס כפנים של טורקיה המודרנית, הטכנולוגית והעצמאית ביטחונית. ארדואן רואה בו נכס אסטרטגי להלבנת מורשתו וכהוכחה להצלחת בניית התעשייה הביטחונית המקומית.

בילאל ארדואן: בנו של הנשיא, אינו מחזיק בתפקיד רשמי אך מתפקד כ"מוציא ומביא" מול הקהילה הדתית והארגונים הלא-ממשלתיים המהווים את בסיס הכוח של ה-AKP. הוא נתפס כמי שאמור לרשת את ההנהגה הרעיונית של התנועה האיסלאמיסטית, אך חסר את הכריזמה והניסיון הביצועי הנדרשים להנהגת המדינה.

המעגל המקצועי: הטכנוקרטים של הכוח

במקביל לבניית המעגל המשפחתי, ארדואן הקים שדרת הנהגה מקצועית קשוחה, המורכבת מאנשים שצמחו עימו וצברו כוח עצמאי.

האקאן פידאן: לשעבר ראש המודיעין (MİT) וכיום שר החוץ. פידאן מכיר את כל הסודות של טורקיה ושל משפחת ארדואן. הוא נתפס כטוען לכתר המנוסה והמתוחכם ביותר. ניסיונו הביטחוני והדיפלומטי וקשריו הבינלאומיים הופכים אותו למועמד הטבעי של הממסד הביטחוני (Deep State).

איברהים קאלין: ראש סוכנות הביון הלאומית (MIT) הנוכחי, ובעבר הדובר והיועץ הראשי של ארדואן לענייני מדיניות חוץ.

מהמט שימשק: שר האוצר והכלכלה, הנחשב לאדריכל המדיניות הכלכלית המרכזית. בנקאי בינלאומי לשעבר המקשר את טורקיה למשקיעים הזרים.

ג'וודט יילמאז: סגן נשיא טורקיה, הנחשב לאחד המוחות הכלכליים והבירוקרטיים הוותיקים והיציבים ביותר במפלגת השלטון.

טורקיה פנימה: משבר האופוזיציה ואדישות הציבור

הבחירות הבאות לנשיאות ולפרלמנט צפויות להתקיים במאי 2028. המערכת הטורקית, שעברה שינוי משמעותי ב-2017 למשטר נשיאותי ריכוזי, אינה צפויה להשתנות. הצלחתו של ארדואן בניהול הירושה מתאפשרת במידה רבה בשל מצבה העגום של האופוזיציה. לאחר הכישלון בבחירות 2023, ברית האופוזיציה התפרקה.

מפלגת העם הרפובליקנית (CHP) עסוקה במלחמות פנים, חקירות שחיתות והליכים משפטיים נגד מנהיגיה, לרבות אקרם אימאמולו, ראש עיריית איסטנבול הפופולארי. הציבור הטורקי, המותש מהמשבר הכלכלי (כאשר הלירה נעה סביב שפל של 46 לדולר), מגלה אדישות גוברת לזירה הפוליטית, מה שמאפשר לארדואן לנהל את מאבק הירושה כמעט ללא הפרעה חיצונית.

הערכה אסטרטגית ותסריט הירושה

כיום נראים שלושה תרחישים מרכזיים לעתיד ההנהגה: התמודדות נוספת של ארדואן (דרך הקדמת בחירות/שינוי חוקתי); בחירת יורש מוסכם מתוך מחנה השלטון (כאשר שמו של האקאן פידאן מוזכר בתדירות הגבוהה ביותר); או מודל "המשכיות משפחתית", בו ארדואן נשאר המנהיג מאחורי הקלעים בעוד בני משפחתו מקבלים תפקידי הנהגה רשמיים.

נכון לאמצע 2026, התסריט הריאלי ביותר בתוך "ברית העם" אינו קרב ירושה מדמם, אלא בניית הנהגה משולבת, מפוצלת בין סמכויות ביצועיות לסמכויות רעיוניות-ציבוריות, כשארדואן משמש כ"אבי האומה החדש" המפקח מלמעלה. הנהגה זו צפויה להתבסס על שילוב של בילאל ארדואן והאקאן פידאן, בתמיכת החתנים.

שלושת המועמדים הבכירים בתסריט זה הם:

1. האקאן פידאן (המועמד הביצועי-נשיאותי): המועמד הטבעי לתפקיד הנשיא הביצועי. ניסיונו הביטחוני והדיפלומטי מעניק לו לגיטימציה בקרב הממסד הביטחוני והקהילה הבינלאומית, כמי שיכול לשמר את היציבות ולהמשיך במדיניות החוץ האקטיבית.

2. סלצוק ביירקטר (המועמד הציבורי-פופולרי): ה"קלף המנצח" של הברית. יכול לשמש כנשיא (אם פידאן ייחלש) או כסגן נשיא חזק הממונה על הטכנולוגיה, הביטחון והכלכלה המודרנית. הפופולריות שלו היא המפתח למשיכת קולות צעירים והמחנה הלאומי-חילוני, ובכך "להלבין" את המשך שלטון ברית ארדואן.

3. בילאל ארדואן (המועמד הרעיוני-מפלגתי): תפקידו לרשת את הנהגת מפלגת ה-AKP ולהבטיח שתרישאר נאמנה ל"ערכי ארדואן" ולאיסלאם הפוליטי. הוא ישמש כגשר לבסיס הכוח השמרני-דתי, ויבטיח שפידאן או ביירקטר לא יסטו מהדרך הרעיונית שהתווה אביו.

הערה חשובה מאת הכותב: במקרה של קרב ירושה פתאומי עקב היעדרות מהירה של ארדואן (מסיבה בריאותית), לא מן הנמנע כי בילאל יחבור לגיסו הפופולארי סלצוק, ובסיוע גיסו השני בראט (שכבר חווה ניסיון הפיכה ב-2016 ונצמד להציל את ארדואן), וישתלטו יחד על הובלת המדינה.

בתסריט המשולב, תפקידי החתנים מוגדרים: סלצוק ביירקטר ישמש כזרוע הטכנולוגית-ביטחונית של ההנהגה החדשה. בראט אלבייראק יישאר בצל אך ינהל את האינטרסים הפיננסיים של המשפחה וישתמש בהשפעתו בתקשורת כדי להבטיח שההנהגה החדשה אינה פועלת נגד אינטרסי המשפחה.

לסיכום, אם ארדואן יבחר לנהל העברת שלטון מבוקרת שתבטיח את המשך דרכה של מפלגת AKP ואת שמירת השפעתו גם לאחר פרישתו, האקאן פידאן נחשב כיום למועמד בעל הסיכוי הגבוה ביותר להוביל. התסריט המשולב נועד לפתור את הפרדוקס של ארדואן: הצורך במנהיג חזק ומנוסה (פידאן), הצורך בפופולריות חוצת מחנות (ביירקטר), והצורך בהבטחת נאמנות קיומית למשפחה (בילאל). הצלחתו תלויה ביכולתו של ארדואן לכפות את ההסדר על השחקנים השונים בטרם יעבור מעמדת הנהגה פעילה לעמדת שליטה מפקחת.

על הכותב: ד"ר איתן לסרי, מומחה לממשל ומדיניות ציבורית גיאו-אסטרטגית, לשעבר יועץ לראשי ממשלה, יזם פעיל, מומחה לטורקיה ופרשן בכיר בחדשות.