הימין צריך לייצר הגדרה מחודשת של המושג ניצחון - ומהר | פרשנות

הסקר שערך מכון הסקרים "דיירקט פולס" עבור i24NEWS ותוצאותיו נחשפו הערב (שלישי) במהדורה המרכזית חושף נתונים מפתיעים: שפל לליכוד מול יתרון קל לאופוזיציה - וגם שוויון דרמטי בין נתניהו לאיזנקוט. לא מדובר בעוד תנודה קלה בגרף - אלא באירוע של חישוב מסלול מחדש עבור המחנה הלאומי. אחרי תקופה ארוכה של יציבות יחסית, אנחנו מזהים טלטלה אמיתית: הליכוד "מחליף קידומת" ויורד ל-28 מנדטים, ויחד איתו גוש הימין כולו נסוג לקו ה-58, הנתון הנמוך ביותר שראינו במהלך השנים האחרונות.

>>> הצטרפו לערוץ הווטסאפ החדש של i24NEWS <<<

כשמנתחים את מספרי הסקר, מבינים מיד שלא מדובר בעוד תרגיל פוליטי או אירוע נקודתי, אלא באירוע אסטרטגי מטלטל שמעוצב על ידי שני כוחות מרכזיים: "אפקט טראמפ" ומבצע "שאגת הארי".

גודל האכזבה כגודל הציפייה

בפוליטיקה, התהום שנפערת בין גודל הציפייה לגודל המציאות היא המקום המדויק שבו מפלגות מדממות מנדטים. מבצע "שאגת הארי" שווק לציבור כמהלך דרמטי שישנה את פני המזרח התיכון, אלא שההסכם המפתיע שחתם הנשיא טראמפ עם איראן תפס את גוש הימין לחלוטין לא מוכן, והתחושה הנוכחית ברחוב היא של החמצה קולוסאלית.

הנתון המרתק ביותר בסקר מוכיח שהנרטיב של הממשלה קרס בסופו של דבר בתוך הבית שלה. רק עשרה אחוזים בלבד ממצביעי הקואליציה מגדירים את המצב הנוכחי כניצחון. לעומתם, רוב מוחץ של שני שליש מהימין רואים בתוצאה המדינית הישג חלקי בלבד, בעוד רבע ממצביעי הימין מגדירים את המצב ככישלון מוחלט. הימין הישראלי, שמצפה לניצחונות מוחלטים, מתקשה מאוד לעכל פשרה שמגיעה דווקא מהמשענת האסטרטגית הכי גדולה שלו בוושינגטון.

"מרד פסיבי": לאן הלכו המנדטים שנעלמו מהליכוד ומגוש הימין?

התשובה המפתיעה שהמנדטים שירדו בצד הימני - לא חוצים את הקווים אל עבר האופוזיציה. גדי איזנקוט אמנם מתחזק ועולה ל-18 מנדטים ובכך מגדיל עוד קצת את הפער מבנט-לפיד, שנמצאים בעצמם בפער של מנדט אחד בלבד מיאיר גולן. אך למרות התזוזות הללו, רוב הימין המאוכזב בחר פשוט לעלות על הגדר במה שמסתמן כמרד פסיבי.

מצביעי ימין קלאסיים אמרו שהם אמנם לא יצביעו למפלגות המרכז-שמאל, אך הם גם לא מתכוונים לצאת מהבית עבור המנהיגות הנוכחית. עבור הליכוד, מדובר בסירקולציה פנימית מסוכנת ביותר, שכן האנשים הללו עלולים להישאר בבית ביום פקודה.

אם הנהגת גוש הימין רוצה להבין היכן מוקדי הבעיה האמיתיים שלה, היא צריכה להביט בשלוש נורות אזהרה אדומות ונקודות תורפה מרכזיות שעולות מהסקר. הראשונה שבהן היא גרף הייאוש בבייס, כאשר כמות המתלבטים או אלו שמצהירים כי לא יצביעו בקרב הימין מגיעה לשיא. הבעיה של הגוש כרגע אינה מחסור בשכנוע אלא מחסור במוטיבציה, מתוך הבנה שמי שמיואש פשוט לא מגיע לקלפי.

נורת האזהרה השנייה נדלקת ברחוב החרדי, שם רואים לראשונה כמות משמעותית של מצביעים שמצהירים שלא יצביעו, ככל הנראה מתוך אכזבה מהיעדר הטיפול בסוגיית הגיוס ומעצרי תלמידי הישיבות. המנגנון החרדי המשומן, שבדרך כלל מביא את אחוזי ההצבעה הגבוהים ביותר, מראה כעת סימני שחיקה מסוכנים.

נקודת התורפה השלישית היא תופעת שריפת הקולות, כאשר מתחת לאחוז החסימה רוחשות כרגע מספר מפלגות ימין נישתיות שאינן קרובות לעבור, אך במצטבר הן שורפות לגוש מנדטים יקרים. חוסר המשמעת האלקטורלי הזה הוא המתכון ההיסטורי המוכר לאיבוד השלטון.

בשורה התחתונה, הציבור הישראלי, ובתוכו מחנה הימין, חווה משבר אמון מול תוצאות המערכה הדיפלומטית-צבאית. נתניהו והליכוד בנו לאורך שנים ארוכות את המותג הפוליטי שלהם על ההבטחה של "ליגה אחרת" ביחסים הבינלאומיים ועל עמידה איתנה מול איראן. ברגע שהנשיא טראמפ חתם על ההסכם מעל הראש של נתניהו, הסדק הזה נפער ישירות בתוך המנדטים של הליכוד. כדי להצליח להחזיר את הגוש מקו 58 המנדטים הנוכחי אל עבר קו ה-61, הימין יצטרך לייצר הגדרה מחדש של המושג ניצחון, ומהר.