המבקר באזהרה חמורה: איראן עלולה להשפיע על הבחירות דרך הרשתות החברתיות - והמדינה לא ערוכה

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן מזהיר בדוח שמתפרסם היום (שלישי) כי ישראל אינה ערוכה להתמודדות עם איום ההשפעה הזרה במרחב הדיגיטלי, למרות שהאיום זוהה כבר לפני כתשע שנים. לדבריו, גורמים עוינים, ובראשם איראן, מנצלים את הרשתות החברתיות באופן שיטתי כדי להעמיק שסעים בחברה הישראלית, לזרוע בהלה ולעצב את תפיסת המציאות של הציבור - בעוד שהמדינה עדיין פועלת ללא מדיניות לאומית וללא גוף ממשלתי שמרכז את הטיפול בנושא.

>>> הצטרפו לערוץ הוואטסאפ החדש של i24NEWS עברית <<<

הדוח מצביע על פערים מערכתיים בשני הנושאים, ומטיל אחריות בעיקר על ראש הממשלה, המל"ל, שב"כ, מערך הסייבר, משטרת ישראל, משרד המשפטים, משרד החינוך ורשות האוכלוסין לפי תחומי האחריות שלהם.

נושא נוסף שסקר המבקר בדוח הוא זנות וסחר בבני אדם בישראל, עם תמונת מצב מדאיגה של אכיפה חלקית, היעדר תיאום ופגיעה בקורבנות.

על פי הדוח, בשנים האחרונות, וביתר שאת מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", זוהו ניסיונות השפעה זרה מצד מדינות שונות, ובהן איראן, שניצלו את הקיטוב בחברה הישראלית לקידום יעדיהן. הדוח מצביע על כך שבמהלך השנים הועלו שוב ושוב יוזמות להקמת מנגנון בין-ארגוני שיתמודד עם האיום, אך אף אחת מהן לא יושמה בפועל. כתוצאה מכך, נכון לשנת 2026 אין מדיניות ממשלתית מוסדרת ואין גוף שאחראי להוביל את ההתמודדות הלאומית עם התופעה.

המסמך מתאר פעילות זרה שיטתית מצד גורמים עוינים, בהם איראן, שנועדה להעמיק שסעים, לזרוע תבהלה ולהשפיע על התודעה הציבורית בישראל. בין הדוגמאות הבולטות: קמפיין “איסנאד”, שלפי הדוח כלל אלפי מסרים ובין 300 ל-1,000 פרופילים מזויפים שפעלו ברשת X בלבד, שם 58% מהישראלים מדווחים שהם צורכים חדשות; וקמפיין איראני מוקדם במלחמת חרבות ברזל שניסה לקבע את נרטיב ה-“Gazagenocide” ולהפיץ אותו ברשת בהיקף רחב. עוד מציין הדוח כי בספטמבר 2024 נשלחו כ-5 מיליון מסרוני SMS על ידי איראן וחיזבאללה לאזרחי ישראל, ובהם התראת חירום כוזבת לכניסה מיידית למרחב מוגן, כדי לעורר בהלה.

לפי המבקר, האחריות המרכזית נופלת על המל"ל ועל ראש הממשלה, משום שלטענתו לא גובשה מדיניות לאומית, לא נקבע גוף ממשלתי מוביל, ותוכנית פעולה שהכין מערך הסייבר לא נבחנה במשך כשנה. המבקר גם מטיל אחריות תפקודית על שב"כ ומערך הסייבר בהיבטי הניטור, ועל משרד החינוך והגורמים הממשלתיים בהיבטי הסברה וחינוך, משום שאין כיום גורם אחראי שמוביל את התחום.

המבקר מזהיר כי האיום מתחדד במיוחד לקראת הבחירות לכנסת בשנת 2026. לדבריו, תקופת בחירות מהווה קרקע פורייה לפעילות של שחקנים זרים המבקשים להשפיע על סדר היום הציבורי, על תפיסת המציאות של האזרחים ואף על אמון הציבור בתוצאות הבחירות. עוד מצוין כי השימוש הגובר בכלי בינה מלאכותית מאפשר לייצר ולהפיץ תוכן מזויף, תמונות, סרטונים וזהויות פיקטיביות בהיקפים גדולים ובמהירות, באופן שמקשה על זיהוי ניסיונות ההשפעה.

עוד עולה מהדוח כי קיימים פערים משמעותיים גם ביכולות הניטור והאיתור של ניסיונות השפעה זרה. המבקר מציין כי תמונת המצב של מאמצי ההשפעה על הציבור הישראלי עדיין חלקית, וכי אין מנגנון רשמי שדרכו הציבור או גורמי החברה האזרחית יכולים לדווח על חשד לפעילות כזו. בנוסף, אין נתונים מלאים על היקף הסרת התכנים שנחשדו כניסיונות השפעה זרה מהרשתות החברתיות, ולא גובשה רגולציה מוסדרת מול פלטפורמות הדיגיטל בנושא.

הדוח מותח ביקורת גם על מערכת החינוך, וקובע כי תכנים העוסקים בדיסאינפורמציה, בזיהוי מידע כוזב ובפיתוח חשיבה ביקורתית עדיין מוגדרים כתכני רשות בלבד. המבקר ממליץ להפוך אותם לחלק מחובה במערכת החינוך, לצד גיבוש תוכנית לאומית להגברת מודעות הציבור לאיום. בנוסף הוא קורא למל"ל להציג לממשלה מתווה מסודר להתמודדות עם ההשפעה הזרה, להקים גוף מתכלל שירכז את הטיפול בנושא ולהבטיח היערכות ייעודית לקראת מערכת הבחירות הקרובה

המבקר מזהיר מהטיית תוצאות הבחירות, וערעור אמון הציבור בהן. נכון ליולי 2025 לא החלה היערכות בנושא. השב"כ כן דיווח בינואר האחרון שהתחיל להיערך להיערך בצורה ממוקדת לבחירות. משרד המשפטים גיבש ב-2019 מסמך עקרונות לטיפול בתופעה הזאת, ודרכי התמודדות עם בוטים וחשבונות מזוייפים המקושרים למדינות זרות. למרות שחלפו שש שנים, העקרונות המנחים לא עודכנו על ידי משרד המשפטים.

המבקר אנגלמן התייחס לדוח, ומסר: "איום ההשפעה הזרה במרחב הדיגיטלי - מדאיג. גורמים עוינים, בהם איראן, מנצלים את הרשתות החברתיות באופן מוסווה ושיטתי כדי להעמיק שסעים, לזרוע תבהלה ולהנדס את תפיסת המציאות של הציבור הישראלי. מצאנו שההיערכות הלאומית בישראל לוקה בחסר באופן מהותי: תשע שנים לאחר שהאיום זוהה לראשונה במדינה, חסרה עדיין מדיניות לאומית ואין גורם ממשלתי שמוביל את ההתמודדות בנושא. זאת למרות שמדינות וארגונים בינלאומיים זיהו את איום ההשפעה הזרה במרחב הדיגיטלי כסיכון אסטרטגי, והפורום הכלכלי העולמי דירג את איום הדיסאינפורמציה והמידע הכוזב בראש רשימת הסיכונים לטווח הקצר".

"האיום מתחדד לקראת בחירות 2026. תקופה של מערכת בחירות רגישה במיוחד ומהווה קרקע פורייה לפעילות זדונית של שחקנים זרים, עד כדי חשש להטיית תוצאות הבחירות וערעור אמון הציבור בתוצאות. כניסתם של כלי AI מאפשרת לגורמים עוינים לייצר ולהפיץ זהויות פיקטיביות ותוכן מזויף ברמת אמינות גבוהה, בהיקפי ענק ובמהירות הבזק. ללא היערכות ממשלתית מיידית וסדורה, הניסיונות להתערב בשיח הפנים-מדינתי עלולים אף להוביל לפגיעה בריבונות המדינה ולערעור אמון הציבור בהליך הדמוקרטי", הוסיף.

אנגלמן סיכם: "אני מבקש להרים דגל: הותרת הפערים בתחום ההשפעה הזרה במרחב הדיגיטלי ללא מענה מותירה את הציבור הישראלי חשוף, ומחייבת פעולה לאומית נחרצת".

זנות: אכיפה דלה ופגיעה בקורבנות

בפרק על זנות וסחר בבני אדם, נכתב כי אכיפת חוק איסור צריכת זנות הייתה דלה ולא אחידה, וכי ברוב מחוזות המשטרה כמעט שלא פעלו בנושא. לפי נתוני הדוח, בשנים 2022-2025 הוטלו רק 5,345 קנסות, אך רק 2% מהנקנסים השלימו את ההליך השיקומי-חינוכי החלופי.

עוד מצוין כי בשנת 2024 נסגרו רק 13 בתי בושת, אף שבידי המשטרה היה מידע על למעלה מ-1,300 כתובות החשודות כזירות זנות. יותר מ-12 אלף אנשים נמצאים במעגל הזנות על פי הערכות – מאז 2014. המצב בקרב קטינים גרוע, ועל פי הערכות עדכניות מ-2025, ישנם 5,000-3,000 קטינים במעגל הזנות.

עוד מעלה הדוח, כי מרבית הקנסות בנושא ניתנו על ידי שלוש תחנות משטרה מרכזיות (זבולון, ראשון לציון ושרת), מתוך מאות רבות בשנים 2025-2021. בנוסף, כ-40% מהכתובות החשודות בשירותי זנות ב-2024 - היו במחוז תל אביב.

הדוח מעלה כי המשטרה לא ממצה את המידע המודיעיני שבידיה, וב-2024 רק 44% מהמידע תורגם לפעילות מעשית, כלומר רוב המידע – לא שומש בפועל. בנוסף, המשטרה לא קבעה יעדים לכמות הקנסות שעליה להטיל, ובין השנים 2022 ל-2024 היא לא עמדה ביעדים לפיצוח פרשיות.

בשנת 2022 היא פיצחה 25% ממספר הפרשיות שנקבעו ביעד שהציבה – שתי פרשיות לעומת שמונה, שפוצחו על ידי מחוז תל אביב, כשמחוזות חוף, מרכז וש"י – לא פיצחו שום פרשייה במשך כמה שנים.

הביקורת מטילה אחריות על משטרת ישראל להגביר אכיפה, על משרד המשפטים ועל מחלקת הסייבר בפרקליטות לייעל את הטיפול והנתונים, ועל רשות האוכלוסין וההגירה להקפיד על מתן אשרות שהייה לקורבנות סחר בהתאם לנוהלים. המבקר מציין גם מחלוקות ותיאום לקוי בין גופי האכיפה והרווחה, וקורא להרחיב את הטיפול בקורבנות ולחזק את המענה הממשלתי.

על הדוח בנוגע לתופעת הסחר בבני אדם וזנות, אמר המבקר: "החובה החוקתית להגן על כבוד האדם, חירותו ושלמות גופו מצויה בליבת חובותיה של המדינה. הביקורת העלתה פערים עמוקים ביישומו של החוק לאיסור צריכת זנות וחשש לתת-אכיפה בולטת של עבירות הקשורות בזנות ובסחר בנשים בפרט לצרכי זנות, וזאת אף שמדובר בעבירות פליליות שיש בהן פגיעה חמורה בזכויות אדם בסיסיות.

"בחלוף שש שנים מכניסת חוק איסור צריכת זנות לתוקף, אין די בפעולות האכיפה שנעשו - פעולות אשר חיוניות לצמצום התופעה. גם יישום הפעולות למאבק בסחר בבני אדם למטרות זנות, להגנה על הקורבנות ולטיפול בהם הוא לקוי וחסר. על המשטרה ומשרד המשפטים לנקוט פעולות להגברת האכיפה, ועל רשות האוכלוסין וההגירה להקפיד על מתן אשרת שהייה לקורבנות סחר בהתאם לסמכויותיה ולנהליה. יישום ההמלצות יסייע למדינת ישראל לעמוד במחויבויותיה המוסריות כמו גם החוקיות".