כריש עם לסת נשלפת וחולדה קירחת: אלו הם בעלי החיים המכוערים ביותר בעולם | מיוחד לסופ"ש

יש בעלי חיים שנולדו עם פרווה רכה, עיניים גדולות ופנים שקל להתאהב בהן. ויש כאלה שהאבולוציה, לפחות בעיני בני האדם, בחרה עבורם במסלול אחר לגמרי. הם מככבים ברשימות של "בעלי החיים המכוערים בעולם", הופכים לממים ברשת ומקבלים תיאורים כמו "מפלצתיים", "מעוותים" או "מסכנים". אלא שהכיעור שלהם הוא בעיקר עניין של נקודת מבט.

כמעט כל תכונה שנראית לנו מוזרה או דוחה התפתחה מסיבה טובה: אף שמסייע בתקשורת, אצבע שמחלצת אוכל מגזעי עצים, או גוף רך שמאפשר לשרוד בלחץ האדיר של מעמקי הים. הצרה האמיתית של בעלי החיים האלה היא לא המראה שלהם, אלא העובדה שבני האדם שופטים אותם רק בגלל המראה החיצוני. אלה הם בעלי החיים שמוכיחים שאפשר לשרוד בעולם גם כשאלוהי היופי פחות חייכו אליהם.

>>> הצטרפו לערוץ הווטסאפ החדש של i24NEWS <<<

דג הבועה - הקורבן הגדול של הצילום

מעטים הם בעלי החיים שסבלו כל כך מתמונה אחת כמו דג הבועה, הידוע גם בתור בְּלוֹבְפִישׁ (Blobfish), שזכה לא מעט פעמים בתואר "בעל החיים המכוער ביותר בעולם". בתצלום המפורסם שלו הוא נראה כמו גוש ורוד וג'לטיני, עם פנים עצובות להפליא, כאילו הוא מסתכל במראה ונחרד מהכיעור של עצמו. אלא שהתמונה הזאת מספרת סיפור מטעה.

הבלובפיש חי במעמקי הים, באזורי המים שליד אוסטרליה וניו זילנד, בעומקים שבהם הלחץ עצום. גופו הרך, העצמות הדלות ומסת השרירים הנמוכה שלו מאפשרים לו לרחף כמעט ללא מאמץ מעל קרקעית הים ולחסוך אנרגיה. הלחץ הענק של מעמקי האוקיינוס גורם לו להיראות יחסית נורמלי בסביבתו הטבעית, אך כשהוא נשלף במהירות אל פני המים הלחץ סביבו צונח, וגופו דמוי הג'לי מקבל את צורתו הנוזלית והעצובה שכולנו מכירים.

במילים אחרות, הבלובפיש המפורסם כל כך בזכות כיעורו הוא במידה רבה קורבן של נסיבות. התמונה שממנה התרשם העולם אינה מראה כיצד הוא נראה בביתו הטבעי, אלא כיצד הוא נראה לאחר שהוצא ממנו. ב-2013 הבלובפיש אף נבחר לשמש כקמע של "החברה לשימור בעלי החיים המכוערים", יוזמה שנועדה להפנות את תשומת הלב למינים שפחות קל לשווק לציבור.

חולד עירום - העכברוש שניצח את האבולוציה

אם יש בעל חיים שנראה כאילו הורכב מחלקי חילוף, זהו החולד העירום. עורו הוורוד והמקומט, עיניו הזעירות, גופו הכמעט נטול שיער ושיניו הקדמיות הגדולות לא בדיוק מתאימים לדימוי המסורתי של יונק חמוד. אבל מתחת לאדמה, במזרח אפריקה, מדובר במכונת הישרדות משוכללת להפליא.

השיניים הגדולות שלו משמשות ככלי חפירה, בעוד ששפתיו יכולות להיסגר מאחוריהן וכך למנוע מהאדמה להיכנס לפיו בזמן החפירה. הוא מסוגל להתמודד עם תנאים של מחסור בחמצן, חי במערכות מחילות צפופות ומורכבות, ואף מפגין עמידות יוצאת דופן למחלות מסוימות.

החולד העירום גם מאריך ימים באופן חריג ביחס למכרסם בגודלו. כלומר, מה שנראה לבני האדם כמו אוסף של פגמים אסתטיים הוא למעשה חבילת התאמות אבולוציוניות מרשימה במיוחד.

קוף חרטומן - האף שאי אפשר להתעלם ממנו

ביערות המנגרובים של אינדונזיה מסתובב קוף שאי אפשר לטעות בו. לקוף החרטומן יש אף גדול ומשתלשל, במיוחד אצל הזכרים הבוגרים. לבני אדם הוא עשוי להיראות כמעט קריקטורי, אבל עבור הקופים מדובר ככל הנראה בכלי תקשורת חשוב, הקשור בין היתר לקולות ולחיזור.

גם הבטן הגדולה שלו אינה מקרית. מערכת העיכול שלו מותאמת לתזונה המבוססת על עלים, והמבנה הפיזיולוגי הזה מאפשר לו להתמודד עם מזון שאינו פשוט לעיכול. אפילו במים הוא מתגלה כבעל יכולת מרשימה: לקופים יש כפות רגליים בעלות קרומים חלקיים, והם מסוגלים לשחות כאשר הם נמלטים מטורפים או כשהם עוברים בין אזורי מחייה.

למרות יכולות ההישרדות המרשימות שלו, הקוף החרטומן אינו מצליח לעמוד מול סכנה חמורה יותר מהטבע: האדם. אובדן בתי גידול והרס אזורי הביצות שבהן הוא חי מאיימים על עתיד המין. במקרים מסוימים דווקא הפיכת הקוף ל"אייקון המכוער" של עולם החי סייעה לעורר עניין ציבורי, תרומות ומודעות לשימורו.

איי-איי - האצבע המשולשת שהפכה לאמונות טפלות

האַיי-אַיי, למור לילי שמקורו במדגסקר, נראה כאילו הטבע שילב בו כמה חיות שונות: עיניים עצומות וגדולות, אוזניים בולטות, שיניים דמויות ניבי מכרסם ואצבע אמצעית ארוכה ודקה במיוחד.

האצבע הזאת, דווקא, היא אחת הדוגמאות הטובות ביותר לכך שהמראה החיצוני יכול להטעות. האיי-איי מקיש על גזעי עצים כדי לאתר חללים שבתוכם מסתתרים חרקים וזחלים. לאחר שהוא מזהה את הטרף, הוא משתמש באצבע הארוכה כדי לחלץ אותו. גם השיניים של האיי-איי משתתפות במלאכה: הן מסוגלות לפתוח את העץ ולאפשר גישה למזון. כל חלק בגופו של האיי-איי קשור לאחר, ויחד הם הופכים אותו למומחה בנישה אקולוגית שרוב בעלי החיים אינם מסוגלים לנצל.

אבל בניגוד לבעלי החיים האחרים ברשימה, האיי-איי סובל לא רק מהופעתו אלא גם מהמשמעות שבני אדם מסוימים העניקו לה. בחלק מהקהילות במדגסקר הוא נקשר לאמונות על מזל רע ואפילו לרוע, והדבר תרם לרדיפה שלו. במקביל, כריתת יערות מצמצמת את בית הגידול שלו.

חפרפרת ככובת אף - פנים שנועדו לחוש את העולם

קשה למצוא פנים מוזרות יותר מאלה של החפרפרת ככובת האף. על אפה ישנן 22 זרועות ורודות וגמישות, המזכירות כוכב ים זעיר. אלא שה"מפלצת" הזאת, שחיה בביצות בצפון אמריקה, מחזיקה למעשה באחד מאיברי החישה המתוחכמים בעולם החי.

הזרועות על אפה מלאות בעשרות אלפי קולטנים המאפשרים לחפרפרת לזהות טרף במהירות עצומה. מכיוון שראייתה מוגבלת מאוד, היא מסתמכת על האף כדי לקלוט את סביבתה דרך מגע, והיא מסוגלת לצוד באדמה רטובה.

היכולות של החפרפרת ככובת האף אינן מוגבלות רק ליבשה - היא מסוגלת לצוד ואפילו להריח מתחת למים - על ידי שחרור בועות אוויר מהאף ושאיפה מהירה בחזרה כדי לדגום ריחות בתוך המים.

כריש גובליני - המאובן החי עם הלסת הנשלפת

הכיעור של הכריש הגובליני, שחי במעמקי האוקיינוס, הוא לא כמו של שאר בעלי החיים ברשימה. בניגוד לבלובפיש, שנראה בלתי-מזיק ואפילו משעשע, הכריש הגובליני נראה יותר כמו ייצור מסרט מדע-בדיוני מאשר בעלי חיים. עם חרטום מוארך ולסת נשלפת בעלת עשרות שיניים חדות שנראות כמו מסמרים, הכריש הגובליני הוא החומר שממנו עשויים סיוטים.

אבל גם במקרה של הכריש הגובליני, המראה המכוער שלו הוא הפתרון לחיים בסביבה קיצונית וחשוכה כמו מעמקי הים. חרטומו הארוך מכיל קולטנים שמסוגלים לזהות אותות חשמליים חלשים שמייצרים בעלי חיים אחרים. כשהטרף נמצא בטווח המתאים, הלסתות שלו נשלחות קדימה במהירות מפתיעה.

גופו הרפוי, שיניו הבולטות וחרטומו הארוך הופכים אותו לאחד הייצורים שנראים כאילו יצאו מסרט אימה. אבל בעומק האוקיינוס, שבו אור כמעט אינו קיים, מדובר בציוד הישרדות יעיל להפליא.

ציפור הקברן - החסידה הקירחת שאחראית על הניקיון

אחרונה ברשימה היא חסידת המראבו, עוף גדול שזכה לכינוי "ציפור הקברן". ראשה הקירח והמקומט, צווארה החשוף ושק העור המשתלשל מגרונה אינם בדיוק מתכון למראה מלכותי.

אבל גם כאן, יש היגיון מאחורי כל פרט. החסידה ניזונה בין היתר מנבלות, וראש נטול נוצות הוא יתרון משמעותי כאשר מכניסים את הראש לתוך פגר. נוצות היו מתלכלכות במהירות והיה קשה לשמור עליהן נקיות. כך הופך המראה הלא-מחמיא שלה לכלי עבודה יעיל. במובן מסוים, החסידה הזאת עושה עבודה חיונית למערכת האקולוגית: היא מסייעת למחזר חומר אורגני ולפנות שאריות שעלולות להפוך למפגע.

אולי הבעיה היא בכלל אצלנו

הסיפור המשותף לכל בעלי החיים הללו אינו באמת סיפור על כיעור. הוא סיפור על הנטייה האנושית לבלבל בין מה שמוכר לנו לבין מה שטוב או נכון.

הבלובפיש נראה "מעוות" בעיקר כשהוא מחוץ למים. האף של החפרפרת ככובת האף נראה מיותר רק למי שאינו מבין שהוא למעשה איבר חישה מתוחכם. והאף הענק של קוף החרטומן נראה מגוחך עד שמבינים את תפקידו בתקשורת.

אף אחד מהם אינו זקוק לאישור שלנו כדי להיות מוצלח מבחינה אבולוציונית. במשך מיליוני שנים הם התפתחו כדי להתמודד עם סביבות קשות, למצוא מזון, להתרבות ולהימנע מטורפים.

זו הסיבה שהמילה "מכוער" פשוט לא מתאימה להם. כשמפסיקים להסתכל עליהם דרך עדשת היופי האנושית ומתחילים לשאול למה הם נראים כפי שהם נראים, מתגלה תמונה אחרת לגמרי ויפה הרבה יותר.