כולל אי ביוון: שבעה יעדים לטוס אליהם - דווקא אחרי החגים | מיוחד לסופ"ש

החגים הסתיימו, הטמפרטורות יורדות ואיתן גם המחירים. סממני הסתיו החלו לצוץ באירופה ולצבוע את היבשת בגווני כתום ואדום, והעיקר - ההמולה התיירותית של חודשי הקיץ דעכה. למרות שרובנו חושבים שהכי כדאי לנפוש בעונה החמה, יש מספר מקומות, פחות שגרתיים באירופה, שכדאי לישראלים להכיר טוב טוב בשביל נופש שווה בסתיו.

>>> הצטרפו לערוץ הווטסאפ החדש של i24NEWS <<<

סלובניה: ממלכת האגמים והיערות הקטנה של אירופה

המדינה השוכנת דרומית לאוסטריה, מצליחה לרכז מגוון גדול של נופים בשטח קטן יחסית, ובסתיו תמצאו שם שלכת שתעטוף אתכם מכל כיוון. בין המקומות הבולטים ניצב קודם כל אגם בלד, אחד האזורים המזוהים ביותר עם סלובניה. במרכז האגם שוכן אי קטן ובו כנסייה, לשם ניתן להגיע עם סירה, ומעל המים מתנשאת טירה עתיקה המשקיפה על האגם.

מקום מפורסם נוסף זוהי מערת פוסטוניה, מערת הנטיפים הגדולה באירופה עם היכלים עצומים מתחת לאדמה, ועם לא פחות מ-25 ק"מ של מנהרות ומעברים. למבקרים יש אמנם גישה רק ל-5 ק"מ, אך החוויה לא מאכזבת - בהתחייבות. מקום נוסף זהו נהר סוצ'ה, הזורם בין הרי האלפים וידוע במימיו בעלי הגוון הטורקיז. האזור מתאים להליכות בטבע ולתצפיות, ויש בו גם אתרי זיכרון הקשורים לקרבות מלחמת העולם הראשונה.

מי שירצה לעשות הפוגות בערים יוכל לקפוץ לבירה לובליאנה, עיר קטנה אך מרהיבה למדי עם נהר החוצה אותה, בתי קפה ועיר עתיקה שיוצרים אווירה נעימה לשיטוט. מקום נוסף זוהי פיראן, עיירת חוף בעלת אופי ונציאני וסמטאות ציוריות.

טרנסילבניה, רומניה: טירות, יערות ואווירה מסתורית

המחוז ששוכן במרכז המדינה הוא אחד האזורים הטובים ביותר בסתיו. יערות רחבי היקף, גבעות, עיירות מימי הביניים וטירות הניצבות מעל עמקים בגווני כתום ואדום. העיר הכי בולטת באזור זוהי בראשוב, אחת היפות והמוכרות בטרנסילבניה.

המרכז ההיסטורי שלה כולל כיכר מרכזית, מבנים צבעוניים, סמטאות וכנסייה גותית, ובעיקר משמשת נקודת יציאה נוחה לטיולים באזור. עיירה נוספת זוהי סיגישוארה, עם המצודות העירוניות מימי הביניים, מגדלים, חומות, רחובות מרוצפים ובתים צבעוניים. המרכז ההיסטורי שלה הוכרז כאתר מורשת עולמית.

אבל אי אפשר לדבר על רומניה בלי להזכיר את המקום הכי מפורסם באזור, טירת בראן, הידועה בכינויה "טירת דרקולה". זאת, למרות שיש הסכמה בין ההיסטוריונים כי אחד השליטים באזור, ולאד המשפד (שעל שמו קרויה האגדה), לא התגורר בטירה כלל. באמצע המאה שעברה נפתח בטירה מוזיאון על שם הכינוי שהוענק לו, דרקולה, שחיזק את ההקשר התיירותי בין הטירה לבין אגדת דרקולה.

בנוסף, כדאי להקדיש זמן גם לכפרים ההיסטוריים ולאזורי הטבע. בכפרים כמו ויסקרי אפשר להגיע לטירות מבוצרות, ובהרי הקרפטים המיוערים יש תצפיות ומסלולי הליכה. זהו גם אזור שבו חיים בעלי חיים גדולים כמו דובים, ולכן חשוב להישאר במסלולים מסומנים באזורים סטרילים מבעלי חיים ולפעול לפי ההנחיות.

עמק הדורו, פורטוגל: כשהכרמים נצבעים בזהב

בצפון המדינה, הרחק מחופי האוקיינוס, מתפתל נהר הדורו בין גבעות תלולות המכוסות כרמים. מדרגות האבן שנבנו לאורך הדורות מאפשרות לגדל גפנים במדרונות, ויוצרות נוף חקלאי מרשים שהוכרז כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו. הסתיו הוא אחת התקופות המסקרנות ביותר לבקר באזור. עונת הבציר מתרחשת בדרך כלל בסוף הקיץ ובתחילת הסתיו, והכרמים משנים בהדרגה את צבעם.

העיירה פיניאו, היא אחת מנקודות העצירה המוכרות בעמק. תחנת הרכבת שלה מפורסמת באריחי קרמיקה כחולים המתארים סצנות מחיי האזור, והנמל הקטן והכרמים שמסביב יוצרים תמונה טיפוסית של הדורו. אפשר לגלות את העמק בשייט, בנסיעה ברכבת לאורך הנהר או ברכב בכבישים המתפתלים בין הכרמים.

אחוזות היין המסורתיות, המכונות קווינטאס (Quintas), הן חלק מרכזי מהזהות המקומית. רבות מהן משלבות בתי אבן, כרמים ומתקני ייצור יין. ביקור בהן מאפשר להבין כיצד התפתחה תרבות היין באזור, ובעיקר כיצד נוצר יין הפורט המפורסם, ששם את פורטוגל על מפת היין העולמית. בדרך לשם, חובה לעצור בעיר פורטו, השוכנת על גבעה ונהר החוצה אותה. המבנים בה כל כך ציורים, שהשילוב בין הצוק עליו נמצאת לתוך העיר הופך אותה לאחת הערים המיוחדות באירופה.

האלפים הבוואריים, גרמניה: טירות, אגמים ושלכת מכל עבר

בדרום המדינה, שוכן למרגלות האלפים אחד האזורים היפים בגרמניה. מפסגות הרים, אגמים צלולים, כפרים מסורתיים וטירות, בסתיו היערות בבוואריה משנים את צבעם. היעד שכנראה הכי קשה לפספס כשתגיעו לשם, זוהי טירת נוישוונשטיין, שמוכרת בעיקר מהפתיח בסרטים של דיסני. הטירה נבנתה במאה ה-19 בהוראת המלך לודוויג השני מבוואריה. היא נועדה לשקף עולם רומנטי של אבירים, אגדות ומוזיקה, ולא לשמש כמבצר צבאי.

עוד נמצע באזור אגם קניגזה, שבאזור ברכטסגאדן, מוקף מדרונות תלולים ומים צלולים. כנסיית סנט ברתולומאו, הניצבת על שפת האגם, היא אחד מסמליו. שייט באגם והליכות באזור יוכלו לאפשר לכם להכיר את האזור היטב.

הר צוגשפיצה, בעל הפסגה הגבוהה ביותר בגרמניה, בגובה 2,962 מטרים. בימים בהירים נשקף ממנה נוף רחב של רכסי האלפים, אך קחו בחשבון כי בגבהים האלה תנאי מזג האוויר עשויים להשתנות במהירות. ולמי שירצה הפוגה מהטבע, יוכל לקפוץ לעיירה גרמיש-פרטנקירכן הנמצאת בסמוך, ומשלבת בתי מגורים בוואריים, מסעדות ונקודות יציאה נוחות לטיולים. עיר מרכזית נוספת זוהי כמובן מינכן, עם מוזיאונים, מגוון של אוכל מקומי, שווקים רבים ומבנים עתיקים.

הריביירה הצרפתית: הים התיכון בלי המולת הקיץ

הריביירה, או קוט ד'אזור, מזוהה עם חופים, מרינות, מלונות אלגנטיים ועיירות עתיקות התלויות מעל הים. אלא שמעבר לתדמית היוקרתית, מדובר באזור עשיר בהיסטוריה ובתרבות, שבו אפשר למצוא מוזיאונים חשובים, שווקים מקומיים, סמטאות מימי הביניים ונופים המחברים בין הים להרים. הסתיו מאפשר ליהנות יותר מהאזור באווירה קרירה יותר מאשר בחודשי הקיץ.

העיר הכי גדולה של האזור זו ניס, עם טיילת האנגלים המפורסמת לאורך הים, עיר עתיקה, שווקים ובתי קפה. העיר קשורה גם לעולם האומנות, בין היתר דרך מוזיאונים המוקדשים למאטיס ולשאגאל. מקומות אומנותיים נוספים אלו אנטיב וקאן. הראשונה, משלבת נמל, חומות עתיקות ומוזיאון פיקאסו. השנייה, מוכרת בעיקר בזכות פסטיבל הסרטים הבינלאומי שלה, אך גם המרכז ההיסטורי שלה, לה סוקה, מציע הצצה לעברה כעיירת חוף ותיקה.

אם יוצאים החוצה, הכפר אז (Èze) בנוי על מדרון גבוה, ובו סמטאות אבן צרות, מבנים עתיקים ונקודות תצפית על הים התיכון. הוא מתאים למי שרוצה להתרחק מעט מהערים הגדולות ולגלות את הצד ההיסטורי והכפרי של הריביירה. ולסיום, אי אפשר מבלי להזכיר את מונקו, הנסיכות העצמאית השוכנת לצד צרפת, מציעה ארכיטקטורה מרשימה, מרינה, בתי קזינו מפורסמים ואתרי מורשת מלכותית.

דרום איטליה: ערים עתיקות, כפרים לבנים והאוכל הטוב ביבשת

החלק הדרומי של ארץ המגף הוא פסיפס של אזורים בעלי זהות שונה, בו נמצאים אתרים ארכאולוגיים מהחשובים בעולם. גם כאן מזג האוויר הסתווי אידאלי יותר כדי לטייל באזור הזה, שלוהט במהלך הקיץ. בירת הדרום היא נאפולי, מולדתה של הפיצה ועיר עם היסטוריה יוונית-רומית, ומתחם תת קרקעי עתיק בו ניתן לראות את החיים לפני מאות שנים. במרחק נסיעה קצר נמצאת פומפיי, העיר הרומית שנקברה בהתפרצות הר וזוב בשנת 79 לספירה.

דרומה משם נגיע לאזור חוף אמלפי, שם שוכנות העיירות פוזיטנו, אמלפי וראבלו, שבנויות על מדרונות תלולים מעל הים, עם בתים צבעוניים, גנים, כנסיות וסמטאות. במחוז פוליה שבמזרח דרום איטליה נמצאת אלברובלו, המפורסמת בבתי הטרולי בעלי הגגות החרוטיים.

אם נמשיך לרדת דרומה, נגיע לאי סיציליה. בפלרמו תפגשו במבנים עם אדריכלות ערבית-נורמנית, בטאורמינה נמצא תיאטרון יווני עתיק הצופה אל הים, ובסביבת הר אטנה מתגלה נוף געשי מרשים. גם המטבח הסיציליאני, המשלב השפעות שונות, מספר את סיפורו של אי במשך דורות היה צומת בין תרבויות.

האי פארוס, יוון: הרבה יותר מסתם חופים

40 דקות טיסה דרומית מאתונה, שוכן לו אחד האיים הבולטים בקבוצת האיים הקיקלאדיים שבים האגאי. הוא מוכר בזכות הבתים הלבנים, הסמטאות הצרות, החופים והמפרצים, אבל ההיסטוריה שלו מתחילה הרבה לפני העידן הנוכחי. הסתיו מציע הזדמנות להכיר את פארוס במזג אוויר נורמלי יותר ועם מעט תיירים. למרות שחלק מבתי המלון והמסעדות ייסגרו את שעריהן בחורף, בחלק הצפוני של האי עדיין יפעלו מספר מקומות לבאי האי.

פאריקיה, בירת האי והנמל המרכזי שלו, משלבת מרכז היסטורי עם סמטאות, שרידים עתיקים וחנויות מקומיות. במרכזה נמצאת כנסיית פנאגיה אקטונטאפיליאני, מהכנסיות הביזנטיות החשובות ביוון, שמקורותיה מגיעים לתקופה הנוצרית הקדומה.

בצפון האי נמצאת נאוסה, כפר נמל בעל סמטאות ציוריות, סירות דיג, מסעדות ובתי קפה. למרות הפופולריות שלו בקרב המבקרים, הוא עדיין קשור למסורת הימית של פארוס. בלב האי תמצאו את לפקס, כפר הררי עם בתי אבן, סמטאות לבנות וכנסיות, והוא מציע מבט על פארוס הכפרית, הרחק מהנמלים. באופן כללי מפארוס תוכלו לצאת לסיורי יום באיים השכנים, לצאת מסלולי הליכה במזג האוויר הנעים ולצאת לסיורי טרקטורונים בהם תוכלו לגלות את האי.