החרם שלא הצליח: כך ישראל עקפה את טורקיה - וניצחה במספרים | מיוחד לסופ"ש

טורקיה הייתה פעם אחת השותפות הקרובים ביותר של ישראל - יעד תיירות פופולרי, ספקית מרכזית של חומרי בנייה ושותפת הסחר החמישית בגודלה. ואז, במאי 2024, הכריזה אנקרה, שתומכת בגלוי בחמאס, על חרם מסחרי מלא נגד ישראל בעקבות המלחמה בעזה.

מאז, שאלות רבות עולות: כמה באמת נפגענו? מי מילא את החלל? ומה מסתתר מאחורי המספרים?

בשנת 2023 עמד היקף הסחר בין המדינות על יותר משבעה מיליארד דולר. טורקיה ייצאה לישראל סחורות בשווי של למעלה מחמישה מיליארד דולר - מלט, ברזל, שיש, כלי רכב, ביגוד ומזון. ישראל מצדה ייצאה לטורקיה בהיקף של כמיליארד וחצי דולר.

אחרי החרם - הצניחה הייתה דרמטית: ירידה של 87% בסחר הכולל. בשנת 2025 היצוא הישראלי עמד על כ-11 מיליון דולר בלבד, כמעט אפס במונחים מסחריים. ענף הבנייה ספג את המכה הראשונה: טורקיה סיפקה בעבר קרוב ל-45% מהמלט, 70% מברזל הבנייה ו-55% מהשיש בישראל.

בישראל לא נבהלו - ומצאו פתרונות

אבל ישראל לא קרסה. תוך חודשים ספורים מצרים תפסה את מקומה של טורקיה בשוק המלט, ואליה הצטרפו יוון, בולגריה וירדן. לפי בנק ישראל, עליית מחירי תשומות הבנייה הייתה פחות מאחוז אחד - ומחירי המלט כלל לא עלו.

נכון, חלק מהמוצרים נעלמו מהמדפים. שמן הזית הטורקי וגלידות Magnum נעלמו, והגבינה היוונית עלתה בכ-40% לעומת המקבילה הטורקית. אך אינפלציה? מחסור? כמעט שלא.

החרם - לא הרמטי

מאחורי הקלעים נחשף סיפור אחר, מפתיע יותר: החרם לא היה אטום. היצוא הטורקי לרשות הפלסטינית זינק ב-543% בשנת 2024, וייצוא הפלדה זינק בלא פחות מ-5,400%. נתונים מלמדים שסחורות טורקיות המשיכו לזרום לישראל - דרך יוון, בולגריה והרשות הפלסטינית. כך, על אף החרם הרשמי, טורקיה נותרה ספקית הייבוא החמישית בגודלה של ישראל ב-2024.

אפילו הנפט לא נעצר: לפחות עשרה משלוחים של נפט גולמי הגיעו בשנה שעברה לישראל מנמל ג'יהאן הטורקי, כשהמכליות מכבות את מערכות המעקב בדרכן בים התיכון. אנקרה הכחישה, אך נתוני לוויין הראו אחרת.

עם זאת, נגרם נזק עמוק יותר - כזה שאי אפשר לכסות בנתוני סחר בלבד.

טורקיה הפכה בשנים האחרונות לצינור מרכזי בהעברת כספים לחמאס ולאיראן. משרד האוצר האמריקני כבר הטיל סנקציות על פעילי טרור שפעלו מתוך איסטנבול, ושב"כ חשף רשת שהזרימה כספים מטורקיה ישירות ליהודה ושומרון. במקביל, אנקרה חסמה כל שיתוף פעולה בין נאט"ו לישראל - והתנגדותה החריפה ניכרה בתרגילים וביוזמות ביטחוניות, בהן תרגיל ברית נאט"ו בבולגריה ממנו מנעה את השתתפות ישראל.

הישראלים כבר לא מטיילים באנקרה

גם השמיים בין המדינות השתנו לחלוטין. 172 טיסות שבועיות פעלו בקו ישראל-טורקיה ערב המשבר. כיום - אפס. מספר הישראלים שטסו לטורקיה בשנת 2024 עמד על כ-81 אלף בלבד, לעומת 824 אלף בשנת 2022 - ירידה של 90%.

במקביל, טורקיה בנתה ארכיטקטורה כלכלית חדשה שמטרתה להוציא את ישראל מהמשחק: היא הצטרפה לארגון המתנגד להסכמי אברהם ודחפה מסדרון סחר חלופי לפרויקט ההודי-אירופי בו ישראל שותפה. לא עוד חרם בלבד - אלא ניסיון לעצב מחדש את מפת האזור כך שתעקוף את ישראל.

ישראל מצדה בחרה לא להגיב בחרם נגדי - וההחלטה השתלמה. הסחר עם יוון עלה ב-41%, עם ירדן ב-48%, עם מצרים ב-13%, ועם בחריין לא פחות מ-900%. יוון וקפריסין הפכו לשותפות אסטרטגיות של ממש - עם עסקאות נשק, תמרונים צבאיים ופסגות מנהיגים. בדצמבר 2025 נחתמה הצהרה לשיתוף פעולה ביטחוני מעמיק, המעבירה מסר ברור: ישראל לא מבודדת - היא מסתגלת.

החרם הטורקי הוא הצעד הכלכלי הקיצוני ביותר שננקט נגד ישראל מאז 7 באוקטובר. מבחינה כלכלית - ישראל מצאה פתרונות. מבחינה ביטחונית - האתגר נמשך. אבל השיעור ברור: כלכלה פתוחה, ספקים מגוונים ובריתות חדשות הם המגן האמיתי. במקום לבודד אותנו - החרם גרם לישראל להתחדש, להתרחב ולגלות את כוחה האמיתי.

ישראל לא ביקשה את המאבק הזה, אבל יצאה ממנו חזקה יותר.