הכי ישראלי: חמש עובדות שלא ידעתם על פלאפל - ומתכון קליל בחמש דקות

היא פריכה מבחוץ, עננית מבפנים, מפיצה ריח שאי אפשר לעמוד בפניו וגורמת לכולנו להתווכח על "איפה הכי טעים". הפלאפל הוא הרבה יותר מאוכל רחוב – הוא סמל תרבותי. אבל לפני שנצלול למתכון המושלם (זה שיגרום לכם להפסיק לקנות בחוץ), בואו נעשה רגע כבוד להיסטוריה של הכדור הכי מפורסם במזרח התיכון.

>>> הצטרפו לערוץ הוואטסאפ החדש של i24NEWS עברית <<<

5 עובדות שלא ידעתם על הפלאפל

הוא בכלל מצרי: למרות הניכוס הישראלי, הפלאפל נולד ככל הנראה במצרים העתיקה. הגרסה המקורית, שנקראת "טעם-עייה", הוכנה (ועדיין מוכנת שם) מפולים יבשים ולא מגרגירי חומוס.

תחליף בשר נוצרי: הסברה הרווחת היא שהפלאפל הומצא על ידי הקופטים (נוצרים מצרים) כבר לפני כ-1,000 שנה, כמאכל משביע ומזין ששימש כתחליף לבשר במהלך ימי הצום שלהם.

החומוס הוא תוספת מאוחרת: רק כשהמאכל נדד צפונה לכיוון הלבנט (סוריה, לבנון וישראל), הפול הוחלף בגרגירי חומוס, שהיו נפוצים יותר באזורנו. היום רוב העולם מכיר את גרסת החומוס, אך המצרים עדיין נשבעים בגרסת הפול.

הקרב על השיא: לבנון וישראל מנהלות "מלחמת פלאפל" כבר שנים. ב-2010 לבנון קבעה שיא גינס עם צלחת הפלאפל הגדולה בעולם (מעל 5 טון ו-150 אלף כדורים), כניסיון להוכיח שהמאכל שייך להם.

השם המסתורי: מקור המילה "פלאפל" הוא ככל הנראה מהמילה הארמית "פלפל" (pīlpāl), שפירושה דבר קטן עגול או גרגירי, וגם מזכיר את הטעם הפיקנטי של התערובת.

המתכון: הפלאפל הביתי המושלם (זה שלא מתפרק!)

הסוד לפלאפל אוורירי וקריספי טמון בדבר אחד: לא משתמשים בחומוס מקופסת שימורים. חובה להשרות גרגירים יבשים.

המצרכים (לכ-30 כדורים):

הבסיס: 500 גרם גרגירי חומוס יבשים (מהסוג הקטן), שהושרו במים לפחות 12 שעות (רצוי 24).

הירוקים (אל תחסכו!): צרור גדול של כוסברה וצרור גדול של פטרוזיליה (רק העלים).

הארומה: 1 בצל לבן בינוני, 5-6 שיני שום קלופות.

התיבול: 1 כף גדושה כמון, 1 כף זרעי כוסברה טחונים, 1 כפית מלח, חצי כפית סודה לשתייה (הסוד לאווריריות), מעט צ'ילי גרוס (לאוהבי החריף).

נוזלים: 2-3 כפות מים (לפי הצורך).

שמן לטיגון עמוק.

לקריאה נוספת:

מבחן הפלאפל: זו הרשת הגדולה עם הכדור הכי טעים

המיקום המדויק במקרר לשמור בו בשר טחון - שלא יהפוך למסוכן

המלכה האדומה של השבת: הסודות למטבוחה מרוקאית מושלמת

אופן ההכנה:

הטחינה: מסננים את החומוס מהמים ושוטפים היטב. מכניסים למעבד מזון יחד עם הבצל, השום, הפטרוזיליה והכוסברה. טוחנים בפולסים עד לקבלת מרקם גרגירי דק (כמו חול רטוב) – זהירות לא להפוך את זה למשחה חלקה מדי כמו חומוס.

התיבול: מעבירים את התערובת לקערה. מוסיפים את הכמון, זרעי הכוסברה, המלח והצ'ילי. מערבבים היטב.

המנוחה: מכסים את הקערה ומכניסים למקרר לחצי שעה. המנוחה עוזרת לטעמים להיספג ולתערובת להתייצב.

הקפצה אחרונה: רגע לפני הטיגון, מוסיפים את הסודה לשתייה ומערבבים. אם התערובת מרגישה יבשה מדי, מוסיפים מעט מים.

הטיגון: מחממים שמן עמוק בסיר (השמן מוכן כשהכנסתם כף עץ ונוצרו סביבה בועות קטנות). יוצרים כדורים קטנים (בידיים רטובות או עם מכשיר פלאפל) ומניחים בעדינות בשמן.

הזהבה: מטגנים 2-3 דקות עד שהכדורים שחומים ויפים מכל הצדדים. מוציאים לנייר סופג.

טיפ של מקצוענים:

אל תעמיסו יותר מדי כדורים בסיר בבת אחת – זה מוריד את טמפרטורת השמן וגורם לפלאפל להיות שומני במקום פריך.

איך מגישים? בתוך פיתה חמה, עם הרבה טחינה נוזלית, סלט קצוץ דק, והרבה חמוצים. בתיאבון!