לידיעת וויטקוף: זה מה שאתה לא מבין על האיראנים | ברוך ידיד

סטיב וויטקוף, ראש צוות המו"מ מול האיראנים ושליחו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ למזרח התיכון, הביע פליאה מחוסר הרצון האיראני להתפשר. אז איך רואה איראן את המערכה וכיצד היא תופסת את העימות הקרוב ואת דרישת ארצות הברית? הנה הצעה לתשובה חלקית: מחויבות דתית אידיאולוגית.

בארצות הברית ישנה גישה רציונלית, כיאה לחברה מערבית. אך באיראן זוהי תפיסתו של המנהיג הרוחני שמכתיבה את סדר היום. יתכן שאיראן כלואה בתפיסת הג'יהאד של חמינאי, המנהיג הדתי, שרואה מעבר לזמן ולמקום. באיראן אנשי דת מדברים כבר על "פתווה", פסק הלכה לג'יהאד שיעי כולל, בזמן שהצבא האמריקני ממשיך להזרים כוחות לאיזור.

חמינאי לא יחתום על סוף "וילאיית אל פקיה" - שלטון חכמי הדת באיראן. כך הוא מפרש את ההסכם שמציבה מולו ארצות הברית. המנהיג הרוחני גם לא יסיר את איום הטילים מעל ישראל, שכן הוא מחויב להשמדתה ואף נשבע לכך. במובן מסויים, חיסול מערך הטילים במלחמה אפשרית עדיף לו, כך מתבטאים חכמי הדת שם, מהוויתור עליהם במו"מ - כך לפחות יוכל לשמור על הכבוד הלאומי האיראני.

תפיסת הזמן - שפועל לטובת איראן 

מבחינת האיראנים, המלחמה כבר החלה עם הטלת האיום האמריקני ועם תחילת ההפגנות בינואר, שארצות הברית וישראל מואשמות כמי שיזמו אותן. אבל האיראנים מוכנים למשא ומתן של שנים, כמו אורג השטיח הפרסי המבצע את אותה פעולה סיזיפית במשך שנים ולא משתעמם לרגע – עניין של תרבות. 

הזמן פועל לטובת האיראנים, למה לעצור בהסכם? הם הולכים לעסקה לרכש טילי שיוט מסין, הם נערכים להפתעות, הם מפזרים מוקשים בים, הם פורשים כוחות קרקעיים בגבולות וגם יחידות טילים, הם כבר סיימו סדרה של תרגילים עם רוסיה וסין במפרץ עומאן.

הנכונות האיראנית להקרבה - מול המערב שמהסס

האיראנים נהנים מדברי וויטקוף וגם מהפרסומים בארצות הברית על אזהרת הרמטכ"ל האמריקני: הם כבר יצרו ספק גדול בדעת הקהל הבינלאומית וגם בארצות הברית - הם קוראים את הסקרים, הם יצרו לחץ ערבי כבד על האמריקנים שלא ללכת לתקיפה, הם מציגים את עצמם ומוצגים כמי שחזרו לשולחן המשא ומתן, ממנו פרש... הנשיא טראמפ.

ערמומיות – קוקטייל של דיפלומטיה ואיומים סמויים

האיראנים משכנעים חלקים גדולים בעולם הערבי שארצות הברית משרתת בסך הכל אינטרס ישראלי, על חשבון היציבות האזורית. הם מאיימים במלחמה כוללת שתפגע במפרץ - וירדן, סעודיה והאמירויות כבר מתחייבות שלא לאפשר שימוש בשטחיהן לתקיפה אמריקאית.

תוכניות גלויות ונסתרות

הם מגיעים לשולחן המשא ומתן עם נכונות מרחיקת לכת לדילול האורניום ולהעברה של חלקים ממנו למדינות אחרות, אבל ליד כל תוכנית גלויה שמוצגת במשא ומתן, יש לאיראנים תוכנית נסתרת - זו התפיסה, זו הערמומיות, יש להניח שגם הפעם זה המצב וזו ככל הנראה הסיבה שאיראן צריכה זמן נוסף. לכן ממנים כעת 4 יורשים לכל בעל תפקיד רגיש. האם הדברים האלו יתבררו כקונספציה איראנית או כהערכה מפוכחת? ימים יגידו.