- i24NEWS
- העולם
- המזרח התיכון
- סיר הלחץ של מחנות הפליטים: המנוע שמזין את הטרור הפלסטיני
סיר הלחץ של מחנות הפליטים: המנוע שמזין את הטרור הפלסטיני
שילוב של חיי עליבות, תודעת פליטות קדושה ומימון איראני הופך את מחנות הפליטים הפלסטינים לפצצה מתקתקת • ברוך ידיד יצא אל לב קיני הטרור כדי לבדוק את ההתפתחויות המסוכנות באזור - וחזר עם מסקנות מטרידות
בעיית הפליטים הפלסטינים ממשיכה להוות את אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של הסכסוך הלאומי, כשהיא משמרת חיי עליבות מזה כ-80 שנה כקלף לחץ להשגת זכות השיבה. בעוד שהסכמי אוסלו דחו את פתרון הסוגיה, בשטח היא נתפסת בקרב פלסטינים רבים כקדושה אף יותר ממסגדי הר הבית ואל-אקצא. אמש (שלישי) ב"מהדורה המרכזית", כתבנו ברוך ידיד יצא אל לב קיני הטרור - וחזר עם מסקנות מטרידות.
>>> הצטרפו לערוץ הווטסאפ החדש של i24NEWS <<<
"יותר קל לפתור את סוגיית ירושלים", מסביר ד"ר הראל חורב מאוניברסיטת תל אביב, החוקר את החברה הפלסטינית. לדבריו, הדרישה לקלוט פליטים בתוך תחומי מדינת ישראל, ולא בשטחי הרשות - היא בלתי פטירה ומטרתה היא הרס המדינה. במחנות כמו שועפאט בצפון ירושלים, התושבים מסרבים להתפשר על זכות השיבה לערי מוצא כמו אשקלון ואשדוד, ומצהירים כי לא יוותרו על אדמתם גם עבור "כל כספי העולם".
התודעה הזו הופכת את מחנות הפליטים לחממה פוליטית וביטחונית ייחודית, שבה זהות הפליטות עולה על כל שיוך ארגוני. במחנות כמו ג'נין וטול-כרם, אנשי חמאס, הג'יהאד האסלאמי, פת"ח והחזית העממית פועלים זה לצד זה כ"אחים". בשנים האחרונות הפכו מחנות אלו למוצבים קדמיים של "ציר ההתנגדות" בהובלת ובתקצוב איראן, המזרים כספים לנערים בני 18 ומצמיח התארגנויות טרור חדשות כמו "גוב האריות" בשכם, לצד כ-50 גדודים חמושים נוספים. אריק ברבינג, לשעבר מפקד מרחב ירושלים בשב"כ, מתאר את האתגר המבצעי המורכב במחנות. לדבריו, הניווט ואיתור הבתים קשים במיוחד, והקמת מערך מקורות וסוכנים נתקלת בקושי רב בשל שליטה של בריונים מקומיים.
מעבר לאיום הביטחוני, מחנות הפליטים מייצרים גם מתח חברתי פנימי. בעבר, בשכם של שנות ה-70, נישואין עם תושבי מחנה הפליטים בלאטה או שילובם במועצת העיר היו בגדר טאבו, מה שמוביל להשוואה מסוימת לחוויית המעברות בישראל. התושבים חשים מודרים מתפקידים ציבוריים על ידי "אנשים מושחתים" שחזרו ותפסו את השלטון, למרות שהפליטים הם אלו ש"שילמו בדם". דוגמה מובהקת לשינוי המבני ניתן לראות ברצועת עזה, שם צמיחת החמאס הפכה את הפירמידה החברתית על פיה, והפכה את משפחות הפליטים הקטנות לאליטה החדשה – כאשר כמעט כל שבעת מייסדי הארגון צמחו מתוך מחנות הפליטים.
מול מציאות פנימית מבעבעת וחסות בינלאומית המגדילה את מספר הפליטים מחלוף השנים, מחנות הפליטים נותרים פצצה מתקתקת המאיימת להוביל להרעדת האדמה הבאה.
