"אין מענה למי שחושש לחזור": יותר משנתיים אחרי הטבח - כשלים בשיקום העוטף | דוח המבקר

מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, פרסם היום (שלישי) דוח מקיף ונוקב על הליכי השיקום והפיתוח של חבל תקומה והיישובים שנפגעו במתקפת 7 באוקטובר. למרות שחלק ניכר מהתושבים (כ-92%) כבר שבו לבתיהם, המבקר מתריע על כשלים עמוקים בדרג האזרחי. 

במוקד הביקורת עומדת העובדה כי המדינה טרם גיבשה פתרון ממשלתי סדור וקבוע עבור אותם תושבים שחוו את הטראומה ואינם מסוגלים רגשית לשוב להתגורר בחבל. "לא ניתן לקבל את המצב שבו הבטחות שניתנו לקהילות לאורך חודשים טרם תורגמו למענה מקיף", נכתב בדוח.

הביקורת חושפת עיוותים קשים בחלוקת המשאבים, בדגש על תחום החינוך שתוקצב ב-1.7 מיליארד שקלים. 

לפי הממצאים, המודל שגיבש משרד החינוך יצר פערים בלתי סבירים: בעוד שבבית ספר אחד במועצה האזורית אשכול סל "תקומה" לתלמיד עמד על כ-5,800 ש"ח, בבית ספר במועצת חוף אשקלון הסכום הסתכם ב-442 ש"ח בלבד, שסכומו אמור להיות 6,750 ש"ח. 

בנוסף, מנגנון תמרוץ עובדי ההוראה התברר ככישלון. מתוך תקציב של 200 מיליון ש"ח שנועד למשוך ולשמר מורים, מומשו בפועל פחות מ-17 מיליון שקלים (כ-8.4%) בשנת הלימודים התשפ"ה.

לקריאה נוספת:

שיטת מצליח? המבקר חושף: העיריות גבו מאות אלפי שקלים שלא לצורך | הדו"ח המלא

קטעים מושחרים ועשרות עמודים: נתניהו פרסם את תשובתו למבקר המדינה על שבעה באוקטובר

המבקר הצביע על שורה של ליקויים תפקודיים במשרדי הממשלה שעיכבו את הצמיחה האזורית. משרד הפנים, כך עולה מהדוח, לא הוציא לפועל את תכנית החומש לחיזוק השלטון המקומי, מה שהוביל להקפאת תקציבים חיוניים במשך למעלה משנה. גם המשרד להגנת הסביבה ספג ביקורת על אי-גיבוש מתווה לשיקום כ-7,900 דונם של שטחים פתוחים שנפגעו בלחימה. 

במישור הקהילתי, הביקורת מעלה תמונה מטרידה לגבי מגורי הביניים: בקיבוצים חצרים, רביבים ורוחמה,  המארחים את קהילות בארי, חולית וכפר עזה, נמצאו תקלות איטום, עובש ונזילות בשיעור של עד 74% מהמבנים, כאשר זמני ההמתנה לתיקון היו ממושכים ורשלניים.

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן קבע כי "על משרד ראש הממשלה, השר במשרד האוצר ומינהלת תקומה לפעול ללא דיחוי לתיקון הממצאים העולים בדוח זה ובכלל זה לפעול לאיתור והסרת החסמים לקידום השיקום של החבל, של תושביו ושל קהילותיו".

ממנהלת תקומה נמסר בתגובה: "נלמד את מסקנות הדו"ח ונשפר את הנדרש לטובת שיקום וצמיחת חבל התקומה. בשלבי ההקמה הראשונים של מנהלת תקומה, שנעשו בתנאי חירום וללא "ספר הפעלה", נדרש תהליך מתמשך של התאמת מנגנוני העבודה והשיתוף עם משרדי הממשלה והרשויות המקומיות, ובהן המועצה האזורית אשכול. מאז חיזקה המנהלת את העבודה המשותפת עם כל הרשויות בחבל ועם משרדי הממשלה, לרבות בעדכון התכנית האסטרטגית שפרסמה המנהלת באוקטובר, שנערך בעקבות השינויים והצרכים שעלו מהשטח, הקיצוץ התקציבי של 1.3 מיליארד שקלים שנכפה על מנהלת תקומה באפריל 2025, והאפשרויות החדשות שנוצרו בעקבות יישום 'חוק תקומה.

"נכון לדצמבר 2025, מתוך 17.5 מיליארד שקל שהוקצו לעוטף, סך החיובים המצטבר עמד על כ-11.5 מיליארד שקל, 8 מיליארד שקלים חויבו ב-2024, ועוד מעל ל-3.5 מיליארד שקלים ב-2025. ב-2025 פרסמה המנהלת, בכוחות עצמה ובאמצעות משרדי הממשלה, "קולות קוראים" ומכרזים בגובה של כ-3.9 מיליארד שקלים. המנהלת פועלת על פי מסקנות דוח הביניים של מבקר המדינה לפיו, "... יש לתעדף משימות אם יוחלט על קיצוץ תקציבי הפיתוח של חבל התקומה כדי למצות את משאבי הפיתוח באופן מיטבי".

"בנושא החינוך, מנהלת תקומה פועלת, בשיתוף משרד החינוך והרשויות המקומיות, לחדד ולשפר את מנגנוני היישום והבקרה של הסלים, ועושה כל שביכולתה לעבוד בשקיפות בנוגע לזרימת הכספים ולבחון התאמות שיבטיחו מיקוד אפקטיבי של המשאבים. מנהלת תקומה תמשיך לפעול בשקיפות מלאה, במקצועיות ובשיתוף נרחב עם הרשויות והתושבים כדי להשלים את המשימה הלאומית שקיבלה: שיקום וצמיחה של חבל התקומה".