"אובססיה והזיות": משתמשי AI מדווחים על "פסיכוזת ChatGPT"

מספר הולך וגדל של אנשים פונים לצ'אטבוטים מבוססי בינה מלאכותית (AI) לתמיכה רגשית, אך הדבר עלול להשפיע לרעה על בריאותם של חלק מהמשתמשים, עם דיווחים הולכים וגוברים על התנהגות קיצונית שנראה כי היא נוצרה בהשראת שימוש כבד בשירותי בינה מלאכותית, כך תואר היום (שבת) בכתבה בעיתון הבריטי "האינדפנדנט".

בכתבה תואר דפוס מדאיג שבו צ'אטבוטים מבוססי בינה מלאכותית מאמתים או מחזקים הזיות של משתמשים. הדבר עלול לתרום לעלייה בדיווחים על מה שמכונה "פסיכוזת AI" או "פסיכוזת ChatGPT" - שאף אחת מהן אינה מוכרת מבחינה קלינית, אך דווחו עליהן בתקשורת ובפורומים מקוונים.

טקסט טרום-פרסום שפורסם לאחרונה על ידי צוות רב-תחומי של חוקרים ממוסדות הכוללים את קינגס קולג' לונדון, אוניברסיטת דרהאם ואוניברסיטת סיטי ניו יורק, בוחן יותר מתריסר מקרים שתועדו בדיווחי חדשות ובפורומים מקוונים, וחושף מגמה מטרידה: צ'אטבוטים מבוססי בינה מלאכותית מחזקים לעתים קרובות "חשיבה הזויה".

המחקר מציין כי אשליות ואפילו הזיות רומנטיות, עלולות להפוך למושרשות יותר ויותר באמצעות שיחות מתמשכות עם שירותי בינה מלאכותית.

מוקדם יותר השנה, אתר הטכנולוגיה Futurism דיווח על חששות גוברים שגל של אנשים ברחבי העולם "נעשים אובססיביים" לצ'אטבוטים מבוססי בינה מלאכותית ומידרדרים למשברים חמורים בבריאות הנפש. לפי העיתון הבריטי, הדיווח הראשוני שלהם עורר אז שטף של סיפורים דומים, על אנשים שפיתחו במהירות "התמוטטויות לאחר שפיתחו אובססיה לבינה מלאכותית".

אחד המקרים, כך לפי הכתבה, אירע כאשר רואה חשבון ממנהטן בילה עד 16 שעות ביום בשיחה עם ChatGPT. הצ׳אט ייעץ לו להפסיק ליטול את תרופות המרשם שלו, להגביר את צריכת הקטמין שלו והציע לו שהוא יכול לעוף מחלון בקומה ה-19.

אך בעוד שהראיות הולכות וגדלות, מדענים נמצאים כעת במשימה להבין האם הצ'אטבוטים גורמים להתמוטטויות הללו, או האם מקרים רבים אלה מדגישים במקום זאת עד כמה אנשים פגיעים אולי כבר היו על סף הפגנת תסמינים פסיכוטיים.

נכון לעכשיו, אין מחקרים קליניים או מחקרי אורך שעברו ביקורת עמיתים המראים ששימוש בבינה מלאכותית לבדו יכול לעורר פסיכוזה אצל אנשים, ללא קשר להיסטוריה קודמת של בעיות בריאות הנפש.

במאמר ב-"Psychology Today", שפורסם השבוע, הזהירה הפסיכיאטרית והסופרת ד"ר מרלין וויי כי מכיוון שצ'אטבוטים כלליים מבוססי בינה מלאכותית מתוכננים לתעדף שביעות רצון משתמשים ומעורבות מתמשכת, במקום תמיכה טיפולית, תסמינים כמו גרנדיוזיות, חשיבה לא מאורגנת והיפרגרפיה (דחף לכתיבה ו/או ציור מופרז), שהם סימני היכר של אפיזודות מאניות, "יכולים להיות גם מקלים וגם מחמירים" על ידי שימוש בבינה מלאכותית.

היא אמרה שזה מדגיש את הצורך הדחוף ב"חינוך פסיכולוגי בנוגע לבינה מלאכותית", מכיוון שאין כיום מספיק מודעות לדרכים השונות שבהן צ'אטבוטים יכולים להזיק לבריאות הנפש.