הסיפור שלא מדברים עליו במונדיאל 2026: קנדה מתאהבת בכדורגל

במשך עשורים, הספורט בקנדה הסתכם בשתי מילים: הוקי קרח. אבל אם תסתובבו היום ברחובות טורונטו או ונקובר, תגלו שהקרח מתחיל להפשיר - שחקני הוקי חסרי שיניים הם כבר לא מושא ההערצה היחיד במדינה, והכדורגל התחיל לתפוס תאוצה בקרב הקהל המקומי. מה שהתחיל כעניין משני, "תחביב" של מהגרים וצעירים, הפך לאובססיה לאומית יוקדת. רגע השיא הגיע במונדיאל 2026, כשהמדינה לא רק אירחה חגיגת כדורגל בלתי נשכחת, אלא אפילו הגיע הרבה יותר רחוק מהמצופה ממנה - לשלב ה-16.

>>> הצטרפו לערוץ הווטסאפ החדש של i24NEWS <<<

הניצוץ שהצית את המדינה היה הופעה היסטורית של הנבחרת הלאומית. הניצחון המוחץ 6:0 על קטאר בשלב הבתים שלח גלי הלם במדינה הצפונית. פתאום נבחרת קנדה הראתה שהיא לא כאן בשביל השואו - היא כאן בשביל לייצג את המדינה המארחת בכבוד.

הדרמה נמשכה בסיבוב ה-32, במשחק הראשון בשלב הנוקאאוט מול דרום אפריקה, שהסתיים בניצחון 1:0 - והוציא מיליוני קנדים לרחובות. כשמאמן הנבחרת ג'סי מארש, המוח שמאחורי ההצלחה, הגדיר את שחקניו כ"גיבורים קנדיים", זה לא היה סלוגן שיווקי. זה היה רגע של זיכוך - והמשחק הפך רשמית למעצמה מקומית.

אבל הקסם לא קורה רק באצטדיוני הענק. המהפכה האמיתית צומחת מלמטה. עם קרוב למיליון שחקנים רשומים, הכדורגל הוא כיום ענף הספורט הצומח ביותר במדינה. הפשטות של המשחק, בשילוב עם העובדה שהוא פתוח ומזמין לכולם, הפכו אותו לבחירה הראשונה של הצעירים הקנדים.

נכון שההוקי הוא עדיין עמוד תווך תרבותי בסצנת הספורט בקנדה, אבל הפער הולך ומצטמצם במהירות שיא. בין הריגוש של אירוח המונדיאל לבין הופעות קליניות על הדשא מול אריות העולם, דבר אחד בטוח: הכדורגל בקנדה כבר לא "בדרך". הוא כאן, הוא ליטרלי בועט, והוא הגיע כדי להישאר.

בשלב ה-16 קנדה צפויה להתמודד מול המנצחת במשחק נגד מרוקו והולנד, המדורגות במקום ה-6 וה-7 בדירוג פיפ"א העולמי, מה שמציב אתגר קשה במיוחד עבור הנבחרת שרק עכשיו התחילה להתרגל לטעם של ההצלחה.