בזמן שארזתם טונה לממ"ד: אלו הצרות שמטרידות את העולם | מיוחד לסופ"ש

דמיינו את הסיטואציה הבאה: אתם יושבים בממ"ד, ברקע הדי פיצוצים של יירוטים, ובנייד שלכם קופצת התראה חדשותית דחופה. לא, זה לא על עוד כטב"ם בדרך לצפון. זו ידיעה מרעישה מנורווגיה: הממשלה פשוט לא יודעת מה לעשות עם כל כך הרבה כסף. קרן הנפט הלאומית צפחה לממדי ענק, והנורווגים המודאגים מנהלים ויכוח ציבורי סוער על החשש שמא העושר המופלג הזה "יחמם" את הכלכלה יותר מדי.

>>> הצטרפו לערוץ הוואטסאפ החדש של i24NEWS עברית <<<

בזמן שאנחנו בודקים אם יש מספיק שימורי טונה בתיק החירום, בעולם המקביל – זה שבו הדילמה הקיומית הכי גדולה היא איכות החיים – אנשים מתמודדים עם בעיות שנשמעות לנו כמו פאנץ' של מערכון. ברוכים הבאים למצעד הצרות הביזאריות של העולם המפותח, המקום שבו ה"פירסט וורלד פרובלמס" הופכים למשברים לאומיים.

הדרמה של הדשא והפעמון

נתחיל בשווייץ, מדינה שהגדירה מחדש את המושג "שקט". בזמן שאנחנו התרגלנו לרעש מנועי הסילון מעל הראש, בשווייץ הכפרית מתנהלת מלחמת חורמה משפטית נגד... פעמוני הפרות. תושבים מקומיים טוענים שצילצולי הפעמונים על צווארי הפרות בלילה מונעים מהם לישון ופוגעים בשלוותם. בתי משפט מתכנסים, מומחי אקוסטיקה מוזמנים, והמדינה סוערת: האם הפעמון הוא מסורת מקודשת או מטרד רעש בלתי נסבל? לו רק השכנים שלנו היו מסתפקים בפרות.

ואם רעש לא מספיק, באוסטרליה הבעיה היא "פלישה". אבל לא של צבא עוין, אלא של קנגורואים. האוכלוסייה שלהם גדלה כל כך, שהם פשוט החלו להשתלט על חצרות בפרברים, לגרום לתאונות דרכים ולנשנש דשא פרטי בביטחון עצמי מופרז. 

עבור האוסטרלי הממוצע, קנגורו בגינה הוא אירוע ביטחוני שדורש התערבות ממשלתית.

עודף של כל טוב

יש מדינות שבהן הבעיה היא פשוט שיש יותר מדי מהכל. בקנדה, למשל, מאז הלגליזציה, המדינה טובעת בקנאביס. חברות הייצור הקימו אימפריות, אבל הביקוש לא הדביק את הקצב. התוצאה? הררי קנאביס חוקי שוכבים במחסנים, והחברות מתחננות לדרכים יצירתיות להיפטר מהמלאי העודף. אצלנו אולי יש מחסור בתקציב למיגון, אבל בקנדה יש עודף גראס שמאיים על היציבות הכלכלית.

בהולנד, הבעיה היא תחבורתית, אבל לא מהסוג שאנחנו מכירים. תשכחו פקקים באיילון; באמסטרדם הצרות מגיעות על שני גלגלים. עודף האופניים בעיר כל כך קיצוני, שפשוט אין איפה לחנות אותם. הממשלה משקיעה מיליארדים בבניית חניונים תת-ימיים ענקיים לאופניים, רק כדי שהתושבים לא יצטרכו, חלילה, ללכת חמש דקות ברגל.

השעמום של השלמות

הצרות המרתקות ביותר הן אלו שמגיעות ממערכת החינוך. בפינלנד, המדינה שקוטפת מדי שנה את תואר "החינוך הטוב בעולם", ההורים והתלמידים מתלוננים על... שעמום. המערכת כל כך מושלמת וחסרת מתחים, שהיא פשוט לא מאתגרת מספיק את המצטיינים.

לעומתם, בדרום קוריאה הבעיה היא "עייפות ההצלחה". הלחץ להישגים במבחן ה"סונונג" (הפסיכומטרי הקוריאני המטורף) הוא כל כך קטלני, שהמדינה כולה עוצרת מלכת ביום הבחינה: מטוסים מקורקעים כדי לא להרעיש לנבחנים, והבורסה נפתחת באיחור. 

כעת, הדיון הלאומי שם הוא איך לגרום לילדים ללמוד פחות כדי שלא יקרסו נפשית מהצטיינות יתר.

ביפן, מדינה שחיה בעתיד, הצרות הן טכנולוגיות להפליא. יש להם כל כך הרבה רובוטים שמבצעים עבודות של בני אדם, עד שנוצר מחסור קריטי באנשים שיודעים... לתקן את הרובוטים. המערכת האוטומטית תקועה כי אין מספיק ידיים אנושיות שיתחזקו את המכונות שהיו אמורות להחליף אותן.

לקריאה נוספת:

הזהב השחור של פוקלנד: ברית מיליי-טראמפ מציתה מחדש את הסכסוך באוקיינוס האטלנטי

פרויקט מיוחד ומטלטל: כך ספרד הפכה לשונאת הגדולה של ישראל

היעד הבא שלכם? זו העיר הכי צבעונית בעולם

פרופורציות, מישהו?

קל לגחך על הדנים, שהממשלה שלהם יוצאת בקמפיין פרסומי שמעודד זוגות "לצאת לחופשות רומנטיות" כי הילדים הפכו ליקרים מדי והילודה בירידה. קל גם לצחוק על האיסלנדים שמרגישים שהתיירים "הורסים להם את הטבע" ודורשים להטיל מס תיירות כדי להחזיר לעצמם את השקט בפיורדים.

אבל האמת היא שהפער הזה הוא לא רק מצחיק – הוא מעורר קנאה. הצרות של העולם המפותח הן הוכחה לכך שכשמפסיקים להילחם על עצם הקיום, המוח האנושי מוצא לעצמו "מפלצות" חדשות להילחם בהן. בזמן שאנחנו מייחלים ליום שבו הדאגה הכי גדולה שלנו תהיה רעש של פעמון פרה או חניה לאופניים, כדאי לזכור שגם "עודף עושר" הוא בעיה, אבל כזו שהיינו שמחים לאמץ מחר בבוקר.

בינתיים, נסתפק בקצת פחות רובוטים וקצת יותר שקט. לא של פעמונים, פשוט שקט.